המלחמה שלנו לא הסתיימה

אביו של יהודה הישראלי שנפצע קשה בצוק איתן, מספר על השיקום שנמשך ארבע שנים. "מה שריבונו של עולם נותן אנחנו מקבלים בידיים פתוחות"

בני טוקר , ח' באב תשע"ח

 מבצע 'צוק איתן'.
מבצע 'צוק איתן'.
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

דוד הישראלי, אביו של יהודה יצחק הישראלי, מספר לערוץ 7 על מסע השיקום של בנו, ארבע שנים לאחר שנפצע קשה במצב צוק איתן.

יהודה, לוחם סיירת רימון של גבעתי, נפגע מרסיס בראשו בעת שיצא לאתר את סגן הדר גולדין הי"ד.

מאז פציעתו עבר הישראלי תהליך שיקום ארוך ומורכב בין כותלי בית החולים. בתחילה שכב מחוסר הכרה, מוקף באשתו, הוריו ומשפחתו, שלא משו ממיטתו ולא הפסיקו להאמין ולקוות. הישראלי שב להכרה והחל בתהליך שיקום אינטנסיבי, שבמהלכו למד מחדש מיומנויות וכישורים בסיסיים נדרשים.

''ברוך ה', יהודה ממשיך בשיקום, עושה עבודות שיקום קוגניטיביות ומוטוריות, הולך בהליכה טיפולית ומתפתח גם בעבודה הרגשית. ריבונו של עולם שלח לנו אתגר, לחנך את ילדינו ולחנך את הבן יהודה שהיום הוא במצב שונה שמצריך עבודה שונה''.

האב מספר כיצד יהודה לא נכנע בפני משימות החיים, גם הקלות שבהן. ''יהודה ברוך ה' עושה את העבודה, הוא לא נכנע למרות שזה קשה, מאוד קשה לו. היתה לו פגיעה בצד ימין של המוח ולכן הצד השמאלי חלש יותר אז לא פשוט לו לדרוך על רגל שמאל אבל הוא עושה את זה, הוא מקפיד על תפילות במניין, זו האהבה שלו, קשה לו להתפלל ביחידות, תמיד דורש להתפלל במניין והוא נעמד לבד בכל קדיש וכמובן ב'מודים דרבנן' ומקפיד לעמוד ולא לשבת.

''לאחרונה הוא הצליח ללכת ביחד עם הפיזיוטרפיסטית, הוא הלך בעזרת קב, החזיק אותו בצד ימין שלו, כמובן צריך עוד המון עבודה ותפילה על יהודה יצחק בן איריס שימשיך להתקדם. אנחנו פתוחים בפני ריבונו של עולם, אנחנו לא סגורים. מה שריבונו של עולם נותן אנחנו מקבלים בידיים פתוחות. אנחנו יודעים שהוא יחליט עד איפה יהודה יגיע ואנחנו מתפללים לרפואה שלמה לגמרי".

משפחת הישראלי ניהלה מאבק ממושך נגד משרד הביטחון, שסירב להנגיש את בית המשפחה בעפרה משום שלישוב אין תב''ע בתוקף. עם ישראל נקרא לסייע ומימן באמצעות גיוס המונים את עלויות ההנגשה של הבית.

1,565,957 שקלים, זהו הסכום שתרם עם ישראל בתוך שלושה ימים. נחשול אדיר של אהבה ואכפתיות הציף את לבבות אזרחי ישראל, שלא נותרו אדישים, הכניסו יד לכיסם ותרמו למען החייל שרוצה לחזור הביתה.

יהודה באירוע משפחתי
צילום: בניה הישראלי

"דובר בזמנו על יחידת מגורים שמתאימה, כי הבית שלנו לא היה במפלס הקרקע והיה צריך יחידה עם מעלון שפשוט עולה למעלה וגם קרש שיורד מהחלק העליון של הרחוב שכך יהודה יוכל ללכת בקלות לבית הכנסת.

"אמנם ממשרד הביטחון לא קיבלנו אישור כי היועץ המשפטי דאז של משרד הביטחון לא אישר, אבל אגף השיקום עושה את המירב, כך אנחנו חשים, ואנחנו מודים על כך. ברוך ה' עם ישראל עזר ובנינו את כל מה שצריך ויש לו היום אפשרות לעלות למעלה עם מעלון, ועל כך אנחנו מודים. אנחנו מלווים על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון והם עושים את המיטב, מגיע להם כל הכבוד.

''אנחנו מרגישים שכולם שותפים בתהליך השיקום כי בעצם יהודה יצא למען עם ישראל ומכיוון שכך אז הייסורים שלו, ויש לו הרבה ייסורים פיזים וגם יסורי נפש, קשה לו שהוא נכה, הוא רוצה להיות בריא ויש לו מוטיבציה גדולה אבל ברור שהייסורים שלו זה ייסורים כלליים, זה לא ייסורים על מעשים שלו או פרטיים אלא זה מה שעם ישראל צריך לעבור.

''הייסורים שלו זה ייסורים של כולם והוא כנראה יכול לקחת אותם על הכתפיים, ריבונו של עולם החליט שהוא יכול לקחת על הכתפיים שלו. וגם ההצלחות שלו - זה שהוא הולך יותר טוב וצועד יותר טוב, זה נותן כוח לעם ישראל, זה נותן כוח לצבא ומבחינה זאת הוא ביחד עם כולם".

בחודש מאי 2017 התגרשו יהודה ורבקי, מי שהיתה אשתו וילדה עימו שני ילדים. דוד הישראלי מספר על ההתמודדות של בנו עם הגירושין.

"יש שיחות, בעיקר שיחות חיזוק עם השתדלות לתת לו כוח, זה לא פשוט, הוא מדבר ומתקשר אבל זה לא פשוט, זה מורכב. הוא בקשר עם הילדים והוא נפגש איתם פעם בשבוע וכל שבת שלישית אנחנו מברכים אותה שתצליח ותתקדם ותפרח ושהילדים באמת יתקדמו ויעלו, וברוך ה' במפגשים אנחנו חשים שהילדים מרגישים טוב.

''ברור שגם הקטע הזה היה לו קשה אבל צריך להתרומם מעלה. אנחנו מתפללים לרפואה שלימה, שהוא יקים גם משפחה מחדש אבל אנחנו גם יודעים שריבונו של עולם מחליט מה הקצב ומה היכולת, בפניו פתוחות כל האפשרויות. למדנו על בשרנו ונפשנו ונשמתנו שברגע שאנחנו יודעים שריבונו של עולם יכול לעשות הכול השמים הם לא הגבול ואף רופא לא יכול לקבוע 'עד פה הוא יגיע ומכאן ואילך לא'.

''אנחנו פנינו לריבונו של עולם והוא נותן מתנות כל יום, לפעמים מתנות קטנות יותר, לפעמים מתנות גדולות יותר, אבל כל הזמן, כל הזמן יש התקדמות, היא לא פשוטה וזו עבודה של חיים. המלחמה בשבילנו לא הסתיימה והיא נמשכת כל הזמן ובוודאי בשביל יהודה יצחק היא מתמשכת כל הזמן, הוא כל הזמן נלחם, אנחנו משתדלים לשדר לו שאנחנו איתו".

חיילי צה"ל במבצע 'צוק איתן'.
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יום שישי השחור

ב-1 באוגוסט 2014 תקפו מחבלים כוח של סיירת גבעתי שעסק באיתור מנהרות באזור רפיח ברצועת עזה. בהיתקלות נהרגו מפקד הסיירת רס"ן בניה שראל, סמ"ר ליאל גדעוני וסגן הדר גולדין הי"ד, שגופתו נחטפה.

"יהודה נכנס יחד עם כל הכוחות לתוך רפיח, בזמן החטיפה הופעלה פקודת חניבעל וכל הכוחות נכנסו כדי לנסות לעצור את החטיפה ובתוך המצב הזה הוא קיבל את אותו רסיס. ריבונו של עולם רצה שדווקא יהודה יקבל את הרסיס. אבל אנחנו מאמינים שמלחמה היא דבר רחב שכולל המון כוחות וצדדים והוא היה שותף ללוחמה הזאת.

"יהודה היה בהכנה לקצינים ובעצם היה אז בחופשת 'רגילה', יהודה התעקש והתחנן להכנס ואחרי שלושה ימים הוא נפצע. יהודה אמר לחברים שלו בנגמ"ש כשהם נכנסו 'אנחנו כאן בשביל עם ישראל', הוא נלחם למען עם ישראל, רצה להיות יחד עם כולם, לעסוק בשליחות וזה נותן לנו המון כוח".