בשבע מהדורה דיגיטלית

שבת בלי נוכרי

כפי שזכינו בדורנו לחיות במדינה עצמאית, איננו רוצים לסמוך יותר על הנוכרי שיפתור את בעיות השבת או יהיה אחראי על ביטחוננו

הרב מנחם פרל , ז' באב תשע"ח

הרב מנחם פרל
הרב מנחם פרל
צילום: דוברות

מראשית האנושות עמד האדם בפני אתגרים רבים, בפרט לאחר גירושו מגן עדן וקביעת חוקי טבע חדשים, "בזיעת אפיך תאכל לחם", היינו עול פרנסה תוך מאמץ גופני קשה.

במשך אלפי שנים השתנו תנאי החיים, צורת ההתיישבות, עיצוב אומות ונדידתן, ופרטים רבים הנוגעים לחיים האישיים והציבוריים. אף שכך, התורה שקיבלנו כעם בסיני נצחית היא, לכל דור ולכל מצב.

יחד עם המהפכה התעשייתית והאמנציפציה, החל מאמצע המאה ה‑18 צמחו שאלות חדשות לגמרי. כאן כבר לא היה די בכך שהרב בקי באיסור והיתר ובהוויות העולם הפשוט, מאחר שמענה לשאלות דרש פעמים רבות ידע בפיזיקה, ברפואה, בכימיה, בחשמל, בכלכלה ובכל ענף מדעי ותרבותי.

האם מצות עבודה מכונה כשרות לליל הסדר? האם ציצית שנטוותה על ידי מכונה כשרה? האם חברה בע"מ היא ישות עצמאית שלא חלים עליה דיני ריבית? האם נעל נוחה העשויה מחומר סינתטי מותרת בהליכה בה בתשעה באב וביום הכיפורים? היום, כאשר ניתן לדעת בוודאות על היריון מתחילתו, האם לאישה זו דין מעוברת לעניין צומות או רק לאחר ג' חודשים כמקובל עד כה? האם ניתן להתיר עגונה או לאסור ממזר על סמך בדיקות דנ"א? מה דינו של השימוש בחשמל בשבת? הגוי היה נוכח בכל תחום הלכתי כמעט. בעיות רבות בטיפול בחולים, בביטחון ציבורי, בנוחות החיים ועוד היו נפתרות באמצעות הגוי. כך גם ביחס למכירת חמץ, ואף ביחס לחליבה בשבת.

בשבת זו אנו מזכירים את החורבן הנורא בבית ראשון, מאז גלינו מארצנו ונתפזרנו אל בין האומות. כמה רבבות חזרו ארצה אחרי שבעים שנה, ושוב גלינו ונתפזרנו פיזור אחר פיזור. שוב בתשעה באב גורשו מאות אלפי יהודים מספרד המעטירה, בשנת ה'רנ"ב (1492), ובערב ט' באב תש"א (1941) מינה גרינג את היידריך לארגן פתרון סופי לבעיה היהודית. שנים ספורות לאחר מכן שבו ארצה מיליוני יהודים כדי לבנות מחדש את מדינת ישראל לאחר אלפיים שנות גלות.

זכינו בדורנו לחיות בתוך מציאות שבה מיליוני יהודים יושבים בציון במדינה עצמאית. איננו רוצים לסמוך יותר על הנוכרי שיפתור את בעיות השבת, יטפל בחולים או יהיה אחראי על ביטחוננו. עצמאות היא לקיחת אחריות מלאה על עצמנו ועתידנו. עם תקומת המדינה התעוררו שאלות שאלפיים שנה לא נשאלו: האם מותר להפעיל סיורי משטרה בשבת? האם מותר לנתח מתים יהודים כדי ללמוד רפואה? כיצד שומרים על יחסי חוץ עם מדינות במהלך השבת? האם אפשר למכור נשק למדינות זרות? לסכן חיילים כדי להציל אזרחים? למכור אדמות ישראל לנוכרי לשנת שמיטה?

ישראל הפכה לאומת סטארט-אפ, והטכנולוגיה בעולם בכלל ובישראל בפרט מתקדמת בצעדי ענק. ערי ישראל הפכו לערים חכמות, בפחי האשפה מותקנים חיישנים שיזהו את נפח האשפה ויזמינו ריקון ורחובותינו מצולמים 24 שעות ביממה. מדינת ישראל צפופה ומתרבים בה רבי הקומות, ואין מנוס בשימוש במעלית ובמשאבות להגברת לחץ המים. מדי מים דיגיטליים יש בכל בית, מיני בר ומסנן מים אלקטרוני, התפלת מים ציבורית 24/7 ונעילה אלקטרונית לצורכי אבטחה. ניהול משק חלב תעשייתי שדורש כמה חליבות בכל יום, גם בשבת.

תוחלת החיים עלתה מאוד ב"ה, ואיתה יותר אנשים מוגבלי תנועה ונכים שמשתמשים בעגלות נכים מתקדמות המופעלות באמצעות חשמל. החשמל שיפר את איכות החיים בכמה דרגות אך הפכנו לתלותיים בו מאוד, על כן צריך למצוא פתרונות למערכות הבריאות והביטחון השונות, כמו גם לצורכי רפואה וביטחון אישיים. החיישנים נכנסים להקל על כל תחום בחיינו, ואף תוצרי הבינה המלאכותית החלו לחדור לבתינו. כיצד נתייחס אליהם בשבת? האם השימוש בהם למצווה ייחשב לעונג שבת או למלאכה האסורה בשבת?

בלי מעקף הלכתי

מכון צומת הוקם על ידי הרב ישראל רוזן ז"ל לפני יותר מארבעים שנה כדי להתמודד עם האתגרים שהטכנולוגיה המודרנית הביאה לפתחי בית המדרש, אלה הנוגעים לרשותו של היחיד ואלה הנוגעים לרשות הרבים. ל"ח כרכי השנתון תחומין שיצאו עד היום, מלאים בבירורי הלכה מעמיקים של שאלות הזמן שנתבררו על ידי רבני ישראל.

מבין עשרת הדברות, הדיבר שמציין יותר מכול את עם ישראל הוא השבת, "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ, ז). משעה שנתן הקב"ה את השבת לעם ישראל, נעשינו לעם שיודע להתרכז ברוח, בקודש, בתרבותנו העצמית. "וביום השביעי תשבות" איננו ציווי כולא, אלא ציווי מכנס, מרכז. השבת איננה בעיה שעלינו לפתור באמצעים טכנולוגיים. להפך, עלינו לשמור את יום המנוחה מכל משמר. ובכל זאת, תלותנו בחשמל, הנוחות שהטכנולוגיה מעניקה לנו, ובפרט תועלתה הענקית באפשרויות לשמירת הביטחון והרפואה, מקשות עלינו להיפרד ממנה בשבת.

ובכן, אנו סבורים כי יש להשתמש בכל האמצעים הטכנולוגיים, אלא אם כן הם פוגעים בשביתת השבת. מנוע אינוורטר (במזגן או במקרר) המשנה את תדר המנוע באופן מדויק בהתאם לנדרש מותר לשימוש בשבת, ואין צורך "לעקוף את המכשול", כך גם השימוש בפנס חשמלי לנר שבת או לבדיקת חמץ. אין סיבה להימנע משימוש במדי מים דיגיטליים, במשאבות לחץ מים, במקרר ובמקפיא, במדיח כלים, במעלית או במכונת קפה, אם זכו לאישור מכון צומת. אנו מתאימים מנגנון המותר בשימוש בשבת לכתחילה לרוב הפוסקים. בכל מה שקשור לצריכה הפרטית ולנוחות החיים איננו משתמשים במעקף הלכתי כלשהו (אף שיש מקצת פוסקים המחמירים), אלא משתמשים בדרכים טכנולוגיות מתוחכמות המאפשרות שימוש בטכנולוגיה בלא פגיעה כלשהי בשבת.

לצורך שמירה על השבת חז"ל הרחיבו את איסורי התורה, אך נמנעו במקצת מלהחמיר ביחס לחולה או לביטחון הציבור (שו"ע שכח, יז; שלד, כז). כך התירו איסורים מסוימים גם לצרכים מיוחדים אחרים (שו"ע שז, ה). מערכות הרפואה והביטחון היום מורכבות מאוד ביחס למציאות שהייתה בעת הקמת המדינה. הצעת אחד מגדולי הדור לנסיעת ניידת שיטור באופניים בשבת אינה רלוונטית, כך גם שחרור חולה מבית החולים בלא מכתב סיכום וכדומה. מאחר שכאן אנחנו עוסקים בתחומים הנושקים לחיי אדם, ואף בהקלה משמעותית על סבלם, אנחנו מותחים את השימוש בכלים המותרים בשבת למקרים מורכבים אלו. למצבים אלו נועדו אמצעי הגרמא למיניהם והדומים להם. טלפון, מקלדת ועכבר שפועלים בשיטה קיבולית, 'שבעט' - עט שנמחק מאליו בתוך ימים ספורים, לחצן קריאת אחות, שקע גרמא אוניברסלי ואף פיקוד שבת למיטה מתכוננת, לשמור על המאושפז מפצעי לחץ. למסגרת זו אנו סבורים כי שייכים גם הנכה והמוגבל בתנועה, ועל כן פיתחנו בשבילם את פיקוד השבת לכיסא הנכים והקלנועית (ביוזמתו של הגרש"ז אוירבך ובאישורו).

תקומתה של מדינת ישראל היא צעד גדול ומשמעותי במהלך גאולתנו. התנערותנו מעפר ומאפר, מעוני מחפיר למדינה משגשגת, התיישבות, מדע ותעשייה, מוסדות רפואה וביטחון מהמתקדמים בעולם, מציבה בפני פוסקי ההלכה אתגרים שמתאימים יותר לסנהדרין. עם זאת, עלינו לבנות את עצמנו ולנצח במה שיש. מכון צומת משקיע את מיטב הכישרונות על מנת לברר הלכה לאמיתתה של תורה, תוך היוועצות מתמדת עם גדולי תלמידי החכמים והכרה מעמיקה של הטכנולוגיה.

ממצב של "זקנים משער שבתו, בחורים מנגינתם" (איכה ה, יד) זכינו לראות בעינינו את קיום דברי הנביא: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים. ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה" (זכריה ח, ד‑ה).

הרב מנחם פרל הוא ראש מכון צומת

מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת shlomopy@gmail.com

(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיישלחו)