קולות מלחמה

מומחי ביטחון מסכימים שהמערכה הבאה קרובה, אך חלוקים בשאלה האם ישראל צריכה לשאוף למוטט את שלטון חמאס.

אסף משניות , ז' באב תשע"ח

חמאס הוא לא חלק מהפתרון, הוא הבעיה. חיילים על גבול רצועת עזה
חמאס הוא לא חלק מהפתרון, הוא הבעיה. חיילים על גבול רצועת עזה
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

200 רקטות ופצצות מרגמה ירו ארגוני הטרור לעבר יישובי עוטף עזה בשבת האחרונה, וטרור ההצתות המשיך גם הוא בעצימות גבוהה במיוחד.

עוד קודם לכן, ביום שישי, נפצע רס"ן בשריון ממטענים שהושלכו על ידי מחבלים. צה"ל כמנהגו הגיב בהפצצת תשתיות חמאס, ולראשונה מזה זמן רב תקפו מטוסי חיל האוויר מטרות גם בשכונת זייתון שבעיר עזה. אלא שלמרות דבריו של דובר צה"ל תא"ל רונן מנליס, לפיהם פעל צה"ל בעוצמה חריגה בעזה, בחמאס לא התרשמו יתר על המידה. עוד באותו לילה התחדש הירי לעבר העוטף. גם טרור העפיפונים המשיך למרות ההכרזה על הפסקת האש.

"בשכונה שבה אנחנו חיים אי אפשר לאיים באקדחים לא טעונים. זה גזר דין מוות להרתעה הישראלית", אומר האלוף (מיל') עוזי דיין. "בשביל שההרתעה תחזיק, האויב צריך לדעת שאתה רציני. אתה לא יכול לאיים שאתה תמוטט אותו פעם אחר פעם ולא לנסות בכלל לפעול בצורה הזאת. ההרתעה שלך נשחקת בכל פעם שאתה לא מקיים".

איתן דנגוט
צילום: דובר צה"ל

התרגיל שערך צה"ל השבוע, שבמהלכו תורגל כיבוש הרצועה, לא באמת מאיים על חמאס?

"תראה, הרתעה היא עניין חמקמק. התרעה יכולה להיכשל כאשר אתה לא מממש את האיום שלך, או כשהצד השני לא מבין שאתה רציני. בשביל להשיג את ההרתעה הזאת צריך לבצע מהלכים ממשיים, לא תרגילים בעלמא, שיוכיחו לארגון שישראל מאיימת על קיומו. רק ככה תוכל להרתיע אותו".

"הפעולות של צה"ל בשבוע האחרון הותירו רושם אצל חמאס", טוען מנגד אלוף (מיל') איתן דנגוט. "היקף המטרות והחשיבות שלהן לארגון הבהירו לארגון שישראל מוכנה למלחמה, וזה משהו שהארגון לא מעוניין בו כרגע. זאת הסיבה שחמאס מנסה להרגיע את השטח מבחינתו. קח למשל את הכנס המשותף בין איראן לחמאס שהיה אמור להיות השבוע. כל צמרת חמאס הייתה אמורה להיות בו ולעמוד ליד סולימאני (רמטכ"ל איראן, א"מ), אבל היא לא הגיעה לאירוע. היא מפחדת שיהרגו אותה. הם הבינו שארגז הכלים שישראל השאירה אותו סגור עד כה – נפתח עכשיו".

הכדור בידי חמאס

ההסלמה שחלה השבוע נמצאת באוויר כבר תקופה ארוכה. לפני כחודש התרחש סבב נוסף, שבו נורו יותר ממאה רקטות ופצצות מרגמה, שחלקן נפלו בגנים ובבתי ספר בעוטף. גם ההערכות הביטחוניות סימנו את סיום המונדיאל כתאריך שבו עלולה להתפתח מערכה, זכר למלחמת צוק איתן שפרצה בזמן שבו התקיים חצי גמר הטורניר הקודם. במערכת הפוליטית והצבאית החריפו את הטון בשבוע שקדם למטחי הטילים, בתגובה לטרור העפיפונים שלא נגמר וכהכנה לקראת פעילות נרחבת יותר. ההערכות במערכת הביטחונית הן שאנו עומדים בפני מבצע נוסף ברצועה בעתיד הקרוב.

"אין ספק שעשינו צעד משמעותי לקראת עימות רחב יותר", אומר דנגוט. "אנחנו לא יכולים לומר מראש האם זה יהיה כמו צוק איתן או כמו עמוד ענן, אלה דברים שיתפתחו תוך כדי העימות עצמו. נקודת המבחן היא לימים ספורים, והשבועיים הקרובים יהיו משמעותיים ביותר בשביל לדעת לאן פנינו. מה שכן, הכדור בידיים של חמאס. ישראל אותתה שהיא מוכנה לצאת למערכה, וחמאס צריך להחליט האם הוא מעוניין בכך או לא".

בקרב המומחים השונים יש הסכמה לגבי העובדה שחמאס הוא זה שיקבע אם הגיזרה תעבור למערכה כוללת, אך יחד עם זה, אירוע בלתי מתוכנן יכול לשנות את כל התמונה. "נכון לעכשיו אין בצד שלנו הרוגים. אבל אם יהיו המציאות תעבור מקצה לקצה תוך שעות ספורות", אומר דיין, "זאת הסיבה שישראל צריכה לפעול כאילו אנחנו רגע לפני מלחמה, ולהמשיך את הלחץ הכבד שמופעל בימים האחרונים נגד טרור העפיפונים. חשוב להבין משהו לגבי הטרור הזה. נכון שעכשיו נשרפים בעיקר שדות ויערות והעפיפונים מגיעים מעזה. אבל אין שום התחייבות שבזה זה ייגמר. ההצתות יכולות להגיע גם ממקומות אחרים, שלא אפרט כאן, והשימוש ברחפנים, שהם הרבה יותר מדויקים, שאותם אפשר לכוון למרכזי מגורים, יכול להפוך את הטרור הזה להרבה יותר מסוכן ממה שידענו עד כה".

יש משהו שישראל יכולה לעשות כדי למנוע מהמצב להתדרדר למלחמה?

"בשביל זה צריך להבין נקודת בסיס חשובה: חמאס הוא לא חלק מהפתרון, הוא הבעיה. הוא לא מוכן לדבר עם ישראל בתנאים הבסיסיים ביותר שאנחנו דורשים. הדרך היחידה להרתיע אותו היא לאיים על עצם הקיום שלו. יש שתי אפשרויות לעשות את זה. הראשונה היא לסלק אותו מעזה. ארגון טרור שמסלקים אותו מהטריטוריה שלו זה גזר דין מוות בשבילו. הוא לא יכול להתנהל כממשלה גולה. בשביל זה צריך לכבוש את הרצועה, לא בהכרח בשלמותה. אש"ף התחיל לדבר עם ישראל בגלל שהוא נזרק מלבנון. האפשרות השנייה היא לעבור לחיסולים ממוקדים של ראשי הארגון. ככה חוסלו הצבא האדום היפני, באדר-מיינהוף וארגונים נוספים".

לכיבוש הרצועה יש מחיר, ואם לא מתכננים לכבוש את כולה, פירוש הדבר שלא מתכננים להישאר שם. למה זה טוב?

"ולמבצע רגיל, שלא נועד לכבוש חלקים מהרצועה, אין מחיר? בצוק איתן מתו 70 חיילים במלחמה שתפיסתה הייתה להחליש את חמאס, אבל בסופו של דבר תמונת הניצחון הייתה שלו. לחמאס אין שום בעיה במלחמה שנועדה להחליש אותו. הוא יודע שכל מה שהוא צריך לעשות זה להתאזר בסבלנות וכשתיפסק האש הוא ייצא החוצה מהמנהרות ויכריז על ניצחון. צריך להחליף תפיסה ולהבין שאין ברירה אלא להחליף את חמאס".

אבל אם אתה לא מתכנן להישאר שם, התוצאה תהיה זהה וחמאס יחזור.

"זה לא ממש משנה מי יעלה במקום חמאס. מי שישלוט שם יידע שאם הוא מותח את החבל זה יעלה לו בקיומו. כך נשיג שקט אמיתי בדרום".

עוזי דיין
צילום: איקי מימון

דנגוט חולק על דבריו של דיין. לדבריו, אסור לישראל להתיימר להחליף את חמאס. "בשביל שמהלך כזה יעבוד ישראל לא יכולה לעשות אותו בעצמה. מסיבות מדיניות היא צריכה לצידה את מדינות ערב המתונות כמו מצרים, סעודיה וירדן, ולכן כל מהלך שנועד להחליף את השלטון בעזה צריך לכלול אותן בתהליך הזה. מהלכים חד צדדיים לא יעבדו, ועלולים ליצור בעיה לישראל".

אז מה הפתרון בעיניך?

"מהלך משולב שכולל גם את חמאס מצד אחד וגם את מצרים. קודם כול צריך להחליש את חמאס בצורה משמעותית, וזה יוביל לאפשרות לכניסת מצרים לניהול החיים האזרחיים ברצועה, על בסיס הפרויקטים הכלכליים האזרחיים שנועדו לשקם את הרצועה".

ילדי עוטף עזה חשובים יותר

שיקומה הכלכלי של הרצועה, או הבעיה ההומניטרית בעזה, עולים לדיון שוב ושוב, כאשר הצבא מזהיר כל העת שיצירת משבר הומניטרי תוביל למלחמה. למרות האזהרות של הרמטכ"ל איזנקוט עצמו, צה"ל החליט לסגור את מעבר כרם שלום, החלטה שלאחריה החלה ההסלמה האחרונה. אך יחד עם זה, ולמרות העובדה שישראל עושה ככל האפשר כדי למנוע משבר כזה, טרור העפיפונים והצעדות לעבר הגדר מתרחשים כאשר המעברים פתוחים, ומדי יום אלפי טונות של סחורות נכנסות לרצועה. "ההנחה שאם המצב הכלכלי שם יהיה טוב לא תהיה מלחמה, פשוט שגויה", טוען עוזי דיין, "היא נובעת מרציונל שאומר שאם אין להם מה להפסיד הם יתקפו אותנו, אבל ההיסטוריה מלמדת אחרת. האינתיפאדות פרצו דווקא בפיק כלכלי, ולא מתוך משבר. הסיסמה מאחורי הצעדות לגדר היא לא לשבור את המצור, אלא לחזור לאדמות ששוחררו על ידי ישראל במלחמת השחרור".

כלומר, סיוע כלכלי לעזה לא יוריד את הלהבות?

"ההפך, הוא רק יגביר אותן. ככל שברצועה יהיה יותר כסף כך לחמאס יהיו יותר משאבים להפנות נגדנו. לישראל אין שום אינטרס שיהיו בעיות הומניטריות בעזה, אבל גם אין לנו שום אינטרס לחזק את חמאס כלכלית. זה רק יפגע בנו. אין לי עניין שילד בעזה יסבול, אבל כרגע מי שסובל זה הילדים בעוטף, והם חשובים יותר".

"מי שאחראי למצב הכלכלי הקשה ברצועה זו לא ישראל, אלא מצרים", אומר דנגוט, "את חמאס לא מעניין אם ישראל מכניסה 800 משאיות ביום או רק 600. הוא רוצה שמעבר רפיח יהיה פתוח. זה הצינור הכלכלי שמחייה אותו כל השנים. והלחץ על ישראל נועד לגרום למצרים להקל על החיים בעזה".

כלומר שאנחנו סוג של נזק משני?

"כן, אבל הפעילות נגד ישראל משרתת את חמאס בצורה יוצאת מהכלל מבחינתו. הוא מרוויח בכך כמה דברים בבת אחת: גם פתיחת מעבר רפיח, גם פגיעה בישראל, שזה בסיס קיומו, וגם הכנה לקראת היום שאחרי אבו מאזן ביו"ש. חמאס רוצה להיות רלוונטי והוא פועל בצורה מאוד מחושבת. לישראל אין הרבה מה לעשות במישור הכלכלי, כי לא היא אחראית לבעיה, ומבחינה ביטחונית, מה שהיא יכולה לעשות זה לייצר מאזן אימה שיוביל את חמאס לעשות חושבים האם כדאי להסלים כעת למלחמה שתגבה ממנו מחיר כבד".

שמחה גולדין לא מיואש אבל מאוכזב

התנהלות הממשלה בחודשים האחרונים זוכה לביקורת גדלה והולכת בציבור. בסקרים שנערכו לאחר ההכרזה על הפסקת האש בראשית השבוע, כ‑70 אחוזים התנגדו למהלך ואמרו שהוא מראה על חולשת ישראל. גם השיח על שיקומה הכלכלי של הרצועה זוכה לקיתונות של ביקורת בציבור, לנוכח העובדה ששני חללי צה"ל, הדר גולדין ואורון שאול, עדיין נמצאים בידי חמאס עוד ממלחמת צוק איתן.

ביום שני השבוע יצא מחוף אשדוד לכיוון עזה משט מחאה נגד התנהלות הממשלה, שאותו ארגן מטה המאבק להחזרת החללים, 'מסדר הדר', תחת הסיסמה "הומניטרי תמורת הומניטרי". במשט השתתפו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, שקראו לממשלה להחזיר את החללים. "לא יכול להיות שאנחנו מדברים על הטבות הומניטריות לעזה בלי שנראה צעדים הומניטריים במקביל", אומר פרופ' שמחה גולדין ל'בשבע'. "החזרת חללים זה הצעד ההומניטרי הבסיסי ביותר. זה הדבר הבסיסי ביותר על פי היהדות, האסלאם והחוק הבינלאומי. אנחנו דורשים את זה מכל מי שמספק אמצעים הומניטריים. אי אפשר לספק את אותם אמצעים למי שבעצמו לא מתנהל בצורה לא הומניטרית. פגיעה בחיילים בזמן הפסקת אש (הדר גולדין נרצח ונחטף במהלך הפסקת אש, א"מ) היא מנוגדת לכל האמנות שיש".

אחרי ארבע שנים, יש ייאוש?

"ממש לא. אנחנו לא מתייאשים לרגע, אבל מאוד מאוכזבים מההנהגה, שנראה שהיא כן התייאשה. אנחנו לא מקבלים את האמירה שיש עם מסכן בעזה וההנהגה שלו אכזרית ואין מה לעשות נגד זה. זאת אמירה לא נכונה שנובעת מייאוש. אבל האכזבה מהממשלה היא הרבה יותר גדולה. פעם אחר פעם הבטיחו לנו שיחזירו את הבנים ואף פעם לא עמדו בזה. החודש כל יום יש אזכרה אחרת, וראש הממשלה, במקום להיות באזכרות, טס למוסקבה לראות את חצי גמר המונדיאל".