המהפכה השקטה

החוק שהעבירו שקד וסמוטריץ', לפיו העתירות בנושא יו"ש יעברו מבג"ץ לביה"מ המחוזי בי-ם הוא לא פחות ממהפיכה לטובת ההתיישבות היהודית

שלמה פיוטרקובסקי , ז' באב תשע"ח

ארגוני השמאל זעמו, אבל החוק הצליח לעבור. שקד וסמוטריץ'
ארגוני השמאל זעמו, אבל החוק הצליח לעבור. שקד וסמוטריץ'
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

1

מישהו הזיז למיכאל ספרד את הגבינה, והמישהו הזה הוא בעיקר שרת המשפטים איילת שקד.

הלוחמה המשפטית הבלתי פוסקת שמיררה את חייה של ההתיישבות היהודית ביו"ש מזה יותר מעשור, ספגה מכה קשה. אחרי שנים שבהן התנהלה הלוחמה הזאת במגרש המשפטי העוין ביותר להתיישבות, אושר סופית ביום שני השבוע חוק שמעביר חלק ניכר מהעתירות מבג"ץ לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. החוק עבר יחסית בשקט, ולמרות הזעם העצום נגדו, הן בחוגי השמאל הקיצוני העוסקים בלוחמה משפטית והן בקרב גורמים בתוך המערכת המשפטית בשירות המדינה, לא עורר סערה תקשורתית. אולם האמת היא שמדובר במהפיכה, לא פחות.

העובדה שכמעט כל המכות המשמעותיות שספגה ההתיישבות ביהודה ושומרון (למעט ההקפאה, כמובן) באו מכיוונו של בית המשפט העליון, לא אירעה סתם כך. בית המשפט העליון הפך לגן עדן לעותרים פלשתינים ולארגוני שמאל קיצוני, בגלל מאפייניו הייחודיים - דלת פתוחה לרווחה לעותרים ציבוריים, היעדר יכולת לברר עובדות לאשורן, הסתמכות כמעט מוחלטת על עמדת המדינה וקושי רב בהצגת עמדה נגדית, ובעיקר הרכב שופטים בעייתי מאוד. גם לאחר מינויי שקד, יעברו עוד כמה שנים טובות עד שהשינוי יבוא לידי ביטוי.

למרות שגם כעת יתבררו העתירות בהליך מינהלי ולא בהליך אזרחי, הדנ"א של בית המשפט המחוזי שונה מאוד, מה שייצור קושי רב לעותרים עתידיים. העובדה שאת המדינה לא תייצג בנושאים הללו מחלקת הבג"צים, גם היא לא חסרת משמעות כידוע. לא לחינם הקדישו ארגוני הלוחמה המשפטית של השמאל הקיצוני וידידיהם במערכת המשפטית הציבורית מאמצים רבים לסיכול החוק. למרבה השמחה, המאמצים הללו לא נשאו פרי.

את עיקר החגיגות נדחה עד שנראה את השינוי מתרחש בפועל בשטח, ובא לידי ביטוי ביחס לעתירות ספציפיות. ובכל זאת זר פרחים צנוע ראשון מגיע לשרת המשפטים איילת שקד, שהובילה את המהלך ואת הצעת החוק הממשלתית שעמדה בבסיסו. זר פרחים שני מגיע לח"כ בצלאל סמוטריץ', יוזם הרעיון והמנוע שמאחוריו, שהצעת החוק הפרטית שהגיש ואשר מוזגה לתוך ההצעה הממשלתית הייתה הדחיפה הראשונה למהלך החשוב הזה. ראוי לציין בהקשר זה גם את היועמ"ש מנדלבליט וכמה מבכירי הייעוץ המשפטי שהסכימו לתת גיבוי למהלך, גם אם לא בהתלהבות גדולה מדי.

2

מכה קלה בכנף

הכותרות המפוצצות היו כמובן בסגנון "מכה קשה לכשרות של צהר". אבל מי שאולי קיווה שבעקבות פרסום עמדת היועמ"ש בנוגע לפרשנות של פסיקת בג"ץ בנושא הכשרות, יקיץ הקץ על פעילות 'צהר פיקוח מזון', צפוי כנראה להתבדות. המהפכה שיצרו שופטי בג"ץ בפסק הדין שניתן בהרכב המורחב יצאה לדרך, גם אם היועץ המשפטי לממשלה קיבל את עמדת הרבנות ונתן לפסק הדין של בג"ץ פרשנות מצומצמת עד כמה שניתן.

אז מה בעצם קבע היועמ"ש? עיקר קביעתו היא שתעודות הפיקוח בפורמט שניפק מיד אחרי פסיקת בג"ץ ארגון 'השגחה פרטית', ובהמשך ניפק 'צוהר פיקוח מזון', מהוות עבירה על חוק איסור הונאה בכשרות. למה? בשביל זה צריך לחזור למה שקבעו שופטי בג"ץ בהרכב המורחב. השופטים קבעו שלאיש מלבד הרבנות הראשית או המקומית אסור להעניק תעודת כשרות, אולם איש איננו יכול לאסור על בעל עסק להצהיר על הסטנדרטים שעליהם הוא מקפיד בהכנת המזון שהוא מוכר, וכן (וכאן מגיעה נקודה חשובה) על דרכי הפיקוח שננקטות על מנת להבטיח את העמידה בסטנדרטים הללו. המילה "כשר" נותרה על פי הפסיקה מונופול של הרבנות, אך אין איסור להשתמש בהצהרה שבה נוקט בעל העסק במילים אחרות.

בעקבות הפסיקה יצר ארגון 'השגחה פרטית', ובעקבותיו 'צהר פיקוח מזון', מסמך סטנדרטי הכולל שני חלקים. חלקו הראשון של המסמך מנוסח כהצהרה של בעל העסק על הסטנדרטים של הכנת המזון שעליהם הוא מקפיד, וחלקו השני כלל אישור של גוף הפיקוח על כך שהוא מפקח שהסטנדרטים הללו אכן נשמרים. המסמך כולו עוצב באופן שיעניק לו מראה רשמי, בין היתר באמצעות לוגו גדול של הארגון המפקח. בעקבות פסיקת בג"ץ ברור היה שחלקו הראשון של המסמך הסטנדרטי עומד בכללים שנקבעו בפסיקה, אך לטענת אנשי יחידת אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות, חלקו השני של המסמך איננו עומד בתנאים הללו. פקחי הרבנות אכן יצאו לשטח ונתנו כמה דו"חות לבתי עסק שהציבו תעודה שכזו, אך אנשי 'השגחה פרטית' ובהמשך 'צהר פיקוח מזון' טענו שמדובר בפרשנות שגויה. מה שקרה בפועל הוא שבמשך כמה מחודשים ניתנו לבתי העסק הללו דו"חות אזהרה ולא דו"חות לתשלום.

בחודש ינואר התקיים אצל היועמ"ש מנדלבליט דיון בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים, ובשבוע שעבר, לאחר שהרבנות הראשית העבירה התייחסות משלימה, פרסם היועמ"ש את עמדתו. בעמדה שהציג חילק היועמ"ש את תוכן המסמך הסטנדרטי לשלושה חלקים: הצהרת בעל בית האוכל על הסטנדרטים שעליהם הוא מקפיד בהכנת המזון, הצהרת בעל בית האוכל על האמצעים שהוא נוקט כדי לפקח על העמידה בסטנדרטים הללו, ואישור של הגורם המפקח על קיום הפיקוח. מנדלבליט קבע כי בג"ץ אישר להציג בבית עסק מסמך הכולל את שני הרכיבים הראשונים, אך לא את הרכיב השלישי. מנדלבליט הוסיף גם כי יצירת מסמך סטנדרטי שכולל לוגו בולט של הגורם המפקח מהווה אישור חיצוני, ולכן אסור להכליל גם לוגו במסמך, ולא רק אישור מפורט בכתב כמו שקיים היום. בנוסף לכך חידד מנדלבליט את החובה שקבע בג"ץ לפיה יש להבהיר באופן מפורש וברור שהמסמך הוא הצהרה, ולא "תעודת הכשר".

התוצאה היא שהתעודות שהנפיק 'צהר' עד היום אינן חוקיות על פי עמדת היועמ"ש, והרבנות הראשית רשאית לחדש את מתן הדו"חות לבתי עסק שמציגים תעודה כזאת. ניצחון לרבנות? חלקי בלבד. בסופו של דבר היועמ"ש לא אסר את קיומו של גוף ההשגחה, ולא אסר על בעלי העסק להצהיר כי הם נעזרים בשירותיו. לגוף ההשגחה מותר כמובן לפתוח אתר אינטרנט שבו יצוין אילו בתי עסק עומדים תחת השגחתו, כך שבדור הסמארטפונים שבו אנו חיים מי שמגיע לבית העסק יוכל לוודא מיד האם הוא אכן נתון תחת השגחה. המכה ל'צהר' היא קצת מורלית ואולי קצת ברמת הנראות, אבל קשה להניח שההנחיה החדשה של היועמ"ש תאט משמעותית את קצב התפתחותו של המיזם.

3

מבחן נגד תחרות

תוצאות בחינות ההסמכה לעריכת דין שפורסמו השבוע, שאותן עברו בהצלחה פחות משליש מהנבחנים, הן אולי תמונת הניצחון שראשי לשכת עורכי הדין ציפו לה. הלשכה היא גוף משונה, משום שהיא בעלת מעמד חוקי מטעם המדינה בכל הנוגע להסמכה ורישוי של עורכי דין, אך נבחרת על ידי עורכי הדין ודואגת לאינטרסים שלהם. האינטרס של עורכי הדין, כך מתברר, הוא פחות תחרות מצד עורכי דין חדשים, והתוצאות העגומות של הבחינה משרתות כנראה, לפחות במידה מסוימת, את האינטרס הזה.

אולם האמת היא שמדובר בניצחון פירוס. כי המצב הנוכחי שבו שיעור מעבר הבחינה הממוצע בקרב תלמידי המכללות ללימודי משפטים הוא 20 אחוזים, לא יוכל להימשך. לא מדובר הרי בעדר אידיוטים חסרי כל מושג. שופטי בית המשפט העליון כבר העירו הערות חשובות בנושא, וככל שהשינוי יידחה הוא יהיה דרקוני יותר.

***הפינה הכלכלית***

כחלון מאוים - ומאיים

מחירי הדירות יורדים? זה מה ששר האוצר כחלון היה רוצה שנחשוב שקורה, אבל המספרים, לצערו של כחלון, לא ממש רוצים להתיישר עם התזה שלו. החגיגה של כחלון התרחשה בסוף 2017 ובשלושת החודשים הראשונים של 2018. בחודשים הללו, עקב צירוף של נסיבות שקשור קשר הדוק למניפולציה של תוכנית מחיר למשתכן, הראה מדד מחירי הדירות החדשות ירידה משמעותית. כמה משמעותית? מספיק בשביל לאפשר לכחלון להכריז הכרזות מפוצצות על שינוי במגמה של כל השוק. אולם בחודשיים האחרונים המגמה התהפכה שוב, ומגמת הירידות התחלפה במגמה של עליות מחירים. נכון, במשרד האוצר עדיין ממשיכים לערבב את הנתונים באמצעות בחירת טווחי חודשים ספציפיים, שעדיין מציגים מגמה של ירידת מחירים, אבל גם שם כבר מבינים את המציאות שמסתמנת להם מול העיניים, ומגבשים אסטרטגיות של התמודדות.

האסטרטגיה החביבה על שר האוצר כחלון היא, כך מתברר, מתקפה פרועה על יזמי הנדל"ן והקבלנים. כחלון מאשים אותם בכל תחלואי השוק, ופעם אחר פעם מאיים עליהם שיחליף אותם בחברות בנייה שיביא מחו"ל. "אם לא תבנו דירות אחליף אתכם בסינים", שיגר כחלון לאחרונה איום לעבר הקבלנים, על רקע הנתונים על ירידה משמעותית בקצב התחלות הבנייה. כחלון השתלח לאחרונה לא פעם בקבלנים בטענה שהרוויחו סכומי כסף מוגזמים, וטען כי הירידה בהתחלות הבנייה נובעת מחמדנות ו"דגירה על קרקעות", למרות שגורמים הבקיאים בנעשה בענף הנדל"ן טוענים בתוקף שהבעיה האמיתית היא הביורוקרטיה הסבוכה שבה כחלון אפילו לא מנסה באמת לטפל.

כחלון רואה גם את הקשיים ההולכים וגדלים בשיווק קרקעות תוכנית הדגל שלו באוצר, מחיר למשתכן. למרות העובדה שחלק ניכר ממכרזי הקרקע כיום מופנים לבנייה במסגרת התוכנית, הקבלנים לא ממהרים להסתער על המכרזים וחלק ניכר מהם נסגרים בלי כל זוכה. הבעיה הזאת עדיין לא הגיעה לשלב שבו היא מאיימת על עצם קיומה של התוכנית, אולם היא בהחלט יוצרת דשדוש בקצב ההגרלות. בהגרלה האחרונה שנסגרה בסוף השבוע נרשמו בממוצע ארבעה משקי בית על כל אחת מכ‑4,300 הדירות שהוצאו להגרלה. אולם גם המספר המרשים הזה מגיע אחרי שחלק מההגרלות, במיוחד ביישובים בפריפריה, נפתחו גם לנרשמים מסדרה ג', כלומר אלו שנרשמו לתוכנית ממש לאחרונה. נתון זה מעיד על כך שחלק מהנרשמים בסדרות א' וב' של מחיר למשתכן החלו להתייאש מהסיכוי להגיע לדירה דרך התוכנית ופנו לאפיקים חלופיים. גורלו הפוליטי של כחלון נעוץ במידה רבה בהצלחת התוכנית, ולכן מעניין מאוד יהיה לראות כיצד מתמודד משרד האוצר עם המגמות הללו.

לתגובות: shlomopy@gmail.com