בשבע מהדורה דיגיטלית

ישראל על השולחן

פוטין אולי לא מעריץ גדול של נתניהו, אבל ההצהרות של פוטין וטראמפ בסיום המפגש שלהם היו טובות לישראל

ניצן קידר , ז' באב תשע"ח

בבלפור יכולים להיות מרוצים. פגישת טראמפ-פוטין
בבלפור יכולים להיות מרוצים. פגישת טראמפ-פוטין
צילום: Kevin Lamarque‏, רויטרס

לקראת הפגישה בין נשיא רוסיה לנשיא ארצות הברית הותקף נתניהו לא אחת על ידי גורמים מבית, שאמרו שישראל לא מעניינת באמת בפגישה כזו, ועל כן כל מאמציו והפגישה האחרונה עם הנשיא פוטין, שגם היא זכתה לזלזול מצד גורמים שונים, נעשו לשווא.

ובכן, כפי שטראמפ אוהב מאוד לומר: פייק ניוז. אחרי הפגישה הזאת, ראש ממשלת ישראל יכול לרשום את אחד ההישגים המשמעותיים שלו בזירה האמריקנית-רוסית. לא רק שישראל הייתה על השולחן, לא רק שדיברו על ההשפעות של המצב בסוריה על גבול הצפון, אלא שישראל עלתה מצד טראמפ בשיח הביטחוני, הן בהקשר האיראני-רוסי והן בהקשר של סוריה. פוטין לא פיגר אחריו. לשני המנהיגים גם היה חשוב להחצין את מה שנאמר לגבי ישראל בחדר הסגור.

אף אחד כמובן לא התנצל על הביקורת נגד נתניהו. סביר להניח שגם הוא עצמו לא ממש התרגש ממנה. בסופו של דבר, בהצהרות שלהם השמיעו פוטין וטראמפ את המנגינה שנתניהו רצה לשמוע, עם טוויסטים קלילים מהלחן שלו עצמו. טראמפ עוד הגדיל לעשות ואמר ש"פוטין הוא מעריץ גדול של נתניהו", מה שסביר להניח גרם לחיוכים בבית ברחוב בלפור להתרחב עוד יותר לאחר הפגישה. נתניהו מצידו ידע להעריך את ההישג ולהגיב לו. מיד לאחר הדברים הוא שחרר הצהרה מפרגנת לשני הצדדים, ולא שכח לרמוז בה שיש עוד עבודה משותפת, או במילים אחרות - צריך לשמור על קשר הדוק בין המנהיגים.

ההישג המרכזי מהזווית הישראלית הוא האמירה הברורה של הנשיא פוטין כי יש לכבד את הסכמי ההפרדה בין סוריה לישראל משנת 1974. ראש הממשלה, אחרי שרמז שהוא מוטרד פחות מהתבססותו של משטר אסד מחדש, נתן לפוטין סוכריה אחת וביקש סוכריה אחרת תמורתה. הנשיא הרוסי הוא אחד שמבין משהו בעסקים טובים. שניהם יחד עשו כל אחד את הנדרש לקידום מה שחשוב לארצו. קשה להאמין שפוטין הוא "מעריץ של נתניהו" כפי שהנשיא טראמפ אמר, אבל אין ספק שקרב המוחות בין השניים האלה, בשילוב של זהות אינטרסים, מייצר וייצר כמה מהלכים שעוד יילמדו במפת הדיפלומטיה הבינלאומית בדורות הבאים.

BDS במימון האיחוד האירופי

בעוד היחסים עם רוסיה וארצות הברית מתהדקים, באיחוד האירופי כועסים על כך שישראל בכלל מעלה על דעתה שהאיחוד מעורב במימון של פעילות אנטי ישראלית, גם אם באופן עקיף.

לאחרונה שלחה שרת החוץ של האיחוד מכתב קשה מאוד לשר גלעד ארדן, ובו זעמה על כך שמשרדו של ארדן פרסם מסמך שעסק בכספים הרבים שמעניקים מוסדות האיחוד האירופי לעמותות וארגונים שפועלים באופן אנטי ישראלי. על פי המסמך, נמצאו לפחות 14 ארגונים אירופיים ופלשתיניים שפועלים בגלוי נגד ישראלי וזכו למימון נדיב מהאיחוד. מוגריני בתגובה דרשה הבהרות, ואמרה כי מדובר בטענות שאין להן כל אחיזה במציאות.

מוגריני השתמשה בלשון חריפה מאוד. "לא נהיה מוכנים לשמוע כל רמיזה למעורבות של האיחוד בתמיכה בטרור. ההאשמות הללו מסייעות רק ליצירת דיסאינפורמציה והמסמך מלא בטעויות. מרבית הארגונים לא מקבלים מימון לפעילויות בפלשתין ואף אחד אינו מקבל מימון לפעילות BDS", כתבה מוגריני, שכנראה שחשבה שהמערכת המדינית הישראלית מורכבת מאוסף של אנשים שאינם מבינים באינטרסים. הרי ברור שהאיחוד לא מממן פעילות BDS באופן ישיר. הוא מממן ארגון שזו אחת ממטרותיו. האם יודעים אנשי האיחוד למה בדיוק שימש הכסף שלהם? האם מנגנון המעקב שלהם יכול לומר באופן ודאי שלא מומנה בשנה האחרונה אף פעילות אנטי ישראלית בכספי האיחוד? מסופקני. נניח שזה קורה שלא במודע, זה לא פחות חמור.

מוגריני עוד טרחה להסביר שאם ארגון עוסק גם ב‑BDS, זה לא אומר שהכסף של האיחוד הולך למטרה הזאת, והוסיפה עוד כהנה וכהנה בשבחי חשיבות חופש הביטוי והמידע והיכולות של מנגנון סינון המידע ובחינת מקבלי הכספים.

השר ארדן לא ממש מתרגש מהזעם האירופי. "עצוב ששרת החוץ של האיחוד האירופי בוחרת שוב לטמון את הראש בחול ולהתעלם מהוכחות ברורות שארגוני BDS שמקבלים ממנה מימון, במישרין או בעקיפין, קשורים או משתפים פעולה עם ארגוני טרור כמו חמאס והחזית העממית", הוא אומר. לדבריו, "מוגריני מודה שרוב הארגונים הנתמכים המופיעים בדו"ח של משרדי אכן מקדמים חרם נגד ישראל, אך משתמשת בתירוץ המגוחך שהכסף מועבר לארגוני החרם אך מיועד למטרות אחרות ולא לחלק בפעילותם שנועד להחרמת ישראל".

לסיים את הזמני

ארגון TIPH הוא יצור מוזר שיכולת שרידותו תלויה בעיקר בעובדה שישראל מאפשרת זאת. פירוש השם באנגלית הוא "נוכחות בינלאומית זמנית בחברון" (Temporary International Presence in Hebron) ומדובר בצוות של משקיפים אזרחים אירופיים המוצבים בעיר חברון. תפקידם הוא כל כך זמני, לכן כנראה הם פעלו בעיר לסירוגין כבר בשנת 1994, ומ‑1996 הם פועלים בה בקביעות.

הארגון הוקם סביב החלטה של האו"ם לאחר הטבח במערכת המכפלה ב‑1994. כיום תפקידו לפקח על יישום הסכם חברון ולרשום הפרות של המשפט הבינלאומי בחברון. פעילי הארגון כמובן, ללא כל סייג, עושים זאת באופן חד צדדי.

ביום חמישי שעבר פורסם תיעוד של משתתף סיור 'שוברים שתיקה' בחברון, כשהוא סוטר בחוזקה לילד יהודי בן עשר. התוקף היה לא אחר מאשר היועץ המשפטי של ארגון TIPH. ישראל הגיבה באופן מיידי והורתה לסלק את האיש מהארץ, וכך היה. חשוב לציין שעל פעילי הארגון נאסר להיכנס לתחומי היישוב היהודי בחברון, עקב מקרים חמורים קודמים הקשורים בפעילותם. השבוע פורסם תיעוד נוסף של פעילי הארגון כשהם גורמים באופן מכוון לתקר בגלגליו של רכב יהודי.

ביישוב היהודי בחברון לא מוכנים לקבל יותר את הנוכחות הזאת, וקוראים לנצל את הזכות הישראלית שמאריכה מדי כמה חודשים את המנדט (המשותף לישראל ולפלשתינים) שמאפשר לארגון לפעול במקום, כדי להביא לסגירתו. בישיבת סיעת הליכוד שהתקיימה השבוע התברר שגם דעתו של ראש הממשלה אינה נוחה מהעניין. לשאלה של אחד הנוכחים בישיבה ענה נתניהו: "בעניין TIPH אני מסכים שהם לא עוזרים אלא מפריעים. מבקשים ממני כל הזמן להגדיל את מספרם ואני לא מאשר. ברור לי שהם לא עוזרים בלשון המעטה".

ביום רביעי עלה הנושא בשאילתא בכנסת. ח"כ יואב קיש (הליכוד) אמר בדיון כי על פי הסכם חברון, יש אפשרות להפסיק בכל שלושה חודשים את פעילות הארגון בחברון. סגן השר במשרד ראש הממשלה מייקל אורן הגיב ואמר שימליץ לנתניהו לפעול בנושא. "דיברתי עם ראש הממשלה היום ואני אומר לכם שאני לא רואה ערך מדיני בהימצאותם שם וזה גם מסוכן, בגלל שיש שם כוח מטורקיה. יש לנו אפשרות לא לחתום בפעם הבאה", סיכם קיש.

עם זאת, במשרד החוץ אמרו לנו כי נכון לעכשיו אין כוונה להפסיק את המנדט של הארגון בחברון. "אנחנו נמצאים בקשר איתם. הייתה סיטואציה בלתי תקינה לחלוטין ואותו מפקח הועף מכאן במהירות בהוראת ראש הממשלה. אנחנו מטפלים באירועים נקודתיים כשצריך, אך באופן כללי הארגון פועל בתיאום עם ישראל".

קצינה בכירה בשירות הפורום החילוני

בכנסת ישראל יש הרבה סיטואציות שמעוררות זעם אצל חלק מחברי הכנסת, אבל הם מבליגים בשם ערכים שונים. השבוע, באופן יוצא דופן, הגיעה סגנית יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר סא"ל אשרת בכר לכנס של השדולה החילונית בכנסת שהיה כולו "נגד ההדתה בצה"ל". לפני שנתייחס לכך שהצבא שלח נציגה בכירה לפורום פוליטי (זו לא הייתה ועדת כנסת אלא אירוע פוליטי בתוככי הכנסת), הדברים שאמרה בכר היו מקוממים: "יש לנו שיתוף פעולה עם הפורום החילוני וגורמים אזרחיים אחרים שפוקחים את עינינו. אני ומיכל (מנכ"לית שדולת הנשים – נ"ק) מדברות כל יום, יש בדיחה כזו שחצי מהמשכורת אני צריכה לקבל ממנה". סא"ל בכר אף אמרה כי "רוב מקרי ההדתה מגיעים אלינו, והטיפול הוא לא טיפול של אקמול אלא טיפול שורש".

פרט לעובדה שסא"ל בכר הגיעה מיוזמתה לאירוע פוליטי פרטי, הדעות שהשמיעה שם צרמו ללא מעט חברי כנסת. ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר שהרמטכ"ל לא היה מעלה בדעתו לאפשר השתתפות כזו בכנס פוליטי מהצד השני. "כנראה שהפחד של הרמטכ"ל מארגוני הנשים ומהפלג החילוני קיצוני מקלקלת את השורה, מכניסה את צה"ל שוב למחלוקת ציבורית ופוגעת בחוסנו", אמר.

ח"כ מוטי יוגב תהה בפנייה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: "באופן חד צדדי נשמעו שם עמדות שמאל ועמדות אנטי דתיות, שהקצינה הנ"ל מזדהה עם העמדות ותומכת בשדולה. אם זה לא להכניס מחלוקות במדים לצה"ל, אז מה זה?". מי ששמע את הדיון בשדולה, שמע גבב של הסתה נגד הדת וטענות שחלקן נמצאות על גבול הדמיון. אבל בשם ה"הדתה" מותר לומר הכול.

בניגוד לתקוות של חברי הכנסת ששר הביטחון והרמטכ"ל יתעוררו, צריך הציבור בישראל להתעורר. להבהיר ששמירת שבת בצה"ל כגוף, שמירה על כשרות המטבחים, היא חלק מסל הערכים היהודי. אף אחד לא כופה לשמור שבת, אף אחד לא כופה דת. אבל הטרנד של השמאל, שלא מצליח למצוא משהו אחר להשיג בו הישגים, נמצא כעת בזירת ההדתה. כדאי מאוד שמה שטרם נעשה עוד ייעשה ושהשר והרמטכ"ל יוקיעו את האמירות של קצינה בכירה בכנס פוליטי. לצערי, במצב הנוכחי אי אפשר אפילו להבטיח שהקצינה הזאת לא תשתתף בעוד כנסים פוליטיים, כתוצאה מהחשש מארגוני הנשים ומביקורת השמאל.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com