איך להתמודד ולנצח גם ענקים?

עם ישראל מתקשה לגייס מתוכו את הכוחות לעמוד מול ענקי ארץ ישראל. האם יש דרך לעמוד מול רפאים וענקים, להתמודד ולנצח?

שמעון כהן , ח' באב תשע"ח

להתמודד
להתמודד
צילום: אייסטוק



טוען....

ספר חדש, ספר דברים, ספר סיכום המסע במדבר וההכנה לכניסה לארץ ובשיחתו לפרשת השבוע מתמקד הרב ניסים אדרי בתוכחת המדבר, תוכחת הכניסה לארץ ותוכחת תשעה באב.

פרשת דברים עוסקת ברובה בכניסה לארץ ישראל. אפשר לקרוא בין השורות על קושי מנטלי להיכנס לארץ ישראל ולעזוב את המדבר המחבק, עש שמשה רבנו נאלץ לומר לעם 'רב לכם שבת בהר הזה', צאו מהבועה הבטוחה, ואם אתם חוששים לעתיד ולתורה הרי שעל כך 'הואיל משה באר את התורה הזאת', יש תורה חדשה שהיא תורת ארץ ישראל.

הפחד המנטלי של החגבים שמרגישים קטנים מול הענקים הוא פחד משתק, אנחנו חוששים לבוא במקום הגדולים. ארץ ישראל נקראת 'ארץ רפאים', של אויב גדול פיזית ומטיל אימה, ומול אויב שכזה המלחמה הראשונה היא מלחמה תודעתית-פסיכולוגית. איך ינצח הקטן את הגדול?

כאשר מדובר במלחמה תודעתית עלינו לעבור מהתפיסה הכמותית אל התפיסה האיכותית הגדולה באמת. אנחנו קוראים בפרשה על מלחמת עוג הענק, ובחז"ל ישנו ציור כמעט קומי על עוג הענק התולש אבן גדולה כדי להשליך אותה על מחנה ישראל ונמלים מגיעות ומכרסמות את האבן וראשו נכנס לתוכה. מה מבקשים חז"ל ללמד אותנו בסיפור הזה?

השיטה הגויית להפוך את האדם הקטן לגדול היא בניית מונומנטים. כך היה במגדל בבל וכך בבניית הפירמידות. באמצעות מבנים מאבנים מנסים להפוך אותנו לגדולים, אבל זו שיטת הבל.

לעומת זאת שיטתו של עם ישראל היא שיטת ה'אבן', אבן היא הרכבה של שתי מילים – אב ובן. הנצחתו של החולף היא רק על ידי ילודה ריבוי. לא לשווא מציבה התורה אלה מול אלה, את ערי המסכנות שבנו במצרים, השיטה המצרים להתעצמות, אל מול 'ויפרו וירבו ויעצמו במאוד מאוד, שיטתו של עם ישראל. כשיש לי ילדים ואני זוכר מי אבותיי אני גדול איכותי, כשיוצאים מהתפיסה הכמותית לתפיסה האיכותית מבינים שאין דבר כזה איש קטן, כי אנחנו מתבוננים אל השורשים שלו ואל הפירות שלו.

אז איך יהפוך האדם בעצמו לגדול? הדברים תלויים במטרות שהוא מציב לעצמו, וכאן ראוי לזכור את האירוע הקדום של עמידת קטן מול גדול, עמידת דוד מול גולית. האירוע ההוא היה פלאי, עם ישראל משותק, מהמלך ועד אחרון החיילים. המלך מבטיח שמי שיכה את העניק הזה יקבל את בת המלך ובית אביו יהיה חופשי ממס אבל השיתוק גדול ואיש אינו מנסה. לעומת זאת דוד מגיע ומציב מטרה גדולה, מטרה שיש בה חזון שהוא מעבר לכאן ולעכשיו, משהו ששווה להילחם עבורו. הוא אומר מי האיש הזה אשר מחרף אלוהים חיים, אני בא בשם ה' צבאות אלוהי מערכות ישראל אשר חירפת. כשהמטרה גדולה אפשר לנצח כל מלחמה, גם מלחמות גדולות ואנחנו הופכים לאנשים גדולים.

אנחנו נמצאים ערב תשעה באב ושואלים את עצמנו למה עלינו להיזכר בטראומה אחרי שהיא הסתיימה, למה לחוש שוב את הכאב? סיבת הגלות היא להגדיל אותנו והתוכחה, הצרות והקשיים מוציאים אותנו המקום הבטוח והנעים אל אופקים ואתגרים חדשים. אנחנו לא אוהבים תוכחה אבל זה מה שהופך אותנו לגדולים, ללא אגו קטן וללא תלות, אלא עצמאיים וגדולים יותר.

ספר דברים הוא ספר התוכחה. הקושי בקבלת תוכחה נובע בחוסר האמון בכוונות המוכיח, האם הוא באמת אוהב אותי ורוצה בטובתי. כאשר ריבונו של עולם הוא המביא לעם ישראל צרות העם נקרא לדגל ולבחינת מידת האמון שלו בטוב ה' וברצונו לעשות אותנו גדולים. ואכן, עלינו להאמין שהצרות נועדו לטובתי, לחזק ולחשל אותי לענק.