"אביב שלי, הלב נשרף"

"מי היה מאמין שתלך לי כל כך מהר", כתבה בפוסט מרגש שחר ארז, בת זוגו של לוחם גבעתי סמ"ר אביב לוי  שנפל בגבול עזה.

ערוץ 7 , ט' באב תשע"ח

"אביב שלי, הלב נשרף"
"אביב שלי, הלב נשרף"
צילום: פייסבוק

בפוסט מרגש שהעלתה ברשתות החברתיות כתבה חברתו של סמ"ר אביב לוי מפתח תקווה על בן זוגה, חייל צה"ל הראשון שנהרג בגבול רצועת עזה מאז מבצע "צוק איתן".

"מי היה מאמין שתלך לי כל כך מהר", כתבה החברה שחר ארז על לוי בן ה-20, סמל מחלקה מגבעתי, שנהרג שלושה חודשים לפני השחרור מצה"ל.

"אהוב יקר שלי, לוחם שלי. לא נקלט לי מה שקורה מהרגע שהלכת לי", "הלב נשרף והדמעות לא מפסיקות לזלוג. מי היה מאמין שתלך לי כל כך מהר. הלכת לעוד הפרות סדר רגילות של יום שישי וזה מה שקרה. הודיעו שיש חייל פצוע בצבר וניסיתי להפוך את כל העולם ורק מה שרציתי זה לשמוע שאתה בסדר ושהכול טוב איתך.

"באותו הרגע שהודיעו את השמועה התפרצתי בבכי ונפלתי לרצפה. היית בשטח על הגדר ימים ולילות ותמיד אמרתי לך את אותו המשפט - 'תשמור על עצמך'. בחיים לא פחדת מכלום, לא משנה מה עמד בדרך שלך. תמיד כשהיינו מדברים היית מתעצבן על חיילים שלך שהם מורידים את האפוד הקרמי והקסדות. תמיד היית מוכן ודרוך לכל דבר קטן. אמנם לא עברנו תקופה ארוכה ביחד, אבל תקופה משמעותית שבה נקשרנו ולמדנו להכיר, גם כשאני עושה 12/2 ואתה 16/5, והיינו מחכים לרגע שניפגש ושיגיע הסופ"ש ששנינו נהיה בבית ביחד. הבוקר טוב דאגת לומר כל בוקר, והלילה טוב כל לילה. תמיד היה חשוב לך שאני אלך לישון שמחה, גם אם עבר יום קשה.

"היית לצידי בכל התקופה של הקורס מפקדות וידעת תמיד לעזור לי ולהרים אותי. כשהייתי צריכה הייתי בוכה לך על הדברים הכי קטנים ותוך שנייה ידעת איך להרים אותי בחזרה. עוד שבוע אני מסיימת את הקורס והיית צריך להיות איתי בטקס, להחזיק לי את היד ולשמוח איתי. אביב שלי, היו לנו מיליון תוכניות להמשך וספרנו את הימים עד שניפגש שוב. עוד שבועיים יש לך יום הולדת ובזמן שאני מתכננת לך את היום הולדת המושלמת בינתיים הכל מתפוצץ. אני מסרבת להאמין שזה אמיתי, אני מסרבת להאמין שאתה זה שנפל.

"תמיד שאלתי אותך מה הדבר שאתה הכי פוחד ממנו והתשובה שלך הייתה - 'מכלום'. שום דבר לא הפחיד אותך ולא גרם לך לאיום. ברגעים הקשים שהיו לך - ימים שלמים בשטח, בלי מקלחת ובלי אוכל - תמיד ידעתי איך להיות לצדך ולהרים אותך ולהזכיר לך שאתה בקרוב משתחרר ושכל התקופה הזו הולכת להיגמר. היו לך כל כך הרבה תוכניות להמשך החיים: לטוס, ליהנות, ללמוד. תמיד אמרת לי שאתה רוצה להיזרק בחוף ורק לנוח בטן-גב אחרי שירות בקרבי.

"התגייסת, יצאת לקורס חובשים, אחר כך קורס מ"כים, היית מפקד על טירונים. תמיד סיפרת על כמה זה היה חוויה עבורך. ואז קורס סמ"בים, הגעת להיות סמל בקו. תמיד היית מספר לי כמה אתה אוהב את החיילים שלך ושאתה תתן הכל בשבילם. נתת את כל כולך לשירות, אהבת את מה שאתה עושה, והיית שם בשביל כולם בכל רגע.

מסרבת להאמין שאתה לא כאן איתי יותר, מסרבת להאמין שלא אוכל לשמוע את הקול שלך שוב. אהוב שלי, תמיד אזכור אותך ותמיד תהיה בלבי. תשמור עליי ועל המשפחה המדהימה שלך שם למעלה. הגעגוע אליך חזק כל כך"