השאלות שלא נשאלות

הדיון הציבורי בסוגיית הפונדקאות לגברים הוא כנהוג במקומותינו שטחי להחריד. הנה כמה שאלות שהשובתים היום צריכים לשאול את עצמם. דעה

שלמה פיוטרקובסקי , י' באב תשע"ח

הפגנת להט"בים (ארכיון)
הפגנת להט"בים (ארכיון)
צילום: רויטרס

ארגוני קהילת הלהט"ב הכריזו על היום הזה (תשעה באב) כעל יום של שביתה בעקבות דחיית ההסתייגות שהגיש ח"כ אמיר אוחנה, שביקשה לאפשר לזוגות גברים להיעזר בשירותי פונדקאות.

השביתה זוכה לסיקור אוהד בכלי התקשורת ולתמיכה רבה מאוד גם בקרב חברות וארגונים מובילים במשק, בשעה שכמה שאלות פשוטות בנוגע להסתייגותו של ח"כ אמיר אוחנה, שצריכות היו להישאל, לא נשאלו עד כה:

1. ברובו של העולם המערבי פונדקאות היא הליך אסור, ככל הנראה משום שברור שהקו המפריד בינה ובין סחר בילדים הוא קו דק מאוד. לאור זאת, האם מדינת ישראל באמת צריכה להרחיב באופן ניכר את השימוש בפרקטיקה הזו, שכאמור ההיעזרות בה איננה נקייה מספיקות מוסריים?

2. גורמים העוסקים בנושא הפונדקאות מדווחים כבר כיום על פער משמעותי מאוד בין החתך הסוציו-אקונומי הממוצע של האמהות הפונדקאיות ובין החתך הסוציו-אקונומי של הזוגות שרוכשים שירותי נשיאת עובר. הפער הזה מעלה מטבע הדברים את החשש מהיווצרותם של יחסי ניצול. האם הגדלת האוכלוסייה הנזקקת פוטנציאלית לשירותי פונדקאות בישראל באורח משמעותי מאוד לא עלולה להחריף את המצב הקיים?

3. מי שיבדוק מהם מקומות העבודה שיצאו בתמיכה פומבית במחאה ובשביתה המתקיימת היום יגלה, שלא במפתיע, שמדובר במקומות עבודה כאלו שעובדיהם נמנים על העשירונים העליונים, הייטק, שיווק ופרסום ועוד. האם העובדה הזו לא מעידה על כך שמדובר בסופו של דבר במחאה של גברים עשירים שנאבקים על זכותם לנצל נשים עניות?

4. כיום, גם לאחר תיקון החוק (הבעייתי מאוד, אגב, בהיבט של הקו הדק שבין פונדקאות ובין סחר בילדים) שעבר השבוע בכנסת, הפונדקאות בישראל היתה ועודנה ניסיון לתת מזור לנשים שמפאת מצבן הבריאותי אינן מסוגלות לשאת הריון ברחמן. אמנם, לא מדובר בטיפול לבעיה רפואית, אבל כן מדובר בניסיון לתת מענה לבעיה רפואית. ההסתייגות שביקש לאשר ח"כ אוחנה נועדה למעשה לאפשר פונדקאות למי שהם בריאים לחלוטין ולא סובלים משום בעיה רפואית המונעת מהם להביא ילדים לעולם. האם השימוש בפרקטיקה בעייתית שכזו לטובת מי שהם בריאים לחלוטין לגיטימי מבחינה אתית?

5. לפתיחת האפשרות לעשות שימוש בפונדקאות גם למי שהם בריאים לחלוטין תהיה כמובן השפעה מידית על מי שמעוניינים לעשות בה שימוש בכדי לעקוף בעיה רפואית. קשה להעריך את מידת העלייה ב"ביקוש" לשירותי פונדקאות עקב הרחבת האוכלוסייה של אלו שמותר להם לעשות שימוש בפרקטיקה הזו, אבל ניתן בהחלט להעריך שהיא תהיה משמעותית. האם מישהו לקח בחשבון את ההשפעות של מהלך כזה על אלו שפונים לשימוש בפונדקאות עקב בעיות רפואיות?

6. הטענה המרכזית שעולה בשיח סביב סוגיית הפונדקאות לזוגות חד מיניים היא טענת האפליה. האם באמת ניתן לדבר על אפליה כאשר מצד אחד של המתרס עומדים מי שסובלים מבעיה רפואית ומן הצד השני עומדים מי שאינם סובלים משום בעיה כזו?