חורבה או חורבן?

כרמית פרויס מהמכון לחיי משפחה מלמדת כי לא רק החתונה היא בנייה של אחת מחורבות ירושלים, אלא גם שמירה ופיתוח של חיי הנישואים.

כרמית פרויס , י' באב תשע"ח

חופה
חופה
צילום: ISTOCK

"אמא למה את בוכה?" שואל אריאל בן השש.

אמא מתייפחת ומחבקת אותו חזק.

מה היא יכולה לענות לו?

שהיא כבר זמן רב במצור?

שעוד מעט חרב הבית שלה?

כבר צריכים לספר לילדים, מאיפה מתחילים?

איך מסבירים שאבא עוזב את הבית, אך נשאר אבא שלהם?

איך שומרים על קשר רציף עם אבא גם כשלא רואים אותו ביום יום?

בימים בהם אנו מבכים את חורבן הבית ומתפללים לגאולה שלימה נשאלת השאלה מה אני יכולה לעשות כדי לקרב את בניית בית המקדש?

אמר רב נחמן בר יצחק "כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה חורבה מחורבות ירושלים "(גמרא ברכות ו עמוד ב) חתן וכלה ביום חופתם מלאי התרגשות ושמחה, הם בונים בית, יוצרים דירה לשכינה, חווים את חיבור הנשמה, שואבים שמחה ממעמד החופה. וכל מי שמשמח אותם... כאילו בונה חורבה מחורבות ירושלים?! נשמע די קל לשמח אנשים שמחים.

החידוש הוא שאפשר לשמח חתן וכלה כל החיים!

את תשמחי את החתן שלך –אישך והוא את הכלה שלו –אותך.

אם תשכילו לשמח זה את זו לאורך שנים, הרי שזכיתם לשמח חתן וכלה יום יום. (גם) על זה נאמר: זכו שכינה בניהם! הבית היהודי הוא מעין מקדש מעט, בו אתם יכולים להשכין שכינה כפשוטו. כל בית יהודי כזה המלא באהבה, בשמחה ובשלום, מוביל לבניית הבית הכללי של עם ישראל-בית המקדש, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם."(שמות כה ח )

בית המקדש הפרטי שלך הוא העיקר! העיסוק בבניינו מביא גאולה לעולם.

יש בך את היכולת כעיקרו של הבית, ליצור חלקת אלוקים שבה המשפחה שלך מרגישה שהיא נמצאת בבית מלא באהבה שאינה תלויה בדבר. בית ובו השלום הוא ערך עליון. בית שיש בו חיבור אמיתי ורצון אינסופי להטיב אחד עם השני, שבו הנתינה היא טבעית ובלתי מתחשבנת. כזה שיש בו תמיכה כשצריך, הבנה וסבלנות. מקום שבו כל אחד יכול לבטא את עצמו בדיוק כפי שהוא, שהמידות הטובות שלו באים לידי ביטוי, יחד עם עבודה מתמדת על הדרוש תיקון. בית שבו החתן והכלה משמחים זה את זו תדיר וזוכים למשפחה בה שמחים לראות את האנשים הכי אהובים מאושרים.

ואם תצליחי לשמח את אישך כל החיים תזכי לבנות חורבה מחורבות ירושלים! זהו? חורבה? אם כבר את מתאמצת כל כך לא מגיע לך לבנות באבנים מסותתות איזה בניין לתפארה?

מדוע חורבה? חורבה היא מילה המסמלת משהו ישן, עתיק כדי שנדע שכל בניין של בית חדש מושתת על הבתים הישנים מהם כל אחד הגיע. משפחות המוצא הן תחילת המסע בבניית הבית הפרטי של הזוג. כל אחד נושא באמתחתו את הערכים, האידיאלים, האמונות, דפוסי ההתנהגות הנורמות המנטליות, התובנות שקיבל כמתנות מביתו. הבית החדש שקם הוא שילוב של שתי משפחות המוצא אך אינו זהה לאף אחת מהן.

בנוסף אם נתייחס בתחילת דרכנו לביתנו בדימוי של "חורבה" נבין שכדי שהיא תהיה יציבה עלנו לעמוד על המשמר כל הזמן. לתחזק אותה ביומיום.

נקפיד לחזק את היסודות, לוודא שהקירות איתנים ואינם מטים לנפול, שהם אטומים לרעשי חוץ. שמהחלונות אינה נכנסת רוח פרצים, שהדלת סגורה היטב ורק אתם בוחרים מי רשאי להיכנס ומתי. שמים לב שאין דברים בלתי רצויים הדולפים מהגג. כך מדי יום זוכים לטפח את החורבה... הרצון שלך לשמח את החתן שלך יהפוך אותו למלך ושלו כלפייך יהפוך אותך למלכה ולכאלה ראוי שיהיה בניין לתפארה. השכינה בניכם והשכינה בתוכם מביאה אותנו לגאולה שלימה מהפרטית לכללית. בבניית ביתך הפרטי והשקעתך במשפחתך, את משרה שכינה בביתך ומקרבת את בניין בית המקדש שנזכה לראותו בתפארתו במהרה בימנו. אמן.