הרב בני לאו לערוץ 7:
דרושה פחות חקיקה והרבה יותר תורה

"כמה שנחוקק לטובת התורה כך המדינה תהיה פחות יהודית", אומר הרב לאו על רקע מחאת הלהט"ב, "בסיום הצום שומעים את השופר של אלול".

חזקי ברוך , י' באב תשע"ח

הרב בני לאו
הרב בני לאו
צילום: חזקי



טוען....

הרב ד"ר בני לאו, רב קהילת הרמב''ן בירושלים וראש מיזם 929, מתייחס בערוץ 7 לוויכוחים בנושאי דת ומדינה, על רקע מחאת הלהט"ב שמתקיימת בעיצומו של צום תשעה באב.

"אתה תופס אותי בדרך לכותל", אומר הרב לאו בראיון לערוץ 7, "הרגעים הכי יקרים בכל השנה אלו הרגעים שאנחנו יוצאים ברגל אל הכותל, בשקט, והולכים בתחושת אבל ונכנסים לאווירה של סוף בין המצרים.

"יש את הרגעים האלה, נגמר הצום, אתה מרים את העיניים לשמיים ואומר ברכת לבנה. ואם אתה מקשיב טוב אתה שומע את השופר של אלול. עברנו שלושה חודשים של הנמכה ואז פותחים את העדשה והולכים לחודש אלול, זה קצב, זה לוח שנה יהודי".

אפשר להמשיך את תחושת האחדות ביום שאחרי תשעה באב?

"אנחנו לא באחדות. השאלה שלך כמעט צינית. עכשיו כשאנחנו הולכים לכותל, מתקבצים אלפים אלפים בכיכר רבין להפגנה על חוק הפונדקאות. מדינת תל אביב נגד מדינת ירושלים. אנחנו רחוקים מאחדות ואנחנו באש רעה ששוטפת את הארץ.

''קמפיין לפתיחת מסעדות בתל אביב בתשעה באב, קולות שמנסים לקרוע אותנו. אנחנו במקום של קטטה ושריפה. יש שריפות בדרום ששורפות את השדות וזה מאגד אותנו. יש אויב, אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להיות ביחד. אנחנו צריכים להיזהר מהשריפה שאנחנו שורפים את עצמינו".

הרב הביע תמיכה בחוק הפונדקאות להומואים?

"צריך לחלק חלוקה ברורה בין השאיפה העמוקה והרוחנית למדינה יהודית, לבין שימוש במערכת החוקים. בית המחוקקים זה שיניים מאוד נגוסות בתוך החברה, כדי לרסן, כדי לייצר, אבל זה לא בונה חברה. אני רוצה להגיד בצורה קשה יותר - כמה שנחוקק חוקים לטובת התורה כך המדינה תהיה פחות יהודית".

אנחנו בסופו של דבר מדינה יהודית ודמוקרטית

"אתה משתמש עכשיו בשפה משפטית. אני אומר פחות חקיקה ויותר יהדות. כשמשתמשים בחקיקה אתה יוצר חיכוכים והתנגדויות שיוצרים אלימות. חוק הפונדקאות אומר - אדם רוצה לממש את זכות ההורות שלו. עכשיו אפשר להתווכח על הרחם, על הצורך, ואפשר להתווכח על הערך, אבל כשמדברים על מדינה יהודית שאומרת איש, אישה, ילד, ילדה, משפחה, זה ערך של תורה.

''כשאתה מדבר על מדינה שנותנת זכויות לבני אדם כפרטיים אתה לא נכנס לשאלה האם זה נגד התורה או בעד התורה, אתה מדבר על זכויות אדם. אדם שמאמין בתורה צריך להילחם על זכויות אדם ובמקביל בלי קשר למערכת החקיקה להציף את החברה והמדינה בתורה.

"כמה שיותר אנשים שעוסקים בתורה, כאשר רבנות וקהילה יפגשו את מדינת תל אביב בעיניים כך יותר מדינת תל אביב תרצה להיות קשורה לתורה. אם נדבר עליהם ולא איתם הנתק מובטח".

עד כמה השיח וחילוקי הדעות בין רבנים, פוליטיקאים ואישי ציבור משפיע על העם?

"אמרת בנשימה אחת 'רבנים ופוליטיקאים', כואב לי לשמוע. רבנים לא צריכים להיות פוליטיקאים ולא במשחק הפוליטי. רבנים צריכים לעסוק בעם, יש להם שליחות. צריכים להיות בתוך הציבור. הרב הוא לא של הדתיים או של העם ואם חלק מהעם בתל אביב אז הרב צריך להיות שם".

רגע לפני סיום הצום, הרב אופטימי?

"בלי אופטימיות אי אפשר לשרוד. כשאני מסתכל על ההיסטוריה, על הסבא שלי שנרצח בטרבלינקה, כמה הוא היה משלם כדי להיות בקונפליקט שאני נמצא כאן בארץ. כמה דורות שלפנינו היו חולמים על מה שיש לנו פה. הכוס שלנו לא מלאה אבל היא שלושת רבעי מלאה. אנחנו מלאי תודה על מה שיש. האופטימיות מאוד זעירה, צריך לא לנפץ ולא לשפוך את ההרבה שיש לנו פה''.