לישון באמצע העבודה? בוודאי!

מומחה השינה אבי ברססט קובע כי נמנום באמצע שעות עבודה הוא נכס עבור העובד ועבור המעסיק ומדינות רבות בעולם מפנימות זאת.

שמעון כהן , י"ב באב תשע"ח

אוהב לישון
אוהב לישון
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

המסכים, הלחץ הכללי, המירוץ העסקי, התחרותיות, תזונה ואפילו בילויים ותחביבים לא משאירים לנו הרבה זמן לשינה, ואולם מסתבר שבעולם הולכים ומבינים את ערכה של שנת צהריים קצרצרה ובמספר מדינות מכניסים את דקות השינה הללו כחלק בלתי נפרד מלו"ז יום העבודה.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אבי ברססט, מומחה בינלאומי לתחום השינה, עם צאת ספרו החדש 'נאפ', סוד השינה המושלמת', ובראשית השיחה אנו תוהים מה הביא אותו לחקר עולם השינה, והוא מסביר: "אני אוהב לישון, וככל שנכנסתי לתחום הזה מצאתי אותו מרתק, מעניין ועוזר לאנשים ששומעים את הטיפים שאני מדבר איתם עליהם. יש שיפור בחיים שלהם, הם שמחים יצירתיים, בטוחים והכל יותר טוב אם ישנים נכון ומועיל".

"אנשים חושבים ששינה זה משהו שאפשר לסמן וי ולהסתפק בכך, וזה רחוק מהמציאות. יש צורך להקפיד על מספר שעות השינה, אבל גם על השעה שבה צריך להיכנס לישון, בסביבות שעה עשר בלילה לאנשים מבוגרים. צריך לשמר את השעון הביולוגי, שלא יהיה בלבול של פעם באחת בלילה ופעם בשתים עשרה. זה נקרא הגיינת שינה".

בספרו נותן ברססט דגש מיוחד לחשיבותו של נמנום קצר בשעת הצהריים מעבר לשינת הלילה. לנמנום הזה הוא קורא 'נאפ' והוא מבהיר את חשיבותו: "אני לא מדבר על סייסטה של עצלנים שנכנסים לשעתיים שלוש בצהריים, אלא על נמנום במשך 10-15 דקות, להניח ראש על השולחן במשרד".

ומה יגיד על כך הבוס, כשיראה אותנו מניחים ראש על השולחן ונרדמים? "אין עוד מה להתבייש ולהסתתר. הבוסים מבינים שאם נמנמת עשר דקות אתה יותר יעיל. חברות בארץ מבינות שאם מקצים חדרי נמנום העובד יוצא מהם יצירתי יותר וכדאי למעסיק לתת להם לנמנם. הגיע הזמן להתגאות בנמנום".

עוד מוסיף ברססט ומספר על הדרכים להביא ליקיצה טבעית שתמנע גלישה שלנו לשינה ארוכה מדי בשעת הצהריים, ולשם כך הוא ממליץ לשתות כוס קפה לאחר הארוחה. "כוס קפה משפיעה על העירנות שלנו עשר דקות אחרי שסיימנו לשתות והיא תעיר אותנו ביקיצה טבעית. שטיפת פנים אחרי ההתעוררות לא נותנת תחושה של נמנום מתמשך".

והעולם משתנה, כך הוא מספר, לכיוון נמנומי הצהריים. "התפתח עולם שלם של מוצרי נאפ, כריות ועזרים לצוואר שיתנו לי לנמנם ברכבת במטוס באוטובוס, על הכורסא בבית וכו'. מסכת עיניים תעזור לנו לנאפנפ".

ובכלל למה צריך ביטוי חדש 'נאפ' במקום הנמנום המוכר והידוע? "אם מתרגלים לדברים חדשים צריך גם שמות חדשים שיעזרו לקבל את הדברים. נמנום מתקבל כדבר שלילי", הוא אומר.

מה גורם לנו לחוסר שינה? "תכנות המסרים המיידיים, כמו ווטסאפ ופייסבוק, לא מאפשרות לנו לעצום עיניים בלי לחשוב שאולי מישהו שולח לנו הודעה שמפספספים. לכן צריך להוציא כל דבר כמו מחשב וטלפון סלולארי מחדר השינה. להתנתק כשהולכים לישון. נעשו על זה מחקרים והוכיחו שזה פוגע באיכות חיינו. כשמתעוררים בבוקר מגלים שהעולם לא עצר מלכת, וכשמתעוררים לא צריך לעוט מיד אל המכשיר הסלולארי במקום לומר בוקר טוב לאישה או לבעל. להתעורר לאט ובנחת. ההוכחות חד משמעיות. שום דבר לא איבדנו תוך כדי שינה. אנשים שישנו טוב הספיקו יותר מהמפהקים והעייפים. לא נפסיד כלום. יש זמן להשיג דברים במירוץ שלנו".

בדבריו מדגיש ברססט כי לא מדובר בהשקעה לטווח ארוך אלא בתוצאות מיידיות המשפיעות על גוף האדם ועל תפקודו.

ומה צריך לעשות מי שמתקשה להירדם בשעות הלילה? על כך אומר ברססט כי מדובר ב"מגפה של העשור הנוכחי", כלשונו, וכדי להתמודד איתה יש להיערך לשינה במשך השעה שלפניה, "להאט את הקצב, לעזוב את הטלפון, להנמיך ווליום בשעה שלפני השינה".

מה תוצאות החסר בשינה? "החל מלחץ דם, סכרת, בעיות לב. המערכות שלנו לא מחזיקות מעמד, בדיוק כמו שכליות נפגמות אם אנחנו לא שותים מספיק מים, כך מערכות נפגעות מחוסר שינה. יש גם פגיעה נפשית. עייפות נפשית מתפרצת לאחר שנים. זו לא זכות לישון אלא חובה לישון", הוא מכריז.

וכאמור במדינות שונות נכנסה שינה הקצרה לתוך לו"ז שעות העבודה. "הדוגמא הראשונה היא סין, אבל גם בצפון אמריקה, שם רודפים אחרי הדולר בצורה נוראית, הכניסו ראשונים לתודעה שחברות יתנו לעובד לנאפנפ והבינו שבכך תהיה תועלת עסקית בעבודה. הם הראשונים שהמציאו את תאי השינה במשרד. נכנסים פנימה, מחשיכים ונרדמים לעשר דקות או רבע שעה". עוד הוא מוסיף כי גם בישראל הדברים תופסים תאוצה ובחברות כמו החברה שלו, הולנדיה, מאפשרים לעובדים להוריד ספסל עם מזרן ומאפשרים להם נמנום צהריים.