המענה שלנו לסכנות שבטיולים

עונת הטיולים והאטרקציות נפתחה ואיתה גם לא מעט סכנות. התייבשות, מכת חום, נחשים ועקרבים הם רק המובילות שבסכנות.

שמעון כהן , י"ב באב תשע"ח

נחשים מתחת לסלעים. זהירות
נחשים מתחת לסלעים. זהירות
צילום: יוגב כהן

עם ראשית תקופת הטיולים והאטרקציות, מיד לאחר תשעה באב, שוחחנו עם ד"ר קובי אסף, מנהל מחלקת המיון בבית החולים הדסה עין כרם, על הפגיעות הגופניות הייחודיות לעונה זו של השנה והדרכים להימנע ולהישמר מהן.

על ההיערכות בבתי החולים לקליטת "פצועי הטיולים" מבהיר ד"ר אסף כי "אין היערכות מיוחדת. מי שצריך להיערך הם דווקא המטיילים", ועל ההיערכות הזו הוא מבהיר ומחלק את הפגיעות העיקריות לשני אפיקים מרכזיים – פגעי מזג אוויר ופגעי שרצים ורמסים:

"יש בתקופה הזו בעיקר שני סוגי פגיעות. העיקרית זה פגעי מזג האוויר. החום עם כל מה שקשור בו שזה בעיקר מכות חום והתייבשות, את זה אנחנו רואים הרבה. אנשים יוצאים לטיולים ולא נערכים מבחינת כמות הנוזלים ולא מבחינת חשיפה לחום ללא הפסקות מתאימות והדברים גורמים למכת חום שיכולה להיות מחלה קשה מאוד".

"בעניין הזה ההמלצות הן שאת ההליכות הממושכות לעשות בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים המאוחרות, שאז הטמפרטורה נמוכה יותר. לעשות את המאמצים עם הפסקה. על כל שעה של מאמץ לנוח רבע שעה ולתת לגוף הזדמנות להצטנן במקום מוצל וקריר. דבר נוסף הוא כיסוי הגוף. האינסטינקט כשחם הוא להתפשט וללכת עם גופיות אבל זה בדיוק הפוך. אפשר ללמוד מהבדואים שחיים בחום של המדבר והולכים מכוסים כאילו פרדוקסלית, אבל זה לא נכון כי התחממות הגוף נגרמת מהקרינה של השמש בגוף ולכן עדיף ללכת עם מכנסים מבד דק ולבן, חולצות עם בד עדין ושרוולים ארוכים שלא יתנו חשיפה ישירה לקרני השמש".

עוד מוסיף ד"ר אסף אודות נזקי החום ומסביר גם על ההתייבשות של הגוף ואבדן הזיעה, "מומלץ להצטייד בכמויות של מים. אנחנו מאבדים בזיעה מים ומלחים בכמות גדולה. אם נשלים רק במים אנחנו עלולים להגיע למצב שאחוזי המלחים יהיו נמוכים מה שמביא להתדרדרות במצב, ולכן צריך להשלים עם שתיה שיש בה מלחים או לאכול אוכל שיש בו מלחים".

"לא צריך היערכות מיוחדת, אלא לזכור ששתיה של מים לא מספיקה. במצבי חום קיצוני אפשר להזיע מספר ליטרים ביום, ומדובר באיבוד מלחים ונוזלים. מספיק לאכול משהו עם השתיה כדי לקבל את המלחים הנדרשים".

וכאמור, ישנה גם בעית המפגש עם שרצים וההכשות, בעיה אותה רואה ד"ר אסף כשניה בחשיבותה: "יש הרבה נחשים, בעיקר מטריד אותנו הצפע שנמצא מזרחית לקו פרשת המים, במדבר יהודה ובבקעת הירדן, שם יש צפע אפעה ושרף עין גדי, שהם המרכזיים והבעייתיים, וישנם גם העקרבים. התוצאה ידועה וברורה. יש להיזהר מכך על ידי הליכה עם נעלים שמכסות את הרגל. מרבית ההכשות הן או בידיים כי אנשים דוחפים ידיים מתחת קרשים וסלעים ששם מסתתר שרץ, או עד גובה הקרסול שזה הגובה שבו נמצא הנחש או העקרב. אם מוכרחים להזיז אבן אז לעשות זאת בעזרת מקל או עץ. לא לשים את היד מלמטה. כשהולכים לישון בשטח לנער טוב את שק השינה והשמיכה כדי שלא מתחבא שם נחש או עקרב".

"נדל נושך והנשיכה שלו כואבת ולפעמים נוצר פצע נמקי, אבל לא מסכנת חיים. עקיצת עקרב מסכנת חיים והכשת נחש מסכנת חיים וכמעט בכל שנה נפטר אדם מהכשת צפע", אומר אסף ומוסיף כללים אודות העקרבים: "הצהובים הם היותר מסוכנים מבחינת השפעת הארס שלהם. אפשר לזהות את העקרב הצהוב שבחוליה האחרונה לפני העוקץ היא כהה. העקרב המסוכן השני הוא 'קטלן דרומי' שהוא עקרב צהוב באזור הנגב הדרומי, צוקי עובדה ועד אילת וגם הוא מסוכן. עקיצה מביאה לאי ספיקת לב קשה, ערפול הכרה ויש צורך בטיפול נמרץ".