מחצבה. ארכיון
מחצבה. ארכיוןפלאש 90

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (שלישי) דיון בנושא משבר חמור בענף חומרי הגלם לבנייה ותשתיות, במסגרת הצעתו של ח"כ ינון אזולאי.

בתקופה האחרונה דנה ועדת הכספים מספר פעמים בסוגיית מצוקת המחצבות בישראל, כאשר בעקבות פעילותה יצא מכרז לעניין הנפקת חולות דקים ונמנעה סגירת מפעל תרמוקיר.

במסגרת פעילות הוועדה אף מנעו חברי הוועדה במשך תקופה העברה תקציבית בסך למעלה מ-2 מיליארד ש"ח למנהל מקרקעי ישראל על רקע ליקויים בענף המחצבות וצעדים דחופים הדרושים במסגרתו.

לדברי ח"כ ינון אזולאי: "פנוי אלי גם יזמים וגם קבלנים לעניין המחצבות, בעיקר אני מדבר על החצץ, מידי שנה צורכים 50 מיליון טון למגורים ומבני ציבור, ב-25 שנים האחרונות לא נפתחה אף מחצבה חדשה רק נסגרו. מ-2008 יש משבר אדיר, המדינה מייבאת מהרשות את החצץ הזה וכן מטורקיה. זה מגיע ללא תו תקן, אנחנו לא יודעים מה יש בפנים. מכרזים שהיו צריכים לצאת לא יצאו. שבוע שעבר יצאו לפתע למכרז על 3 מחצבות חדשות פתאום, בדרום ובצפון, כנראה בעקבות הפעילות בוועדה".

"העלויות של השינוע גם גדולות, צריך לפחות להוציא את המחצבות הקיימות למכרז חדש ולחדש את ההזרמה. נשארו רק 27 מתוך 50 מחצבות שהיו קיימות", ציין אזולאי.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, ציין "יש כשל לא מוסבר במסגרת מה שקרה ברשות מקרקעי ישראל, אנחנו בתנופת בנייה, המדינה סוללת כבישים בסדרים שלא היו בעבר ואין מחצבות. מישהו צריך לתת את הדין על זה".

ישי לוי, מנהל אגף מחצבות ברשות מקרקעי ישראל, טען בדיון "אפשר להאשים אותי כאחראי אך אין מפעל בטון שמחפש חומרי גלם ואין לו אותם זמינים, נכון שאנחנו צריכים להיערך היום כי אחרת יהיה מחסור בשנים הבאות בחומרי גלם. יש תוכנית עבודה מסודרת בשיתוף משרד האנרגיה שאנחנו עובדים עליה ומכוחה מפרסמים, יש תוכנית עבודה של שנת 2018 בה מצוין בדיוק מה יפורסם למכרז, המכרזים זה לא בעקבות דיון כפי שנטען פה ויש עוד פעולות נוספות שיבואו לביטוי בחודשים הקרובים".

ח"כ אזולאי: "השאלה כמה מייקר המחסור את החומרים".

ח"כ גפני: "יש מצב נתון שהמספר ירד בצורה דרסטית, למה?"

לוי: "תכנון מחצבות בישראל אינו עניין של מה בכך, בתוכנית מתאר ארצית נקבעו אתרים ואנחנו עמלים להוציא אותם בהקדם האפשרי".

שארבל שחאדה, מנהל תחום מחצבות במשרד האנרגיה, אמר בדיון, "נכון שיש ירידה של מספר המחצבות לעומת לפני 2 עשורים. אפשר לייחס את המחסור לחוק חובת מכרזים שהוריד את היזמות ספציפית בתחום הזה, החוק אושר ב-93 ומ-2005 יזמות פרטית לא עשתה שום דבר בתחום. אבל צריך לשים לב – שב-2005 המועצה הארצית לתכנון ובנייה נתנה הוראה לקידום תמ"א מורכזת וקבעה אתרים שאמורים להבטיח חומרי גלם עד 2040, זה הליך תכנון שדורש כמה שנים, קבענו תוכנית עבודה עד שנת 2025 לשם כך, יש לנו 6-7 שנים לאשר את הכל".

יצחק בז'רנו, מנכ"ל רדימיקס, אמר "אנחנו חוזרים ומתריעים מאז שחוקק החוק ולצערי כל מה שאמרנו קרה והמצב יהיה הרבה יותר גרוע. הגורמים שאמונים היום על המחצבות זה רמ"י והממונה על המכרות. יש גם פיצול וכמה גורמים שאחראים ככה שאין ממש כתובת ברורה שאפשר להגיד שזה הגוף האחראי".

ח"כ גפני ציין, "אני מבין שיש גם קושי גדול לעניין ההשקעות הפרטיות בתחום. אבקש לקיים דיון ונזמין את כולם, זה לא הולך לעבור לסדר היום. תמונת המצב היא שנחשפנו לעובדה שהולכת להיות קטסטרופה".

ח"כ איתן ברושי הוסיף, "יש בעיה שאף אחד לא לוקח אחריות וגם אין ענישה. בדרך כלל מכישלון עולים בתפקידים במערכת. מה שמעניין את רשות מקרקעי ישראל זה רק מחיר למשתכן. המנהל פושט רגל. מבינים פה רק בכוח. עד שהמנהל לא מקבל מכה הוא לא מזיז את עצמו, למה מחכים למשבר? אין פה ראייה כוללת. איזה בושה שצריך להביא מטורקיה אבנים, ארדואן הוא זה שייקבע מה ייבנו במדינת ישראל?".