תערוכה בוושינגטון: האמריקאים והשואה

התערוכה עוסקת בתגובת ארה"ב לשואת יהודי אירופה בשלושה מגזרים: של הציבור הרחב, של הממשל והקונגרס, והמנהיגות היהודית בארה"ב.

חיים לב , י"ג באב תשע"ח

ארכיון.
ארכיון.
צילום: ISTOCK

תערוכה העונה לשם 'האמריקאים והשואה' שנפתחה בשבוע האחרון במוזיאון השואה בוושינגטון, שופכת אור על יחסה של ארה"ב לשואה והידיעה או אי הידיעה בזמן אמת על מה שהתחולל במזרח אירופה.

התערוכה עוסקת בתגובת ארה"ב לשואת יהודי אירופה בשלושה מגזרים: של הציבור הרחב, של הממשל והקונגרס, והמנהיגות היהודית בארה"ב.

יחסם של אזרחי ארה"ב ליהודים ויחסם למלחמה השפיעו רבות על החלטותיהם של קברניטי האומה ומנהיגי הקהילה היהודית בעת השואה.

הידיעות על ביצוע התכנית הנאצית ל'פתרון הסופי' של השאלה היהודית זכו רק לכיסוי זעום בעמודים האחרונים של העיתונות האמריקאית, שהתעלמה כמעט לחלוטין מנושא השואה.

למרות שארצות הברית שימשה כיעד המרכזי לקליטתם של יהודים שברחו מגרמניה הנאצית, והיא קלטה עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה כ־ 100 אלף יהודים מגרמניה, כאשר על הספינה 'סנט לואיס' היו כאלף יהודים שברחו מגרמניה וביקשו לקבל מקלט בארצות הברית מרדיפות הנאצים, שהתעצמו לאחר ליל הבדולח, הנשיא דאז רוזוולט לא נענה לבקשת הספינה ומחלקת המדינה שבראשותו סירבה לאפשר את כניסה של הספינה לארצות הברית לא בדרך ההגירה הרגילה.

הפליטים נאלצו בסופו של דבר לחזור לאירופה, וכתוצאה מכך רבים מהם נספו בשואה.

תגובות מנהיגי יהדות ארה"ב לידיעות על השואה הן הנושא הבעייתי ביותר. נסיונותיהם של הארגונים היהודים לרתום את הציבור האמריקאי למאמץ ההצלה לא עלו יפה.

רק ב-1944 הקים רוזוולט את 'הוועד לפליטי מלחמה' והעניק לו סמכויות רחבות כדי לעזור ולהציל יהודים.

התערוכה אינה רואה בשואה רק טרגדיה יהודית אלא טרגדיה כלל אנושית בארה"ב.