בשבע מהדורה דיגיטלית

שובר שוויון

מה בין להט"בים ללהבטי"ם, מה הקשר האישי שלי לט"ו באב, ואיפה הקשר בטנק העתידי של צה"ל

דביר שרייבר , י"ד באב תשע"ח

כנראה שהטעות הייתה לבחור בדגל כתום ולא בדגל צבעוני. ההפגנה בתל אביב
כנראה שהטעות הייתה לבחור בדגל כתום ולא בדגל צבעוני. ההפגנה בתל אביב
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

בטח שמעתם על המהומות וההפגנות הזועמות של קהילת הלהבטי"ם. כן, להבטי"ם, לא התלבלבתי. כלומר התבלבלתי. זאת אומרת לא התבלבלתי, ואם תרשו לי אנסה לשקף את העניין כפי שהוא נראה מנקודת המבט שלי.

הכול התחיל כאשר הכנסת, בניגוד לכל היגיון בריא, אישרה חוק שהפלה בצורה מקוממת את קהילת הלהבטי"ם. הלהבטי"ם (לאומיים, השקפתיים, ביטחוניים, טרמפיסטים, ימנים ומתנחלים) אכן סבלו במשך שנים רבות מהתנכלויות חוזרות ונשנות רק בשל העדפתם להתגורר מעבר לקו הירוק, אבל איכשהו האמינו שהאהבה תנצח ושהחברה הישראלית תקבל אותם כשווים בין שווים. אלא שהחוק שהתקבל בכנסת קבע שכל יהודי יכול להתגורר בארץ ישראל, חוץ מהלהבטי"ם שנדרשו לפנות את בתיהם בגוש קטיף עד תשעה באב או עד שאמנון אברמוביץ' יגיד מילה טובה על ראש הממשלה, מה שיבוא קודם. בייחוד יצא קצפם של הלהבטי"ם על ראש הממשלה, שאמר שדין נצרים כדין תל אביב ופתאום הפך את עורו וקבע שתל אביב תישאר, אבל הלהבטי"ם לא.

התגובות לא איחרו לבוא. אמצעי התקשורת המטירו אש וגופרית על הפניית העורף המחפירה של ראש הממשלה, ערוצי הטלוויזיה צבעו את הלוגו שלהם בכתום לאות הזדהות עם הלהבטי"ם המקופחים, ואתרי האינטרנט הביאו בכל רבע שעה עדויות סוחטות דמעות של להבטי"ם שכל רצונם הוא להישאר בבתיהם כמו כולם, אבל הממשלה מונעת זאת מהם. מובילי דעת קהל כתבו בטוריהם הזועמים ש"המדינה הזאת מונהגת על ידי מתנחלופובים", פרשנים פוליטיים הסבירו שראש הממשלה מקפח את הלהבטי"ם משיקולים פוליטיים צרים, משפטנים בכירים טענו שהוא עושה את זה כדי שנשכח שהוא מסובך בחקירות פליליות, ומומחים לענייני ביטחון קבעו שאפליית הלהבטי"ם היא איוולת בלתי נסבלת ושהבלון הזה עוד יתפוצץ לנו בפרצוף, או בשדות הנגב, תלוי בכיוון הרוח. במיוחד יצא הקצף על אמירתו החיננית של ראש הממשלה לפיה "עד סוף השנה לא יישאר אף יהודי ברצועת עזה", מה שגרם לעיתונאים להתחרות ביניהם מי מזדעזע יותר מההתנסחות בעלת הניחוח האנטישמי שמחזירה אותנו לימים אפלים שבהם נמנעו מהלהבטי"ם זכויות האדם הכי בסיסיות.

מעודדים מהרוח הגבית של אמצעי התקשורת יצאו הלהבטי"ם להפגין ברחובות, שם התקבל מאבקם במחיאות כפיים סוערות. צה"ל, באופן חריג, התיר לחיילים להבטי"ם להשתתף בהפגנה נגד החוק הנורא. המשטרה הקפידה להעלים עין ולא עצרה אף אחד מהלהבטי"ם, בטח לא קטינים, כשאלה ניסו לחסום כבישים במחאה על העוול שנגרם להם. ההסתדרות הודיעה על תמיכה בשביתה, שירות המדינה הסכים להקצות ללהבטי"ם ימי חופשה מיוחדים, והחברות הגדולות במשק התחרו ביניהן מי ילך יותר לקראת עובדיו הלהבטי"ם, כולל אלה שעדיין לא יצאו מהארון ולא פרסמו ברבים שהם גרים מעבר לקו הירוק. המוני ידוענים גדשו את ההפגנה שארגנו הלהבטי"ם בכיכר רבין, וראש עיריית תל אביב בכבודו ובעצמו יצא מלשכתו כדי להזדהות עם המאבק הצודק על זכויות הלהבטי"ם ועל אופייה של המדינה.

הסוף ידוע: נישאים על גלי האהדה העצומים עתרו הלהבטי"ם לבג"ץ, שפסל את החוק בנימוק הקבוע שהוא עומד בסתירה ל'חוק יסוד: כבוד הבג"ץ וחירותו לקבוע ככל העולה על רוחו'. וכך, בזכות תמיכה תקשורתית אדירת מימדים נאלצה הממשלה לסגת מתוכנית הנסיגה, והלהבטי"ם זכו סוף סוף בשוויון זכויות ובהכרה המגיעה להם כחלוצים ההולכים לפני המחנה.

ואז התעוררתי.

ט"ו באם

אחיי הגברים, שומעים רגע, אני רוצה לנצל את זה שרק אנחנו פה ונשותינו לא שומעות, כדי להזכיר לכולנו שיום שישי זה ט"ו באב. ואתם הרי יודעים שהמשנה אומרת שלא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ישראל יוצאות מגדרן ומצפות שנביא להן מתנות.

די, אל תשאלו מה הקשר. מישהו, פטריוט יהודי או איש עסקים ממולח מדי, החליט פעם שט"ו באב הוא יום האהבה של היהודים, אז תקנו מתנה וזהו. את יום ולנטיין לא חגגתם, אני מקווה, נכון? אז הנה ההזדמנות שלנו להפתיע את נשותינו במתנה לכבוד שבת, וההזדמנות שלהן להיראות מופתעות שזכרנו.

טוב, כן, אני יודע שזה יום נורא מתסכל מבחינתנו. פעם בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים בבגדי לבן כדי לא לבייש את מי שאין לה, והיום החג הזה הפך למסחטת כספים שמביישת אפילו את מי שיש לו. אנחנו עוד זוכרים איך אחרי ט"ו בשבט חגגנו את יום האם ושאלנו את עצמנו למה אין יום האב, והנה הגיע חודש אב ושוב חוגגים דווקא לאם.

אני מניח שפה ושם יש גם נשים שקונות לגברים שלהן מתנות לט"ו באב, אבל בסופו של דבר הגבר הוא זה שמצופה ממנו להביא פרחים לכבוד שבת, תכשיט לערב חג ומתנה לט"ו באב. ככה זה, תזרמו. לא צריך משהו יקר, נשותינו ישמחו לכל דבר שמביע תשומת לב וקצת הערכה. לרוע המזל, אי אפשר לקנות תשומת לב בחנויות. זאת אומרת אפשר, אבל זה חייב לבוא עם זר פרחים, סבונים יוקרתיים, אביזר נאה או צימר בגליל. או גם וגם וגם וגם.

בקיצור, אחיי הגברים, צאו ורכשו לנשותיכם קצת תשומת לב במחיר מופקע, אלא אם כן יש לכם רעיון יותר טוב. אני למשל מנצל את ההזדמנות כדי לשלוח מכאן ברכות חמות לאשתי היקרה, שיש לה גם ט"ו באב וגם יום הולדת בשבוע הבא. הנה, לא שכחתי. גם אתם אל תשכחו ותראו ישועות.

זה בסדר, אל תודו לי. תודו לגבאי שיזכיר לחזן לא להגיד תחנון, וככה כולנו נזכור שט"ו באב, ותו לא.

פרחים בקנה

צה"ל חשף את טנק העתיד שלו, מרכבה סימן 4 מסוג ברק. לטנק העתיד יש מיגון מתקדם, יכולת תמרון משופרת, מחשב עם בינה מלאכותית שיודע ללמוד מטעויות, יכולת תקשור עם המחשבים האינטליגנטיים של הטנקים האחרים ומסך מגע לכל לוחם עם אינטרנט חופשי וחבילה של נטפליקס. בנוסף לכך יש לו כמובן מיזוג אוויר ומעיל רוח (למקרה שהלוחמות בטנק יתלוננו שהמיזוג מקפיא אותן), הוא פונה אל הלוחמים/ות בלשון רב מגדרית, מקריא פוסטים מהמניפסט הפמיניסטי של מרב מיכאלי, מנגן שירי הלל לקהילה הגאה ומאפשר חיבור ישיר למלשינון ההדתה של הפורום החילוני למקרה של קרב שי"ן בשי"ן עם טנק המצוות של חב"ד.

ומה שהכי חשוב – לקנה של הטנק החדש יש קשר בר קיימא בקצה, כדי שאף תותחן חמום מוח לא יפלוט בטעות פגז על ילדים חמאסניקים בני 30 שמפריחים עפיפוני תבערה, פצצות מרגמה או טילים ארוכי טווח. ככה יוכלו שריונרים ושריונריות אמיצים ואמיצות לטייל עם הטנק המעוקר בשדות הנגב המפויחים, והשמש יידום בין עזה לרפיח, ירח ילבין על פסגת החרמון, פרחים בקנה ובנות בצריח, ישובו לעיר חיילים בשוויון.

לתגובות: dvirshrayber@gmail.com