בשבע מהדורה דיגיטלית

רק אהבה בירושלים תביא לבניין חדש

בין ט' לט"ו באב, הלקח שאנו לומדים הוא שרק מתוך אהבה אפשר לאחות קרעים, ליישב מחלוקות ולבנות את ירושלים. דעה

משה ליאון , י"ד באב תשע"ח

משה ליאון
משה ליאון
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מסופר על נפוליאון שכאשר הגיע לקהיר, שאותה כבש, ראה אורות בודדים דולקים בחלון בליל ט' באב. כשנכנס לראות במה מדובר, ראה יהודים יושבים על רצפת בית הכנסת, מייללים ובוכים מרה.

שאל אותם נפוליאון: "מדוע אתם בוכים?". ענו לו היהודים: "אנו בוכים על חורבן ירושלים". לאחר ששאל בחומרה מתי קרה הדבר, סיפרו היהודים לנפוליאון שהאסון אירע לפני כמעט אלפיים שנה. נפוליאון ההמום הסתובב לחייליו ואמר להם: "שימו לב, עם שמסוגל לבכות כך על עברו - תמיד יהיה לו עתיד".

סיפורו של נפוליאון, המוכר לנו בכמה גרסאות, נחרט בזיכרון בגלל הלקח שהוא מלמד: האבל והנהי על חורבן בית המקדש לעולם יהיו רלוונטיים, ויתווסף להם זיכרון שרשרת האסונות הפוקדים את עם ישראל בתקופה של בין המצרים, שגם אותם חשוב לזכור. רשימת האסונות הזאת ארוכה: שבירת הלוחות, חטא המרגלים, חורבן ביתר, ביקוע חומות העיר, גירוש יהודי אנגליה, גירוש יהודי ספרד ועוד.

חז"ל ניסו להבין את הסיבות לאסונות הפוקדים את עם ישראל בימי בין המצרים, והנחילו לנו מורשת של לקחים שיש ללמוד: בית המקדש הראשון חרב משום ריחוק מוחלט מהקדוש ברוך הוא, שבא לידי ביטוי בשפיכות דמים, גילוי עריות ועבודה זרה. תיקונו של חורבן הבית הראשון מתקיים על ידי יום הכיפורים המכפר על כל חטאינו. בית המקדש השני, שחרב בגלל שנאת חינם, אינו זוכה לתיקון ביום הכיפורים אלא ייבנה בעזרת ה' בתאריך ט"ו באב, כפי שלומדים חז"ל מהכתוב במסכת תענית: "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת ליבו. ביום חתונתו - זו מתן תורה. וביום שמחת ליבו – זה בניין בית המקדש, שייבנה במהרה בימינו אמן". "יום חתונתו" - יום מתן תורה, הוא יום הכיפורים, שבו ניתנו הלוחות השניים. "יום שמחת ליבו" – יום בניין בית המקדש, הוא יום ט"ו באב.

אם כן, ירושלים חרבה בגלל שנאה ותיבנה בגלל אהבה. מסופר רבות על השנאה הזאת, שגרמה לפלגנות שיא בקרב עם ישראל תושבי ירושלים. שנאה שלא שככה, והייתה עזה עד כדי כך שאפילו בשעת ביקוע חומות העיר שרפו היהודים איש לרעהו את מעט מאגרי המזון שנותרו. השנאה הזאת היא הסיבה שבגינה עם ישראל חווה דורות של חוסר.

מששבנו לירושלים, איחדנוה, וכעת אנו בונים ובונים בה - בעת כזו אנו מרגישים בחוסר של בית המקדש, המאחד והמכפר, יותר מתמיד.

עם זאת, ידיעת החוסר של בית המקדש, חוסר שקיים בגלל שנאה, צריכה ללמדנו כיצד להביא לתיקון הרצוי, עד לנקודת השיא שתגיע ביום ט"ו באב - יום האהבה. הלקח שאנו לומדים הוא שרק מתוך אהבה ניתן לבנות את ירושלים, רק אהבה יכולה לאחות את הקרעים ורק אהבה תביא לבניין חדש.

אנו, אוהבי ירושלים, יודעים כי ירושלים חרבה בגלל שנאה ותיבנה בעזרת ה' בזכות אהבה. לכן מוטל עלינו להרבות באהבת חינם: לאחות קרעים, ליישב מחלוקות, לחפש ולמצוא את ההסכמות ואת עמק השווה בין כל האוכלוסיות בירושלים, כי רק אהבה בירושלים תביא לבניין חדש, בניין עדי עד.

הכותב הוא חבר מועצת העיר ומועמד לראשות העיר ירושלים