במקום המדינה, המועצה האזורית שומרון מימנה. פרמיירת 'גיבור בעננים'
במקום המדינה, המועצה האזורית שומרון מימנה. פרמיירת 'גיבור בעננים'צילום: ניסים לב

ביום שני השבוע היה היכל התרבות באריאל חגיגי יותר מתמיד. לא בכל יום הוא זוכה לארח להקרנת בכורה סרט מקומי שצולם בשומרון, לקראת העלאתו בבתי הקולנוע ברחבי הארץ.

לא בכל יום מיטב אנשי תעשיית הקולנוע בארץ באים לתת כבוד לשומרון: משה אדרי, לירון אדרי - מראשי יונייטד וסינמה סיטי, יובל שם טוב, רועי ארז, שי לוי, אורי עטיה, אסף דגני ואחרים.

מדובר בסרט 'גיבור בעננים', שבו מככב יובל שם טוב (יובל המבולבל) והוא צולם בשמורת הטבע חירבת שחאדה סמוך ליישוב נופים, שבה שרידים ארכיאולוגיים של חווה חקלאית מימי בית שני. עלילת הסרט פונה דווקא אל הדור הצעיר, ומתמקדת בסיפורו של כפר דורפינים הקסום המצוי בשמיים ומייצר עננים, עד שמגיעה המכשפה הרעה שהורסת את הכול.

"התעקשנו שדווקא החלק הקסום בסרט יצולם בשומרון", מגלה יוסי דגן, ראש מועצת שומרון. "המטרה הייתה שאנשים יכירו את השומרון בהקשר חיובי וברמה התרבותית, כבר מגיל צעיר. לא מעט מתוודעים לשומרון לראשונה במהלך שירותם הצבאי, כשנזרקת אבן על הג'יפ. ברור שהאסוציאציה הראשונית שלהם לשומרון תהיה צבאית ולא נורמלית. לא היה פשוט להביא את התעשייה לכאן ולגרום להם לפתוח את הראש ואת העיניים. גייסנו רבע מיליון שקלים מכספי תרומות וחיפשנו כוכב ילדים שיתגייס למשימה. אחרי הרבה הלוך ושוב ומאמצים גדולים של אסתר אלוש דוברת המועצה, סגרנו עם יובל המבולבל והסרט 'גיבור בעננים' של יונייטד".

מה שמעיב במקצת על השמחה הגדולה הוא התנפצות התקווה לתקצוב ראוי של סרטים שכאלה, שעלתה מכינונה של הוועדה הציבורית שמינתה שרת התרבות מירי רגב לבחינה מחדש של קרנות הקולנוע, ואשר בין המלצותיה היו הקמת תת-מחלקה לתקצוב סרטים מיהודה, שומרון, הנגב והגליל. הוועדה הוקמה בעקבות טענות שנשמעו מיוצרים הפועלים בתחום נגד התנהלות קרנות הקולנוע, ובפרט טענות על אפליה או תעדוף של קבוצות מסוימות על פני קבוצות אחרות.

המחשה למצב הנתון אפשר לקבל דרך התנהלות קרן ירושלים לקולנוע וטלוויזיה, שחצי מתקציבה מגיע ממשרד התרבות וחציו מתורמים. כיום נכנסות סצנות על ירושלים רק בשביל לקבל תקציב מהקרן, או מפיקים שמקימים משרדים פיקטיביים בירושלים. באופן פרדוקסלי, יוצרים מיהודה ושומרון יודעים שאין להם מה לפנות לקרנות. אחד המפיקים הגדולים בארץ, שנמצא בצד הנכון במפה הפוליטית, קיבל תסריט של מגורשת משא-נור. הוא אמר לה ש"זה אחד התסריטים הכי טובים שהוא קרא, אבל התשובה שקיבלה היוצרת מאחת הקרנות היא דחייה בטענה ש"הטקסט משפיל את הפלשתינים".

"לא יכול להיות ששמונים מיליון שקלים ילכו לחמש קרנות עם פחות או יותר אותה אג'נדה, כאשר יוצרים מיהודה ושומרון לא יהיו חלק מהמשחק הזה", קובע דגן. "שלא לדבר על זה שרוב התקציבים מופנים לסרטים שמכפישים את מדינת ישראל. אנחנו דורשים שיאפשרו תקצוב גם ליצירה ביהודה ושומרון. זה כסף ציבורי, אף אחד לא עושה לנו טובה. צריך לשחרר את הלפיתה של החונטות שמחזיקות את התקציב ומכריחות את האומנים שרוצים ליהנות ממנו ליצור סרטים אנטי-לאומיים. לכן אנחנו מעודדים יצירה של סרטים בשומרון, במיוחד כאלה שמחזקים את האג'נדה הלאומית".

למרות שעל פניו נראה שרגב נכנעה לטענות משמאל, דגן מבקש דווקא לחזק אותה: "שרת התרבות מירי רגב התחילה מהלך אמיץ והיא עומדת מול אנשים שהם כאילו פלורליסטים, אבל חלקם פלורליסטים כלפי מחבלים ולא כלפי לאומיים. את הצעקות היא כבר חטפה, אנחנו סומכים עליה ומצפים ממנה להשלים את המהלך. רוב הציבור מאס במיעוט שהשתלט על הקופה הציבורית".

חוסר שקיפות

מייסודו, נועד חוק הקולנוע לסייע ליוצרים שלא תמיד מרוויחים מהעיסוק בתחום. קרנות הקולנוע הוקמו כדי שאנשי מקצוע יבחרו אילו סרטים יקבלו תקצוב מהמדינה, כדי ליצור קולנוע ישראלי איכותי. אולם העניינים התחילו להשתבש כאשר עם הזמן התברר שהקרנות וראשיהן צברו כוח רב מדי וכי התקציב מגיע בסופו של דבר רק לפלח מסוים באוכלוסייה, בעל גוון פוליטי עוד יותר מסוים. כל עוד מדובר בכסף פרטי, ניחא. אך מכיוון שמדובר בכספי ציבור, כולל משכורות עתק לראשי הקרנות, הדבר הצריך בדק בית.

לשם כך מינתה שרת התרבות מירי רגב ועדה לקרנות הקולנוע, שהתכנסה כדי לבחון את דרכי הפעולה שבהן מחלקות הקרנות את הכספים המועברים אליהן מהקופה הציבורית. חברי הוועדה היו מגוונים במיוחד, וכללו את גלית והבה שאשו (יו"ר), פרופ' דוד אלכסנדר - יו"ר מועצת הקולנוע עד לאחרונה, ד"ר דבורה הנדלר, ד"ר אודליה מינס, ד"ר הני זובידה, נדב משעלי וליאור גלבוע. הוועדה התכנסה כדי לבחון את מנגנון התמיכה הציבורית בקולנוע ולחוות את דעתה בנוגע להסדר הקיים ביחס לקרנות הקולנוע ולפועלן.

הוועדה הציבורית פעלה במשך שנה וחצי, אך למעשה התעלמו כמעט מכל המלצותיה, ובעיקר מההמלצה המרכזית לבטל את הקרנות ולהעביר את התקציב לאחריות משרד התרבות. למרות המלצות הוועדה, ההצעה לתיקון חוק הקולנוע של שרת התרבות כללה לבסוף שתי נקודות, זניחות יחסית. ראשית, הרחבת מאגר לקטורים שיהיה מפוקח על ידי משרד התרבות, ומלבד אנשי קולנוע יהיו חברים בו גם אנשי תיאטרון וספרות. השינוי הנוסף הוא מתן תמיכה של 15 אחוזים מתקציב הקולנוע לסרטים שהצליחו מסחרית. לעומת זאת, רק 13.5 אחוזים מהתקציב יוקצה לגליל, לנגב וליהודה ושומרון יחד. אך גם לאחר התיקונים לא הייתה הסכמה בין חברי הוועדה, ההצעה לא עלתה למליאה ולכן נדחתה עד לאחר פגרת הקיץ של הכנסת.

"בשורה התחתונה לא נוגעים בקרנות, רק מוסיפים כסף כדי לא לריב איתן", אומר גורם בכיר בתעשיית הקולנוע בישראל בביקורת נוקבת על השרה מירי רגב על כך שדחתה את המלצות הוועדה. "הוועדה המליצה לשרה לסגור את הקרנות שיש בהן התנהלות לא תקינה, שגובלת לכאורה בפלילים, פרט לעובדה שאין פיקוח על המשכורות של הבכירים".

לטענתו של הבכיר, הבעיה העיקרית היא חוסר שקיפות. "הוועדה ביקשה חומרים ולא זכתה לקבל אפילו נייר אחד", הוא חושף, "כמו למשל איך מתקבלות ההחלטות במעגלים הסגורים שלהם. לא היה אפשר להבין איך הדברים מתנהלים שם. היחידה שקיבלה נתונים, לאחר שנמחקו השמות, היא חברת תפ"ן שעשתה את המחקר ומצאה ליקויים משמעותיים. גם סרטים שקיבלו ציונים בינוניים על ידי הלקטורים זכו לקבל מענק כספי כדי לקדם אותם, בעוד שסרטים שנמצאו טובים יותר לא זכו למענק".

כך למשל סיפר בפני חברי הוועדה היוצר רון כחלילי, כי לאחר ששימש יחד עם הבמאית מיכל אביעד כלקטור באחת הקרנות, גילה כי ניתנה תמיכה לסרט שהוא ואביעד פסלו. "להפתעתי הרבה, חודשיים אחרי זה אני פוגש את היוצר ברחוב. הוא אומר לי תודה, כפרה שלי, שנתתם לנו את הקרן. אני אומר לו מה, על מה אתה מדבר? אומר, קיבלנו קרן. זאת אומרת דורית ענבר, כמו היתר, כמו גיורא (עיני) וכמו כתרי (שחורי), זה בכלל חונטה, כמו השני, גדעון גנני, עושים מה שבראש שלהם".

כחלילי אף סיפר על מקרה שבו מנהל קרן לשעבר פעל לבדו והציע לו בזמן כהונתו סכום כסף נאה בעבור כתיבת תסריט לאחר פגישה אישית קצרה בלבד: "לפני כמה שנים ערוץ 8 פנה אליי ואמר לי שהוא רוצה שאני אעשה סדרה על תולדות השמאל הישראלי. אם אני עושה סדרה על תולדות השמאל הישראלי, מה יותר טבעי מאשר ללכת לקרנות? הקרן הראשונה שניגשתי אליה, גדעון גנני (מנהל קרן מקור לשעבר), לראשונה פגשתי בחיי את האיש הזה. וזה מעין כזה, אני יושב, אני מציג לפניו את הפרויקט, ארבעה פרקים. אנחנו גומרים את הפגישה אחרי עשר דקות. הוא חותם לי על מכתב שקיבלתי 420 אלף שקל. ואני הולך הביתה. עשר דקות. איפה הלקטורים? איפה תהליך הבחירה?".

לחצים של היוצרים

עיקרי המלצות הוועדה כללו הקמת מכון קולנוע ישראלי מקצועי ועצמאי שנמצא תחת פיקוח ממשלתי, בדומה לנעשה באירופה ובקנדה. לצד המכון יוקם מסלול עוקף קרנות, כאשר סרטים שיזכו לאהדת הציבור יקבלו תמריץ לקראת הסרט הבא. דהיינו, הלקטור הוא הציבור עצמו. "הוועדה קיבלה אמירות מזעזעות כאילו הציבור הוא טיפש ולא מבין מה זה סרט טוב ויש גורמים מקצועיים שיודעים מה זה סרט טוב. בשורה התחתונה קרנות פרטיות לא צריכות לקבל כסף ציבורי", אומר הבכיר.

כדי לסבר את האוזן באשר לכוחם של מנהלי הקרנות, מספר הבכיר כי במסגרת הדיונים הוזמנו עשרות יוצרים, אולם חלק מהם חששו להופיע בפני הוועדה מחשש שמא ראשי הקרנות ימנעו מהם תקציב בעתיד. מבין אלו שהגיעו, תיארה מנורה חזני בפני חברי הוועדה את התגובות העוינות של הלקטורים, אשר טענו שיש בסרט שלה תעמולה. יוצר אחר סיפר שכתב תסריט על הרב עובדיה יוסף, והתשובה שקיבל הייתה שהוא נפטר לא מזמן ואין צורך בסרט שיעסוק בדמותו.

טענה נוספת של ראשי הקרנות בפני ועדת החינוך של הכנסת הייתה שחשובה עשייה מקצועית, ובפריפריה אין יוצרים מקצועיים. "בשם המקצועיות הם מקדמים רק את האג'נדה שלהם. הוועדה רצתה לאפשר שיח מקצועי מגוון. בית הספר 'מעלה' הוציא עשרות סטודנטים שהשתלבו בתעשיית הטלוויזיה, אבל אפשר לספור על כף יד אחת את אלה שקיבלו תמיכה מהקרנות. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת".

מדוע שרת התרבות חזרה בה?

"פוליטיקה זה פוליטיקה", אומר הבכיר בצער, "הופעלו על שרת התרבות לחצים כבירים. היוצרים באו בהמוניהם לכנסת והגישו המון התנגדויות. הלשכה המשפטית שלה טענה שההמלצות לא יהיו קבילות ויצאו נגד חברת המחקר תפ"ן. טענה אחרת הייתה שאם ימנעו תקציב מהקרנות הדבר יפגע בחופש הביטוי במדינת ישראל, מה שכמובן לא נכון. היה חופש ביטוי לקבוצת יוצרים תל-אביביים. מנכ"ל המשרד, יוסי שרעבי, התנגד לסגירת הקרנות. יש פחד עצום מהקרנות. השרה החליטה ללכת על מהלך אחר של תיקוני חקיקה. עצוב שבסופו של יום השמאל נתן לגיטימציה לשחיתות של הקרנות, ומביך מאוד שהמצב לא השתנה. אולי בקדנציה הבאה יהיה בתפקיד שר התרבות אדם אחר שיאמץ את מסקנות הוועדה, לא יזרים כספים לקרנות ויקים גוף חלופי", מסכם הבכיר.

במשרד התרבות מרוצים

למרות הפער הברור בין המלצות הוועדה לחוק, במשרד התרבות מתעקשים לראות בתיקונים לחוק כנאמנים לרוח הוועדה כמעט לחלוטין. "הרפורמה מתבצעת בשני מסלולים משלימים: מסלול חקיקה ראשית ומסלול מבחני התמיכה. לא כל דבר מעוגן בחקיקה הראשית", מסביר יוסי שרעבי, מנכ"ל משרד התרבות. "בחקיקה הראשית מביאים את העקרונות הכלליים, מאגר הלקטורים, הצהרת המועצה, נציבי קבילות, המסלול המסחרי וכן הלאה. במבחני התמיכה נקבעים כל הדברים האחרים: ההגדרה ש‑40 אחוזים מהלקטורים צריכים להגיע מהפריפריה, קרנות אזוריות, קצבת כהונה, ועדת ערר בתוך הקרנות, העברת הגדלת התקציב הייעודי - כל הסרטים הציוניים והיהודיים. כל זה בחבילה אחת שלמה שתצא לדרך עד סוף דצמבר, לכל המאוחר, בהתאם לחתימת הסכם הקולנוע החדש, ותיכנס לתוקף בראשון לינואר".

מה יעזרו לקטורים מהפריפריה, אם בשורה התחתונה מנהלי הקרנות עושים ככל העולה על רוחם?

"עד היום הקרנות קבעו מי יהיו הלקטורים, וזה כבר לא יהיה יותר. הרפורמה תבטיח כניסה של מאות אנשי קולנוע שעונים על קריטריונים וירצו להיכנס למאגר הלקטורים, כמעט בלי חסמים. במבחני התמיכה מוגדר מנגנון שבו נמשכים לקטורים מתוך המאגר, בצורה ממוחשבת, על פי קריטריונים שמגדיר משרד התרבות, כמעט ללא השפעה של הקרן. פרט לכך, נקבע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שלא יהיה ניתן להפוך החלטה של לקטורים. אם לקטור גיבש המלצה, אי אפשר להפוך אותה. מי שנדחה יכול לערער, אבל מנהל אומנותי או מנכ"ל קרן שלא נחה דעתו מהחלטת הלקטור, לא יוכל להפוך אותה".

לגבי חוסר השקיפות של ראשי הקרנות, אומר שרעבי שעל הקרנות יוטל נטל כבד של העלאת כל ההחלטות והנימוקים באופן מפורט ובצורה שקופה לאתר. "כלומר, כל אחד יידע למה סרט התקבל או נדחה ומה הנימוקים. כך הוא גם יוכל לערער, אם ירצה".