'פה הייתה שואת היהודים הראשונה'

ד"ר שפק-ליסק יוצאת למאבק מחקרי עיקש מול מאמצי הפלסטינים ותומכיהם לשכתב את ההיסטוריה של ארץ ישראל, שכתוב שזוכה לרוח גבית מאירופה

שמעון כהן , י"ד באב תשע"ח

שחזור קרבות המוסלמים בצפון
שחזור קרבות המוסלמים בצפון
צילום: יניב נדב, פלאש 90

בספר חדש מבקשת ד"ר רבקה שפק-ליסק לתת מענה לניסיון הערבי והפלסטיני לשכתב את ההיסטוריה של ארץ ישראל ולטיעונים לפיהם הם יושביה המקוריים של הארץ. 'מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לארץ ישראל' (ידיעות אחרונות), זהו שמו של ספרה, וביומן ערוץ 7 שוחחנו עמה עליו.

בראשית השיחה עמה נשאלה ד"ר שפק-ליסק לשים את האצבע על הטענה המקוממת ביותר שגרמה לה לכתוב את הספר, והיא משיבה: "הרגיז אותי באופן מיוחד ההחלטות באונסק"ו למחוק כל זכר לקיומינו בארץ, אבל עוד לפני כן הכעיס אותי ספרו של שלמה זנד על המצאת העם היהודי".

בספרו זה טען זנד כי היהודים לא הוגלו כלל על ידי הרומאים אלא התאסלמו ונותרו בארץ ישראל, ומסקנתו היא שהפלסטינים הם הם צאצאי היהודים. אל מול טענה זו, מציינת שפק-ליסק "בספר הראשון 'מתי ואיך חוסל הרוב היהודי' הוכחתי שהרומאים לא היו נחמדים. הם חיסלו את ממלכת החשמונאים, דיכאו שתי מרידות באכזריות רבה, המרד הגדול ומרד בר כוכבא. היו מעשי טבח איומים. הנמלים של הים התיכון היו מלאים בפליטים מארץ ישראל. מאוכלוסייה של שלושה מיליון יהודים נשארו מאה וחמישים עד מאתיים אלף יהודים בלבד".

על השאלה כיצד בכל זאת הגיע זנד למסקנותיו, היא משיבה ומציינת כי לאחר פרסום ספרו של זנד פרסם פרופ' ישראל ברטל מאמר בעיתון 'הארץ' ובו "ביקורת קטלנית על השימוש במקורות שהשתמש בהם זנד. נעשה שם שימוש מאוד לא מהימן והוצאת דברים מהקשרם".

בהמשך השיחה איתה מגוללת ד"ר שפק-ליסק את קורות הנוכחות המוסלמית בארץ ישראל החל משנת 640, כאשר הגיעו מחצי האי ערב וכבשו את הארץ. "כל המחקרים מוכיחים, כולל עדויות של תיירים מוסלמים, שבכל תקופת הכיבוש הערבי היה כאן רוב נוצרי. הערבים לא התיישבו בארץ. הבדואים, שהיו הצבא הכובש, התקדמו ברובם הלאה ומי שנשארו העדיפו לחנות על גבול המדבר. בערים הגדולות בארץ התיישבו כשלושים אלף ערבים מאנשי שלומו של השלטון ולאורך כל התקופה עד אמצע המאה ה-14 הנוצרים היו הקבוצה הגדולה ביותר. הממלוכים הם שחיסלו את הרוב הנוצרי שהחל להתכווץ עוד קודם, כי בארבע מאות שנות שלטון ערבי הפכו אוכלוסייה של שלושה מיליון לחצי מיליון. הערבים הרסו את הארץ כלכלית וביטחונית, מעבר למעשי הטבח וההרוגים הייתה גם התאסלמות הדרגתית שהושלמה סביב אמצע המאה ה-14 כשהנוצרים חוסלו כקבוצת הרוב".

ביקשנו מד"ר שפק-ליסק לדלג מהתקופה ההיא אל מאה וחמישים השנים האחרונות, על מנת להבין את היווצרותו של "העם הפלסטיני" והיא ממליצה לנו להכיר את מחקרו של ד"ר שאול ברטל שעוסק בדיוק בסוגיה הזו בהרחבה.

"במחקר ההיסטורי קורית קטסטרופה. הפסיקו לכתוב מחקרים על עובדות והמחקרים מבוססים כעת על אג'נדות, ואג'נדה לא צריך להוכיח. מספיק לרצות להאמין שזה נכון. יש במדעי הרוח מצב לא בריא בתחום החקר ומי שעשה את זה אלו הפלסטינים. אדוארד סעיד בספרו 'אוריינטליזם' יצר תחושת אשמה עמוקה במערב על הדיכוי האיפריאליסטי והאשים את המערב במצב של העולם הערבי. כאילו המערב ניצל ודיכא את הערבים".

כאשר הזכירה בקצרה בזה אחר זה את השולטים בארץ שאלנו את ד"ר שפק-ליסק היכן היו היהודים בכל אותן תקופות בהן שלטו ערבים, צלבנים, כורדים, תורקמנים וטורקים, שאלה שמתחדדת לנוכח הדרישה היהודית לזכויות על הארץ, והיא משיבה:

"ליהודים יש היסטוריה של אלף שנה לפחות לפני הכיבוש הערבי. לא עזבנו את הארץ מרצוננו החופשי. פה הייתה השואה הראשונה של העם היהודי. כל מי שיודע היסטוריה יודע שהיינו פה, ואת זה הפלסטינים מנסים למחוק. פעם אחת הם טוענים שהם יבוסים, פעם אחרת שהם כנענים ופעם אחת שהם בכלל צאצאי היהודים, אבל לכל זה אין ראיות מחקריות. העובדה שהיהודים אינם העם האהוב ביותר עזרה להם. גבלס אמר שאם מספרים שקר אלף פעמים הוא יתקבל ואכן, התעמולה הערבית והפלסטינית עשתה את זה, הם סיפרו שקר מוחלט והאנטישמיות סייעה להם. לאירופים הייתה תרומה לא מעטה לדבר הזה. אחרי השואה הייתה להם תקופה של ייסורי מצפון אבל הם התגברו על כך...".

לקראת תום השיחה איתה נותנת לנו שפק-ליסק הצצה אל ספרה הבא שיעסוק בתקופת המנדט הבריטי, והיא רק מציינת כמה שאלות שעליהם תיתן מענה בספר: "כשהבריטים כבשו את הארץ היו פה 550 אלף ערבים וב-1945 היו מיליון ומאתיים מוסלמים שהגיעו בהגירה. הבריטים עשו הכול ההיפך מהמנדט שקיבלו. ההגירה הערבית לארץ ישראל הייתה ללא הגבלה בעוד ליהודים היו הגבלות הספר הלבן. המוסלמים הגיעו דרך גבולות פתוחים. המנדט גם הקציב מהמיסוי יותר לערבים מאשר ליהודים בטענה שליהודים יש מספיק כסף והם יסתדרו".