פסיפס מרהיב נוסף נחשף בחפירות בלוד

הפסיפס היה חלק מוילה רומית מפוארת מלפני כ-1,700 שנה, אשר בחפירות שנערכו בה החל משנת 1996 כבר נמצאו כמה פסיפסים מרהיבים.

אורלי הררי , י"ז באב תשע"ח

הפסיפס החדש שנחשף בלוד
הפסיפס החדש שנחשף בלוד
צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות

חפירות ארכיאולוגיות בעיר לוד, שערכה רשות העתיקות בחודש האחרון כהכנה להקמת מרכז מבקרים שיציג פסיפסים מרהיבים שנחשפו בעיר בשנים האחרונות, חשפו במקום פסיפס צבעוני מרשים נוסף.

השבוע, לאחר שהפסיפס שנמצא הוצא מהשטח לצורך שימורו, נכנס הקבלן לשטח, ובכך יצאו לדרך עבודות הבנייה של "מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי".

הפרויקט מתנהל בשיתוף פעולה של התורמת שלבי וויט (קרן לאון לוי), עיריית לוד, החברה הכלכלית לוד ורשות העתיקות. מדובר בפרויקט ייחודי, שיציג ממצא ברמה העולמית באתרו, בתוך מבנה מודרני שמכבד ומתקשר עם הווילה בה שכן הפסיפס בעבר.

בחפירות שערכה רשות העתיקות בכניסה ללוד שבסמוך לצומת גינתון לסירוגין מאז שנת 1996, אשר החלו בגילוי מקרי של הפסיפס במהלך עבודות לסלילת כביש, נחשפו שרידים של ווילה מפוארת מלפני 1700 שנה (התקופה הרומית).

זו, נחפרה לראשונה על ידי הארכיאולוגית מרים אבישר ז"ל. הווילה רוצפה בפסיפסים ייחודים ומרהיבים ביופיים - מהיפים ביותר הידועים בארץ, במצב השתמרות יוצא מן הכלל.

לדברי ד"ר אמיר גורזלזני, מנהל החפירה, "בחפירות הנרחבות באתר הסתבר שהוילה כללה טרקלין אירוח מפואר ורחב ידיים, וכן חצר פנימית מוקפת עמודים שרוצפה אף היא בפסיפס, ומערכות מים. מצאנו עדויות לרמת חיים גבוהה המאופיינת במותרות רבות, כגון שרידי שיש ופרסקאות (ציורי קיר) שעיטרו את הקירות".

הפסיפסים שנחשפו בלוד מציגים בעלי חיים אמתיים ודמיוניים, צורות גיאומטריות מורכבות וסצנות ימיות הכוללות שלל דגים ואניות. גיוון הצבעים, איכות הביצוע ומצב ההשתמרות הנדיר עוררו התעניינות עצומה בארץ ובעולם. החלק המרכזי של הפסיפס נשלח לתערוכות במוזיאונים החשובים בעולם, בהם המטרופוליטן בניו יורק, הלובר בפאריס והארמיטז' בסאן פטרבורג. לאורך השנים חזו בו מאות אלפי מבקרים ברחבי תבל, תוך כיסוי תקשורתי ומדעי ענפים ביותר.

לדברי שלבי וייט, התורמת שבאדיבותה יוקם "מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי", “מרכז המבקרים יהיה הגשמת חלום, שנולד כשבעלי לאון לוי ואני ראינו לראשונה את הפסיפס המרהיב, לפני יותר מ- 20 שנה. היוזמה הזו לא היתה יכולה לצאת לפועל ללא התמיכה החזקה של קהילת לוד ורשות העתיקות".

ראש עיריית לוד, עו"ד יאיר רביבו, ציין "מרתק לראות איך כבר לפני מאות ואף אלפי שנים, אנשים זיהו את הפוטנציאל האדיר, הטמון באדמת לוד ובמיקומה המרכזי. מרכז המבקרים, אשר יציג את עברה המפואר של לוד, הוא חלק ממהלך כולל של מיתוג העיר כמרכז מסחר, תיירות ותרבות. הפסיפס שנחשף הוא הוכחה נוספת לנוכחות הבינלאומית של לוד בתחום הפסיפסים העתיקים. המוזיאון החדש לצד מיקומה האסטרטגי של העיר בקרבת נמל התעופה בן גוריון ישימו את העיר על מפת התיירות העולמית".

מנהל רשות העתיקות, ישראל חסון, הוסיף "לאחר כ-20 שנות התמדה של רשות העתיקות יחד עם שותפה נחושה ונאמנה, ידידת הארכיאולוגיה הישראלית, הגב’ שלבי וייט, זכינו למפגש עם הנהגה עירונית ראויה ומחוייבת בלוד, ואני שמח שנזכה את אזרחי העולם והעולם ליהנות מהנכס התרבותי שהמתין לנו 2000 שנה בסבלנות, וכעת יקבל את הכבוד הראוי לו".

הפסיפס האחרון שנחשף, יוצג אף הוא במרכז המבקרים. "החפירה הארכיאולוגית שערכנו החודש בשטח היתה קטנה יחסית, אך היא תרמה מידע חשוב שיסייע לנו להבין טוב יותר את מבנה הווילה", אומר ד"ר גורזלזני מרשות העתיקות. "רצפת הפסיפס שנחשפה מרהיבה ושמורה לא פחות מהפסיפסים שנתגלו בשנים קודמות. לשמחתנו, השתמר ממנה בעיקר החלק המרכזי. הדמויות בו, שרובן מוכרות מהפסיפסים שנחשפו במקום בעבר, כוללות בעלי חיים בלבד - דגים ובעלי כנף. מעניין לציין שפסיפס דומה ביותר התגלה בעבר בירושלים, במורדות הר ציון. ההבדל הבולט ביניהם הוא שבפסיפס בלוד, כמו בכל הפסיפסים שנחשפו בווילה בעונות הקודמות, נעדרות דמויות אדם. מאוד יתכן שאותו האומן ביצע את שתי העבודות, או ששני אומנים עבדו לפי אותו הדגם. סוג זה של פסיפס מוכר בעיקר בחלק המערבי של האימפריה הרומית".

נקודה מעניינת נוספת לדברי ד"ר גורזלזני, היא סימון בצורת מלבן, שנעשה באמצעות רצועה משולשת של אבני פסיפס שכיוונן שונה מזה של כלל האבנים בסביבתן. להערכת החוקר, "מלבן זה, עשוי לציין את מקום הצבתה של ספה, עליה ישבו או נשענו משתתפי אירועי אוכל או משתאות. סימונים אלה הינם תופעה נפוצה בווילות דומות, ומרמזים על השימוש שנעשה בחלל".

העבודות המקצועיות לטיפול בפסיפס במהלך חשיפתו והוצאתו מהאתר לשימור, מבוצעות על ידי מנהל השימור של רשות העתיקות, בפיקוחו של ראש ענף שימור אמנותי ברשות, ג'ק נגר וראש מדור פסיפסים, ראלב אבו דיאב.

גורזלזני משער, כי מדובר בחדר אירוח נוסף שמתווסף לטרקלין המפואר שנחשף בשנת 1996. "אם זה המצב, הרי שממדי המבנה גדולים יותר מאשר שיערנו קודם לכן. הגילוי – במרחק מה מהטרקלין המוכר - מעורר שאלות חדשות, כגון- עד להיכן המבנה משתרע לכיוון מזרח? האם המבנה כלל מספר טרקלינים? ואם כן, היכן חדרי המגורים? האם הייתה קומה שנייה? שאלות מרתקות אלה ימצאו מענה, אולי, בחפירות עתידיות באזור.

השבוע יצא לדרך "מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי", שמטרתו להציג את הפסיפס באתר שבו התגלה - לקהל הרחב בכלל, ולתושבי המקום בפרט. מרכז המבקרים יאפשר התרשמות מההפסיפס מזוויות שונות ובדרכי המחשה מגוונות. עוד יוצגו במרכז ממצאים נוספים מהחפירה ומההיסטוריה המרשימה של העיר לוד.