פועלים לפתרון, נתניהו עם השר לוין
פועלים לפתרון, נתניהו עם השר לויןצילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90

סערת חוק הלאום מביאה את ראש הממשלה לקיים סדרת מפגשים ודיונים עם בכירי העדה הדרוזית שרבים מהם חשים פגועים מנוסח החוק.

בפגישה שקיים אתמול ראש הממשלה עם הבכירים הדרוזים ועם השר איוב קרא, בן העדה, היה שותף גם שר התיירות, השר יריב לוין עמו שוחחנו ביומן ערוץ 7.

בראשית השאלה נשאל השר לוין איפה לטעמו נעשתה הטעות שהביאה למציאות המתוחה עם המגזר הדרוזי והוא משיב כי הוא אינו סבור כלל שנעשתה טעות. "להיפך, כל אלה שטרם חקיקת חוק הלאום דיברו על כך שהוא חסר משמעות ואין לו ערך, רואים היום את העצמה של החוק הזה והחשיבות שלו, את העובדה שהוא מציף מחדש את שאלות היסוד שלנו ומאלץ את אותם בשמאל, שניסו לטשטש את זהות המדינה כמדינת הלאום היהודי, לחשוף את פרצופם האמתי".

ובכל זאת, קצינים בצה"ל ונכבדים בני העדה שקשרו את גורלם עם מדינת ישראל לפני למעלה משבעים שנה חשים פגועים. על כך משיב השר לוין וקובע כי "החוק לא פוגע במעמדם או בזכויותיהם של בני העדה הדרוזית ולא בהיותם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. הדבר הזה ברור לחלוטין. יחד עם זאת אני ער לתחושות הקשות האלה, ולמרות שהן אינן מוצדקות לגופו של החוק הן מחייבות אותנו לעשות צעדים ולמצוא פתרון שיתן תחושה אחרת לציבור החשוב הזה".

לטעמו של השר לוין "מקורן של התחושות האלה בציבור הדרוזי מקורן הוא לאו דווקא חוק הלאום, אלא הן תוצאה של תסכול מתמשך לאורך הרבה שנים מאחר וציבור שתורם כל כך הרבה למדינה לא מקבל את מה שמגיע לו. לא סוד שכחבר כנסת העברתי לא מעט חוקים שנוגעים לענייני העדה הדרוזית וניסו לתת מענה לבעיות הקשות היומיומיות שאיתן היא מתמודדת. מהבחינה הזו נוצרה הזדמנות לעשות דבר שהיה צריך לעשות ממילא, והוא לתת מענה מערכתי לבעיות האלה ובראשן בעיית הדיור ובעיית תעסוקה של נשים. לצד העניין הזה צריך למצוא את הדרך במסגרת חקיקתית אחרת לקבוע את המעמד המיוחד של הדרוזים, מעמד שבהחלט מגיע לעדה הזו".

השר לוין מציין כי בפגישותיו עם בכירי ונציגי העדה הדרוזית הדגיש בפניהם כי דווקא הביטוי 'שוויון' לו היה נכנס לחוק היה פוגע במעמדם כמי שתורמים למדינה. זאת מאחר ובג"ץ הנחיל תפיסה לפיה משמעותו של שוויון היא מתן זכויות גם למי שאינו תורם למדינה ואינו שותף בנטל ובאחריות. מאחר וכך דווקא היעדר הביטוי 'שוויון'.

גם לאחר המפגש אתמול עם בכירי העדה השר לוין אינו בטוח שנחה דעתם מדברי ההסבר שקיבלו מראש הממשלה. "אני לא חושב שנחה דעתם אבל יש רצון אמיתי להגיע לפתרון. הפתרון לא ישביע את דעתם של חלק מהעדה הדרוזית שמטעמים פוליטיים רוצים לייצר עימות והקצנה בעניין הזה, אבל רוב מוחלט של בני העדה מבקשים לקבל את מה שמגיע להם, זו בקשה הכי לגיטימית שיכולה להיות, ואם נשכיל ללכת בכיוון הזה נגיע להחלטה שתתקן עוול שנמשך הרבה שנים".

לוין כאמור סבור שמאחורי המחאה הנוכחית קיים תסכול ארוך שנים שאינו נוגע בהכרח לחוק הלאום, ובהקשר זה הוא מזכיר את פועלה של הממשלה הנוכחית למען העדה. "הממשלה הזו היא זו שלראשונה העבירה תכנית חומש של שני מיליארד שקל שסייעה לישובים הדרוזים. התכנית הזו נתנה מענים טובים למצוקת הרשויות אבל עדיין לא נתנה מענה לשתי בעיות היסוד של תעסוקת נשים ודיור. אני סבור שהאירוע חוק הלאום לא היה נראה ככה אם לא היה מגיע על כר של תסכול עמוק משנים ארוכות של היעדר פתרון לבעיות האלה ואני מאוד מקווה שנשכיל לפתור את הבעיות האלה, לא בגלל סערת הלאום אלא בגלל שראוי ונכון לפתור את הדברים".

את הטענה ולפיה נכון היה קודם לפגוש את נציגי העדה ורק לאחר מכן לחתור להשלמת חקיקת חוק הלאום, ולא כפי שנעשה לכאורה בפועל, טענה המאשימה את הממשלה בקידום בהול ופזיז של החוק, מבטל השר לוין מכל וכל ומזכיר כי "חוק הלאום הוא אחד החוקים שנדונו באופן הכי מעמיק ובמשך פרק הזמן הארוך ביותר מכלל החקיקה בכנסת. ההצעה הוצעה לפני כמה קדנציות ועברה הרבה גלגולים ונדונה לאורך זמן ועברה הרבה שינויים, כך שהטענה הזו כאילו החוק נחקק בהליך מהיר היא הפוכה מהמציאות".

"יותר מכך, הלוואי שבחקיקת יסוד אחרת היו נוהגים באותה רצינות שנהגנו בחוק הזה. מעבר לזה, קיימתי הרבה שיחות עם הח"כים הדרוזים לאורך כל תקופת הכנת החוק, וכך עשה גם ח"כ אבי דיכטר, יוזם החוק, ובשיחות הללו עלו טענות שונות וניסינו למצוא פתרונות. אחד הדברים שעשינו היה שהעברנו חוק שקבע בפעם הראשונה יום מיוחד לעדה הדרוזית כדי לתת מעמד מיוחד לעדה כדי לתת לה מעמד שונה ולקבע את ההערכה שהיא ראויה לו. החוק הזה עבר בסמוך למועד העברת חוק הלאום והיה אמור להסתיים במקביל לחוק הלאום, אבל בסוף חקיקתו הושלמה לפני חוק הלאום, כך שהייתה הידברות ממושכת שכתוצאה ממנה עבר חוק בכנסת שנתן הכרה מיוחדת לעדה הדרוזית. אני מסכים שהחוק לא מספיק וצריך גם פתרונות מעשיים, אבל הטענה שכאילו לא היה שיתוף של נציגי העדה או שניתן היה לעשות את הדברים אחרת אין לה בסיס".

עוד שאלנו את השר לוין אם קיימת תחושה שהשר איוב קרא נמצא תחת איום ממשי, לנוכח ההתבטאויות החריפות והחריגות שנשמעות כלפיו. "האחריות לאבטחת אישים לא בידיי ואני לא יודע להעריך את המצב בנושא הזה, אבל אני יכול לומר שחברי, השר איוב קרא, גילה אומץ לב, עמידה נחושה ואיתנה סביב עקרונות שהוא עומד עליהם במשך כל השנים. הוא ראוי לגיבוי גדול מאיתנו. אני חושב שבציבור הדרוזי יש יותר שמסכימים אתו, אלא שלצערי קולם לא נשמע".

"צריך לזכור שאת הבעיות נפתור ואנחנו עושים מהלך היסטורי בעל חשיבות עצומה. שמנו סכר גדול בפני התהליך המתמשך בזהותה של ישראל כמדינה יהודית, תהליך ששופטי בג"ץ מובילים אותו כבר שנים. בהיבט הזה אנחנו יכולים לברך על דבר שבעוד שנים יראו בו כנקודת מפנה ונקודת ציון משמעותית".

לקראת תום השיחה עמו מדגיש השר לוין כי הוא אינו מקבל את ההגדרה לפיה אנשי העדה הדרוזית מוסתים שכן תהיה זו אמירה מזלזלת בציבור זה. "אני מבין שיש תחושות כאלה, למרות שהן לא מוצדקות. ברור שבכל אירוע כזה, בכל ציבור, יש מי שמנסים לתפוס טרמפ פוליטי ולמשוך להקצנה, אבל אם נשכיל להגיע לפתרון שיתן מענה לבעיות האמיתיות השוליים הקיצוניים יידחקו לשוליים ונתגבר על העניין".