אנחנו פייק ניוז?

נגמרו הימים שהייתה קבוצת אוכלוסיה אחת ששולטת בסיירות או בטייסות או בגל"צ, אמר מפקד גלי צה"ל שמעון אלקבץ.

ערוץ 7 , י"ח באב תשע"ח

שמעון אלקבץ
שמעון אלקבץ
צילום: משה שי, פלאש 90

הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו ערכה היום (שני) יום עיון בנושא אמון הציבור בתקשורת ובו השתתפו כתבים, עורכים, פרשנים משורה של כלי תקשורת.

"בלי שום ספק אני מרגיש בעבודה העיתונאית כעס של הציבור עליי" אמר אביעד גליקמן מחדשות 10 ביום עיון שערכה הרשות השנייה בנושא אמון הציבור בתקשורת.

"אני חושב שנכון שתמיד היה כעס והבעת אי אמון בתקשורת אבל השנים האחרונות, בגלל הרשתות החברתיות החמירו את זה. אנשים שאין להם שום מושג עיתונאי מאשימים אותנו בפייק ניוז רק כי זה לא תואם את האג'נדה שלהם ואלה גורמים לליבוי שנאה נגד עיתונאים", טען גליקמן.

לדבריו, "גם מקורות שלנו, שפעם היו נותנים מידע כבר לא נותנים אמון בתקשורת ומעדיפים להוציא את המידע דרך הרשתות בדרך שנוחה להם. היום, אם אני לא מספר את הסיפור בדיוק כפי שנתנו לי ובאותו הרגע, כבר יגידו שאין אמון בי ובתקשורת".

באירוע הציגה ד"ר מינה צמח את מחקר מכון 'מדגם' לרשות השנייה שהעלה כי רמת האמון בתקשורת היא הנמוכה ביותר מכל המוסדות שנבדקו כאשר 64% מהציבור לא נותנים בה אמון או שנוטים לא לתת אמון. הגורמים העיקריים שתורמים לאי האמון בתקשורת הם דיווחים לא אמיתיים – פייק ניוז, הטייה פוליטית וחוסר בגיוון דעות. 43% מהציבור אמר כי בטלוויזיה יש תופעת 'פייק ניוז'.

יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב ברקוביץ' אמרה באירוע: "הציבור נותן אמון מוגבל בתקשורת פחות מכל גוף ממלכתי אחר. המצב הזה יוצר סדק משמעותי בחומת הדמוקרטיה ולכן מוטלת עלינו האחריות לשנותו. בעיניי מדובר במשבר חמור יותר ממשברים כלכליים או מדיניים. הרשתות החברתיות וריבוי האתרים הביאו עמם הרבה ברכות אבל לצד זאת גם אצבע קלה על ההדק לפייק-ניוז, הצפת מידע שאמינותו שנויה במחלוקת והעדר היררכיה מוחלטת בדיווחים. כל בעל מקלדת הופך למקור מידע.

תקופה זו עלולה הייתה להביא איתה תחושות של אובדן רלוונטיות לתקשורת. אני סבורה שההפך הוא הנכון. על כולנו, כל מי שאכפת לו מהתקשורת הישראלית, להבין שדווקא תקופה זו היא הזדמנות אדירה לצמיחה של כלי התקשורת ולתפקידים העיתונאיים השונים. אם רק נשכיל להחזיר את כלי התקשורת לDNA הבסיסי והייחודי שלהם: אמינות, איזון ואיכות, השינוי הזה יהיה לנקודת מפנה חיובית."

יאיר שרקי מחברת החדשות תקף את דרך הסיקור של התקשורת בסוגיות הנתונות במחלוקת ציבורית, "אמון הציבור הוא עניין של ימין ושמאל. אי אפשר לדבר על אמון בתקשורת בלי לדבר על ימין ושמאל וזהות יהודית. זה הסיפור עצמו. הקביעה מה הידיעה שפותחת מהדורה היא כבר הבעת עמדה. מה שקרה כאן עם מחאת הלהט"ב ובקטן יותר גם עם חוק הלאום, זה כבר מזמן עזיבה של הסיקור וחציית הקו של התקשורת אל הכיכר".

לדבריו, "התקשורת מייצרת את המתקפה על עצמה ואיבדה את האמון ביושר. הרשתות הן לא איום, הן הזדמנות ומראות לנו במה הציבור מתעניין. הרשתות מזכירות לנו את הנתק שקיים בין האולפן לבין הבית. בהתנתקות, שהיתה לפני שפייסבוק נהיה מה שהוא היום, היו שומעים קול אחד באולפנים היום כבר אי אפשר לברוח מזה".

בני רבינוביץ' מרדיו קול ברמה הצטרף לביקורת, "אני חושב שהבעיה היום היא שהתקשורת יחצנית. למשל בסיפור הפונדקאות, התקשורת לא הייתה צד מסקר אלא צד מפגין ויחצני. אני בעד שתקשורת תהיה דעתנית אבל עוברים את הגבול. כשתקשורת נמצאת בצד אחד ובלי לשאול שאלות, נגמר הסיפור".

שמעון אלקבץ, מפקד גלי צה"ל, סיפר, "החלטתי להחזיר את צה"ל ל'גלי צה"ל' וזה בגלל העובדה שאמון הציבור בצה"ל גבוה. התקשורת הישראלית בכלל, חופש הביטוי והחשיפות נמצאת בעיניי במקום גבוה בעולם. גם נשיא וגם רוה"מ ריצו ומרצים את עונשם בכלא בגלל תחקירים עיתונאיים. החשיפה היום מציבה סדר ולא צריך להתבכיין שהתקשורת הישראלית במקום בעייתי.

היו לה תקופות שנשלטה הרבה יותר על יד הממסד והשלטון. היום ריבוי הדעות משמעותי יותר. נגמרו הימים שהייתה קבוצת אוכלוסיה אחת ששולטת בסיירות או בטייסות או בגל"צ. פני גלי צה"ל כפני קורס הטיס. כמו שמתחת לקסדה לא מסתכים אם יש כיפה, כך גם בתקשורת. לא מסתכלים אם מי שחשף את הסיפור יש או אין לו כיפה. מה שקובע הוא סטנדרט עיתונאי".