'אדר היקר נותן תקווה מול ייאוש הדור'

הרב לונדין לקח על עצמו את משימת הנגשת כתבי הראי"ה: 'סדרת ספרי הרב מעלה אבק בהרבה מקומות בגלל הסגנון', אך האם יש מחיר להנגשה?

שמעון כהן , י"ט באב תשע"ח

הרב לונדין וספרו החדש
הרב לונדין וספרו החדש
צילום: ידיעות אחרונות



טוען....

הרב חגי לונדין ממשיך במפעלו ההגותי להנגשת כתבי הרב קוק זצ"ל לדור ובאחרונה יצא לאור ביאורו ל'אדר היקר', ספרו של הרב קוק שנכתב לאור מורשתו ובצל דמותו של חותנו, האדרת זצ"ל. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הרב לונדין על הספר ועל עצם רעיון הנגשת כתבי הרב.

את השיחה עם הרב לונדין פתחנו בייחודו של הספר שהוא "אחד הספרים הראשונים שהרב כתב בצעירותו. הוא די ידוע, גם בגלל שהוא ותיק וגם בגלל שהוא מקורי. הספר הוא ספר ביוגרפיה על חותנו הראשון של הרב קוק, האדר"ת, שהיה אחד מגדולי הדור של המאה שלפני הקודמת".

"זו לא ביוגרפיה סטנדרטית של תיאור חיים, אלא הרב קוק השתמש בנקודות ציון בחייו של האדר"ת כדי לבטא את כל העולם הרוחני שהיהדות, בעיקר במזרח אירופה אבל לא רק, התמודדה אתו. מתוך כך הספר פותח רעיונות עמוקים בשלל תחומים, עוסק בתנועות שהתפתחו באותה תקופה, הסוציאליזם, ההשכלה, והתפיסה האמונית היהודית ביחס אליהן, כך שיש בספר גם תיאור אותנטי של אחד מגדולי ישראל וגם שיקוף של העולם האמוני של עם ישראל לפני למעה ממאה שנה. מתוך כך יש השלכות לימינו אנו".

על הרלוונטיות של הספר לימינו אלה, על אף שמדובר בו בהתמודדויות אמוניות ושכליות שתאמו את העידן שלפני מאה וחמישים שנה ויותר, אומר הרב לונדין כי בראש ובראשנה יש להפנים שכל הדברים שנכתבו על ידי גדולי ישראל רלוונטיים לימינו, אם כי יש לדעת כיצד לתרגם את הדברים ולהעניק להם את הרלוונטיות הנדרשת.

לזאת הוא מוסי, ומציין כי "כשלמדתי וביארתי את הספר הזה חשתי תקווה גדולה. אסביר מדוע: אחת התחושות שמלוות חלק גדול מהציבור הדתי היא תחושת ייאוש. אנחנו בפני מאבקים ציבוריים שנדמה שלא שיערום אבותינו, והרבה פעמים שי תחושה שהתורה לא מסוגלת לעמוד מול שטף הרעיונות שמגיעים למחנה, והנה קוראים ספר מלפני מאה וחמישים שנה, וכך גם בספרות המלווה של אותה תקופה שמתארת אינספור מאבקים ודעות, מאבקי רפורמה וסוציאליזם ועוד, רואים שהתורה עמדה אז בגאון והדברים ממשיכים עד היום. אז אמנם השיח אז הוא אחר מהשיח של היום, אבל את העיקרון שיש לעם ישראל תרבות נצחית שמשתכללת לדור הבא, אפשר לקחת מהספר הזה ומספרים אחרים".

והאם מעבר לאותה תקווה וביטחון אמוני קיימת רלוונטיות נוספת לספר? על כך משיב הרב לונדין ואומר כי אכן "התקווה היא חשובה לכשלעצמה. רואים איך דברים שנראו שלא ניתן לעמוד בהם עברנו אותם, אבל גם ברמה הנקודתית וכדוגמה ראה את העיקרון שבפתח הספר, שני עקרונות שמתנגשים יוצרים אנרגיה חדשה ולא שוללים אחד את השני. זה עיקרון שאפשר לקחת אותו למציאות התרבותית של היום. עיקרון נוסף הוא השורש של חיפוש האהבה, גם במובנה הרומנטי וגם במובנה הרוחני, חיפוש שחורז את האדם ובכל דור כוח החיים הזה אם הוא לא בא בצורה נכונה. ניתן לקחת את הדברים עם העיבוד המתבקש ולהשתמש בהם גם היום".

לכאורה מלאכת הנגשת דברי הרב קוק מצריכה אומץ, בעיקר לנוכח האסכולות השונות בפרשנות דבריו. כך לכאורה. הרב לונדין עצמו מטיל ספר ואומר "אני לא אדם אמיץ במיוחד. אני לא איש מעשה שצריך להוביל דברים, אבל ברמה הנקודתית, מפעל ההנגשה של הרב קוק – ויש עוד הרבה מפעלים חשובים להנגשת תורתו – זה מפעל מאוד מינימליסטי, לבאר את המשפטים מבלי להיכנס לאסכולות השונות ולניואנסים השונים, ומשם כל אחד ייקח את הדברים למקום שהוא מוצא לנכון".

"צריך להבין, התורה של הרב קוק והתורה בכלל נכתבה כדי שילמדו אותה וחלק מהלימוד מצריך הנגשה, כך היה הרב שטיינזלץ ושוטנשטיין בש"ס והרב קהתי במשניות. כתבי הרב קוק ללא ביאור הם ספר חתום. אני רואה בבתי כנסת את סדרת שפרי הרב קוק כשהיא מעלה אבק בגלל הסגנון והשפה שקשה לאנשים להתחבר אליהם".

ואולי נכון לשמור על כתבי הרב קוק מעט מרוחקים ובלתי נגישים כדי לשמר את היחס המרוחק, ה"דיסטנס", שבין דברי הרב לכל תלמיד תיכון, יחס שמייצר הערכה?

הרב לונדין מעיר בחיוך כי "הלוואי ותלמיד בכיתה ט' או י' היה פותח את הספרים... הייתי שמח מאוד. זה לא קורה. עם הביאור ובלעדיו הכתבים נלמדים בגיל מבוגר יותר. ברור שצריך את הדיסטנס, את יראת הכבוד בפני הגודל שלפנינו, ויש גם דעות של תלמידי חכמים שלא אוהבים את הרעיון של הנגשת כתבי הרב קוק לכל אחד. אני סבור שצריך להבדיל בין יראת כבוד לגודל לבין רתיעה שמביאה לא לגעת בדברים בכלל. ללא הנגשה אנשים לא מגיעים לתכנים ולרעיונות הללו. לכן אני חושב שזה בלתי נמנע ונצרך. אני מקווה מאוד שכל מי שלומד יבין שההבנה שלנו היא רק קצה הקרחון".

באשר לאופן בו הוא מחליט איזה ספר לבאר, מתי ועל פי איזה סדר, אומר הרב לונדין כי הדברים נעשים בהתייעצויות עם תלמידי חכמים לצד שיקולים משפטיים וכלכליים שגם הם קיימים לנוכח סוגיות של זכויות וכיוצא באלה. עם זאת לדבריו המוטו העקרוני הוא הנגשת ספרי הבסיס, ודוגמא לספר שלא יונגש, בהמלצת תלמידי חכמים שונים, הוא הספר 'ריש מילין' שכולו סודות קבליים המתבססים על צורת האותיות.

אגב, הספר הבא שעל ביאורו עמל הרב לונדין הוא הספר 'אורות' שייצא לאור בשלושה כרכים שבעריכתם וכתיבתם אמון צוות שלם העוסק בכך יחד ובניצוחו של הרב לונדין. לאחריו מתכנן הרב לונדין להוציא לאור את הספר 'אורות התפילה' שבו ליקט הרב נריה קטעים מכתבי הרב קוק על נושא התפילה, "אנחנו מזהים שאלו הספרים שאנשים רוצים היום ללמוד וגם ראוי שילמדו".