מה בחוק הלאום מפריע לדרוזים?

פרופ' קורינאלדי סבור שיש להוסיף לחוק הלאום סעיפים אודות הדמוקרטיה, חוק השבות והשלום. ניסינו להבין ממנו מה בחוק פוגע בדרוזים.

שמעון כהן , י"ט באב תשע"ח

מה פוגע בהם? נכבדים דרוזים
מה פוגע בהם? נכבדים דרוזים
צילום: חאמד אלמקט, פלאש 90

למחלוקת סביב חוק הלאום והיחס העולה ממנו למיעוטים פנים רבות ומעת לעת צפות ועולות סוגיות נוספות שיש לקחת אותן בחשבון.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הפרופ' מיכאל קורינאלדי הרואה בחוק פגיעה בדמוקרטיה ובמעמד המיעוטים בישראל.

"אלה דברים שכתובים בתורתנו ובמקרא. התושבים והאזרחים הגרים איתנו צריכים להיות בעלי זכויות שוות ואפילו העדפה מתקנת", קובע פרופ' קורינאלדי ומחדד: "היחס לגר צריך להיות יחס מצוין, בפרט כשמדובר באזרחים כמו הבדואים והדרוזים שמשרתים בכוחות הביטחון ומוכנים להקריב את נפשם. מוכרח להיות שוויון מוחלט ולא יתכן אחרת".

על דבריו אלה התבקש פרופ' קורינאלדי להבהיר כיצד הוא מוצא בהגדרת ישראל כמדינת הלאום היהודי הגדרה הפוגעת בזכויותיהם של דרוזים או בדואים, והוא משיב כי לדעתו האמירה בחוק שהמדינה תדאג לשלומם של אזרחיה הנתונים בצרה ובשבייה לא מוזכרים האזרחים האחרים בשום צורה.

ואולי, שאלנו, הדברים נובעים מתוך אותו שוויון אזרחי במדינת הלאום היהודית, ושבנו אל השאלה מה בהגדרת ישראל כיהודית פוגע בזכויות הפרט של האזרחים הדרוזים או הבדואים. "מה שנעשה כאן בחוק הלאום הוא הכנסת המילה 'הדתית' וזו טעות. בחוק יסוד היה מספיק לכתוב הלאומית. אצלנו לאום ודת הולכים ביחד, אבל כלפי הלא יהודים להרגשתם הטובה מספיק היה לכתוב 'לאומית'".

בהקשר זה הזכרנו בשיחה עם הפרופסור כי גם הדרוזים גם הבדואים וגם הצ'רקסים אינם בעלי תביעה לאומית ומתוקף כך הם שותפים לשירות הצבאי והאחר במדינה. מכיוון שכך עדיין לא ברור מדוע לטעמו הגדרה לאומית של המדינה פוגעת בזכויות האזרח של אי מי מתושביה.

"החוק מדבר גם על מעמד דתי. במדינה יש דתות שונות. היהודים לא רוצים לכפות את דתם על בני עמים אחרים. איפה בחוק הזה יש עניין של חופש דת? הנושא הזה לא נמצא. היו צריכים לכתוב שהדברים הם ברוח ההכרזה שבהקמת מדינת ישראל", אומר קורינאלדי ומאחר והוא מתייחס למגילת העצמאות הזכרנו לו שבמגילה אין איזכור למילה 'דמוקרטית' ומילה זו הוצאה מהנוסחים הראשוניים של המגילה, נוסחים שלא התקבלו. קורינאלדי משיב וקובע כי המונח שוויון שמופיע במגילה שווה ערך לדמוקרטיה, ולטעמו נכון להכניס גם את הביטוי 'דמוקרטיה' לחוק הלאום, "מה זה? אנחנו לא מדינה דמוקרטית? מדינת הלאום של העם היהודי היא בראש ובראשונה מדינה דמוקרטית, עם כל הערכים שקשורים בזה".

תהינו לנוכח דבריו אלה של הפרופסור מדוע הגדרתה של המדינה כיהודית פוגעת בהיותה דמוקרטית? האם אין הדברים דומים לכל מדינה במערב שלצד היותה בעלת מאפייינים לאומיים מסוימים היא גם בעלת אופי דמוקרטי. משיב קורינאלדי: "זה פוגע משום שאנחנו לאום ודת שהולכים יחד, ולכן צריכים להיות יותר זהירים מאשר בארצות אחרות. צרפתי יכול להיות בן דת נוצרית יהודית או מוסלמית. אצלנו הלאום והדת הולכים יחד ואם אמרת 'לאומית' זה כאילו אמרת 'דתית'".

מאחר ופרופ' קורינאלדי הזכיר בדבריו קודם לכן את מגילת העצמאות, הזכרנו בהקשר למשפטו האחרון כי גם במגילה לא נאמר שבארץ ישראל קם העם היושב על הארץ, אלא קם העם היהודי, ומכיוון שכך ברור שמדובר במדינת הלאום היהודי.

קורינאלדי מלין בדבריו על כך שחוק השבות אינו כלול בחוק הלאום. לדבריו האיזכור של ערך העלייה וקיבוץ הגלויות מבלי להזכיר את חוק השבות הוא טעות. על דבריו אלה שאלנו אם אין באיזכור נוסף של חוק השבות כדי לפגוע לכאורה במיעוטים שאינם כלולים בחוק, ואם כן בעוד הוא מבקש למנוע פגיעה במיעוטים מחד מאידך הצעתו לכלול את חוק השבות עשויה להניב פגיעה נוספת.

לדבריו חוק השבות זוכה לקונצנזוס והציבור הישראלי רואה בו בסיס קיומה של מדינת ישראל. "כולם יודעים שהמדינה נותנת עדיפות ליהודים בעליה שהיא סם חייה של המדינה. מי שמתנגד לחוק שתומך בעליה יוכל לחיות איתנו אבל זה החוק הבסיסי ביותר שלנו. זה חוק מאוד בסיסי. אמר את זה בן גוריון, ואת החוק הזה אתה לא מזכיר בחוק הלאום של העם היהודי?".

לטעמו של פרופ' קורינאלדי חוק הלאום הוא חוק חשוב, אך ניסוחו צריך שיתבצע לאחר לימוד כל הסעיפים שבו על ידי מומחים שונים, והוא עצמו נכון להיות שותף לישיבה שכזו שממנה יעלו תיקונים שיוצעו לממשלה.

קורינאלדי אינו מקבל את טענת השר לוין לפיה החוק נכתב לאחר דיונים ארוכים, אולי הארוכים ביותר בחקיקה הישראלית. לדבריו החוק נכתב ועוצב בחיפזון. "ראיתי את החיפזון בשבוע האחרון. מה החיפזון הזה. זה חוק יסוד, פרק ראשון לחוקה. אם היה לוקח עוד תקופה מסוימת אפשר היה לכנס את הכנסת בפגרה למושב מיוחד על הנושא הזה. צריך היה ללמוד את הדברים ואנחנו רואים עכשיו את המחאה הדרוזית והבדואית ולא רק את מחאתם שלהם".

לקראת תום השיחה עם הפרופסור ביקשנו לקבל מענה למה שנדמה עדיין כלא ברור – מדוע הגדרת מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי פוגעת במעמדם של אזרחים שבהגדרתם אינם מבקשים להם מעמד לאומי אלא זכויות אזרח, כמו בדאים דרוזים וצ'רקסים.

קורינאלדי משיב: "כי לא כתוב ערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. בחוקי יסוד אחרים הכניסו את ערכי המדינה היהודית והדמוקרטית. מדינת ישראל היא בראש ובראשונה קמה בזכות הציונות והצרות שנפלו על העם היהודי היא בראש ובראשונה מדינה דמוקרטית".

לטעמו של קורינאלדי נכון להוסיף לחוק הלאום גם את ערך השלום וגם את נושא המשפט העברי ומורשת ישראל לצד ערך השוויון. "איפה השלום שהוא יסוד היסודות של עם ישראל?", הוא שואל ומבהיר כי לטעמו יש לכלול בחוק את "עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של המשפט ומורשת ישראל, מבלי להיכנס לענייני ההלכה השונים".