הצגה: אמסטרדם

"אמסטרדם" הוא מחזה מקורי עכשווי עם ריבוי קולות דוברים המרכיבים סיפורים אפשריים מהעבר

קובי פינקלר , כ' באב תשע"ח

אמסטרדם
אמסטרדם
צילום: יח"צ

בוקר אחד מתעוררת מוזיקאית ישראלית צעירה בדירתה שעל תעלת הקייזרסחראכט הציורית באמסטרדם.

היא רוצה לטגן לעצמה חביתה אבל להפתעתה מגלה שאין לה גז. כשהיא פותחת את הדלת היא מוצאת על מפתנה חשבון גז מנופח מריביות חוב שלא שולם מאז 1944. מי השתמש בגז בחודשים הנקובים בחשבון, ומי בעצם צריך לשלם אותו?

"אמסטרדם" הוא מחזה מקורי עכשווי, שמעלה קבוצת התיאטרון "החיפאית". המחזה הכתוב בפוליפוניה (הימצאותם של שני קולות או יותר בו-זמנית) שמרכיבים סיפורים אפשריים מהעבר והופכים את דירתה המסוגננת של הגיבורה לזירה של אירועים אירוניים וטרגיים.

האם יכול להיות שכל זה באמת קרה או שאין לנו ברירה אלא להמציא לעצמנו סיפורים? האם בשביל הסיכוי לעשות סדר בעולם כאוטי עלינו לפרק את מנגנוני הסיפורים שאנחנו רגילים לספר לעצמנו?

כדי להבין את עומקה של ההצגה ביקשנו ממור פרנק, הבמאית להסבירה "כמו שהגיבורה מנסה לחבר את חלקי נפשה המפוצלת, כך ניסיתי לחבר את הטקסט על הבמה ולהצליח ליצור ממנו סיפור קוהרנטי.

השחקנים מזדהים עם הטקסט דרך חוויה משותפת להם ולגיבורה של הסיפור – העובדה שרובם רק לא מזמן עברו לחיפה מהמרכז לצורך עבודתם ב"החיפאית", הזרות הראשונית שהרגישו בה לנוכח מראות ואנשי העיר ושחקני הקבוצה החדשה עצמם, הניסיון להיטמע בעיר ובקבוצה החדשה... כל אלה אולי מזכירים את הגיבורה, פחדיה, שאיפותיה ויחסה לקבוצת היחס שלה, אותה היא מכנה להקת זרזירים.

כל כמה שהגיבורה, ואולי גם השחקנים, מנסים ליצור לעצמם זהות חדשה, תמיד ימשיכו לרדוף אחריהם דימויים וזיכרונות מהעבר, שמאלצים אותם להכיר שוב ושוב בכך שקשה מאוד לברוח מלהקת הזרזירים שלך" אומרת מור.