למה לא אצא להפגין נגד המצעד?

מצער אותי שהמצעד מתקיים והייתי בהחלט שמח אם היה מתבטל. אבל הפגנה איננה התשובה, בטח לא תחת הכותרת שמארגניה בחרו לה. דעה

שלמה פיוטרקובסקי , כ"א באב תשע"ח

מצער. מצעד הגאווה
מצער. מצעד הגאווה
פלאש 90

לא אוהב את מצעד הגאווה. לא בתל אביב, ובטח לא בירושלים (שם זה מרגיש במידה רבה כמו התרסה).

אני לא אוהב את המצעד לא בגלל הצועדים, אלא בגלל שהמצעד בא לקדם ערכים שלהבנתי מנוגדים לערכים של צניעות וקדושה שבהם אני מאמין. מצער אותי שהמצעד מתקיים והייתי בהחלט שמח אם היה מתבטל, אבל כאמור, אני לא אצא להפגין נגדו

למה?

1. נכון, יש מצווה להוכיח עוברי עבירה. אבל כידוע למצווה הזו יש לא מעט סייגים, ולראיה איש מאיתנו איננו נוהג לצאת להפגין כמעט אף פעם מול עוברי עבירות אחרות. להערכתי אין להפגנה הזו ערך בהיבט של התוכחה, בוודאי לנוכח המסרים שמובילים אותה.

2. הכותרת של ההפגנה, "להיות עם נורמלי בארצנו" מזכירה לי יותר מדי את השאיפה הציונית-חילונית לנורמליזציה של העם היהודי. לתומי חשבתי שהציונות הדתית מבית מדרשו של הרב קוק לא שאפה מעולם "להיות עם נורמלי בארצנו" אלא להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". לדעתי, רידוד השיח לסוגיית "מה נורמלי?" גם שגוי טקטית (כי במלחמה הזו אנחנו נפסיד בטוח) וגם מפספס נקודה מהותית.

3. הסיבה לבחירת הכותרת היא ניסיון ליצירת קואליציה בעייתית בעיני בין מלחמת דעות ראויה על דמות המשפחה היהודית ובין הומופוביה מהסוג הירוד. צר לי, אבל אני לא חושב שהומופוביה (כמו גזענות וקסנופוביה) מעידה על "חושים בריאים", ודי למבין

4. כאמור, ההחלטה להפגין באופן הזה קשורה לשאיפה לייצר פה קואליציה, שלא כל מרכיביה בעלי אותה מידה של שיקול דעת וריסון עצמי. הפגנה מטבעה היא מקום שמלבה יצרים ולא מקום שמעודד איפוק ופעולה מחושבת. לכן בעיני בהחלטה להפגין, בטח תחת סיסמאות בעייתיות כמו אלו שמלוות את ההפגנה יש משום נטילת סיכון לא מחושב

5. מלחמת הדעות לא תוכרע בהפגנות. הפגנות במקרה הזה הן הפסד ידוע מראש. גנרל חכם בוחר זירת קרב שנוחה לו, ולא נגרר לזירה שבה הוא יפסיד