בשבע מהדורה דיגיטלית

מקשיבים לזמרים – ביקורת טלוויזיה

הפער בין יוצרי 'חסידיסטוק' ובין הזמרים בה גדול, ולמרות זאת הסדרה מנסה להביא את ההתלבטויות של המרואיינים מתוך הקשבה לעולם אחר

עפרה לקס , כ"א באב תשע"ח

הזמרים מרגישים שליחים. 'חסידיסטוק'
הזמרים מרגישים שליחים. 'חסידיסטוק'
צילום: יח"צ כאן

הסדרה 'חסידיסטוק', שעלתה לאוויר בשבוע שעבר, מאותתת שעברנו כברת דרך בטלוויזיה הישראלית.

היא עוסקת בכוכבי הזמר היהודי בארץ ובעולם, תופעת תרבות חיה ובועטת מתחת לרדאר של רוב צופי הטלוויזיה הקלאסיים. יש להניח שמרביתם לא יודעים מי הם ליפא שמעלצר, מוטי שטיינמץ או להקת זושא, אך התופעה התרבותית הזאת מקיפה מאות אלפי יהודים בארץ ובעולם. שווה סדרה? בהחלט. אבל פעם היא לא הייתה מגיעה למסך הטלוויזיה.

'חסידיסטוק' מביאה את סיפורם האישי של הזמרים ואת הדילמות שלהם בלי שיפוטיות. הזמרים גוזרים על עצמם גבולות צרים מן המקובל. חלקם מרחיבים אותם וסופגים ביקורת, אחרים נשארים מרצון בתוך מסלול צר במיוחד. ההתלבטויות האלה בכלל לא מוכרות בעולם שבחוץ, שבו הפקת קליפים, שימוש באמצעים טכנולוגיים והמוטיבציה שנקראת "הצלחה" מובנים מאליהם. אם הסדרה הזאת הייתה מופקת לפני עשור או שניים, יש להניח שהדילמות היו מוצגות באופן נלעג או לכל הפחות ביקורתי. אבל לא, יוצרי הסדרה מקשיבים לזמרים. הם מגיעים לסביבה הפיזית והנפשית שלהם ולא שופטים אלא משקפים. העדינות שבה הסדרה נעשתה מאפשרת לגיבוריה להיפתח. היוצרים מקלפים עם הזמרים את אבק הכוכבים ושכבות המגן ומגיעים איתם לילדות, לכאבים ולחוויות הראשוניות שהצמיחו אותם להיות מי שהם.

הסדרה בחרה לפתוח בסיפורו שומט הלסת של הראפר ניסים בלאק. לו מישהו היה כותב ספר על קורות חייו היו טוענים כלפיו שהגזים. יש בו הכול מהכול: נצרות ואסלאם, סמים וסחר בהם, אם שמתה ממנת יתר, גיור, חזרה בתשובה ועלייה לירושלים. בלאק, שהיה ראפר גוי ושר על כאב, מסתובב היום בסביבה חרדית וממשיך לעשות ראפ על אמונה ותקווה. בלאק, גר כהה עור וזמר ששר באנגלית, מעורר עניין רב. מכיוון שקורות חייו תפסו כל כך הרבה מקום, היה פחות פנאי לשוחח איתו על ההשתלבות שלו בחברה החרדית ועל סגנונו המוזיקלי. זה פרק מעניין אך חסר, ועם זאת מרגש.

הפרק השני עוסק בגדי אלבז, שבשל הקריירה עוקר עם משפחתו לארצות הברית. הסרט נוגע בדילמות המוזיקליות אך גם המשפחתיות שלו, וגם באפשרויות הבלתי מוגבלות שמציעה הקהילה היהודית בארצות הברית לעומת חוסר הפרגון בארץ. ליפא שמעלצר, "ליידי גאגא החרדי", גיבור הפרק הבא, גדל בסביבה מאוד סגורה מבחינה דתית. הוא בעט, אבל נשאר בעולם הדתי בדרך שסלל בעצמו.

הפרק הבא הוא על מוטי שטיינמץ, זמר חסידי מישראל שמגיע משכונת ויז'ניץ בבני ברק. שטיינמץ הותיר לעצמו גבולות כל כך צרים, שנדמה שהוא הולך על חבל דק. הוא מכריז שהוא לא זז מהמקום ההלכתי-דתי שלו אפילו מילימטר, ומי שרוצה - שישתה מהמוזיקה שהוא יוצר במקום שבו היא נמצאת. ולמרות זאת, בתוך חצי שנה הוא מכר 300 אלף דיסקים. מי רצה מסר ולא קיבל? גם שטיינמץ נושא עמו כאב של ילד שלא היה מקובל. במונולוג כן הוא אומר למצלמה שהוא במקום של "משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום".

בהמשך תיגע הסדרה גם בנשים היוצרות ובהתמודדות שלהן עם ההלכה, אודהליה ברלין, פרל וולף וציפורה איבגי. הנקודה המרתקת והמשותפת היא שהכוכבים חיים בתחושת שליחות. הם לא עושים מוזיקה כי האומנות בועטת בתוכם ולא נותנת להם מנוחה. הם מרגישים שהם שליחים. לפעמים המוטיבציה הזאת מתערבבת בהמשך עם הצלחה וכסף, אבל זו הקומה הראשונה, וזו תשתית ייחודית ומעניינת לז'אנר.

הסדרה משודרת מידי יום ג' ב- 22:00 בכאן 11 ובדיגיטל