בשבע מהדורה דיגיטלית

חופשה בהזמנה לכולם

ככה תעברו את חודש אוגוסט עם תחושה של חופשה בהזמנה

איה קרמרמן , כ"א באב תשע"ח | עודכן: 20:24

איה קרמרמן
איה קרמרמן
צילום: דניאל רצאבי

שלום, מדברת אמא, הגעתם לחופש הגדול. במה אני יכולה לעזור לכם? מה תרצו להזמין?

ילד א': אני מזמין חופשה חלומית. עם קארטינג, פיצה מהבוקר עד הלילה וקיאקים בירדן.

ילדה א': אני רוצה להזמין טיול. בספארי. עם פיקניק ליד הפינגווינים כמו תמיד. ואז למתקני טרמפולינות ליד הסופר.

ילד ג': אני מזמין באולינג. וגלידה. וים. עוד לא היינו בים. אז ניסע בשקיעה. עם אבטיחים. וגם לבני ברק. כי סיימתי לקרוא את כל הספרים.

ילד ד': אני מזמין חופש בלונדון, עם הבני דודים. כל שנה אנחנו אומרים שאנחנו נוסעים איתם ובסוף לא. זהו, השנה נוסעים.

ילד ה': אני רוצה לראות משחק כדורגל. ושניסע למלון שהיינו בו בשנה שעברה. היה אדיר. וסקי מים. ולמסעדה הזאת שמכינה לבד נקניקיות מבשר אמיתי ואת מרשה לנו לאכול.

ילד א': רגע. אם נוסעים לשם אני רוצה המבורגר. יום אחד אני מוותר על פיצה.

ילדה א': אמא, בפיקניק בספארי אפשר לקנות ארטיק?

ילד ה': איזה ארטיק? אנחנו בשריים.

ילדה א': איזה בשריים? אכלנו פסטה.

ילד ה': לא עכשיו. בחופש הגדול. אנחנו בשריים. אוכלים נקניקיות שאמא סוף סוף מרשה. או המבורגר.

ילדה א': אבל לא בא לי המבורגר. אני רוצה פינגווינים וארטיק. טוב, אתה יודע מה. ליד הפינגווינים יש קיוסק עם ברד פסיפלורה. ניקח במקום גלידה. בא לך?

אבא שולח הודעה כעבור 15 דקות: אמא, אמרת לילדים שאנחנו נוסעים ללונדון?

לנחות על הקרקע

בלי הגזמה, אלה פחות או יותר השיחות הביתיות שלנו על החופש הגדול. במחשבות שלהם, בחופש הזה היינו אמורים לנסוע לאומן ולגמר המונדיאל, שילוב מנצח של גשמיות ורוחניות. אפעס, המלחמה בין אוקראינה לרוסיה קצת הרסה את התוכניות, כי אין בין המדינות טיסה ישירה. בואו נגיד את האמת, הילדים שלנו חושבים בגדול. הם מפנטזים על החופש הזה מה‑3 בספטמבר אשתקד. עד ה‑2.9 הם עוד התלהבו מהלימודים. יום אחר כך כבר הספיקו לריב עם המורה. הם בטוחים שהמאמץ בשנת הלימודים מזכה אותם בחופשה חלומית. ולא רק זה, הם מעלים באוב את כל החופשים האחרונים שהיו לנו. למה כל חופש התפקשש, ולמה החופש הזה אמור לפצות על אלו האחרונים. לפני שלוש שנים עברנו דירה. לפני שנתיים אמי חלתה, לפני שנה הייתי בשמירת היריון. בעיניים שלהם, החופש הזה בכלל חייב להם. ולא משנה שבכל אחד מהחופשים נסענו לחופשה קצרה, יותר או פחות. החוב עדיין לא נפרע. ועלינו ההורים לממן, להפיק ולממש את הפנטזיה הזאת.

טוב, הגיע הזמן לנחות חזרה על הקרקע: זה לא אפשרי. הילדים טועים לחשוב שהחופש הוא חופש מהחיים, ולא רק מהלימודים, שזה שווה ערך לקרנבל ללא הפסקה. אבל מרביתנו, מי שעובדים למחייתם, מג'נגלים בין קייטנות לסבים ולסבתות בעלי חסד. אנחנו יכולים להרגיש תסכול שאנחנו לא יכולים לספק את הסחורה, או לשנות גישה. שלנו ושל הילדים. הכי חשוב, אנחנו ההורים צריכים לזרוק את טבלת הייאוש, שאומרת "יאללה מתי הסיוט הזה ייגמר ותחזור השגרה קדושתה", כי זה הזמן לחזק את התא המשפחתי.

אז מה עושים כדי שהילדים ירגישו חופש? נתחיל מזה שאין צורך בחופשה יוקרתית. ובואו נאמר את האמת, אם כבר חופשה יוקרתית - אז בלי הילדים. אין יותר באסה מילד שמקטר שהוא רוצה הביתה בתור לגלגל הענק בלונדון. מה כן? הצצה מהירה במיזם החדש של זיוה מאיר ("אמא מאיר") עזר לי לסדר את המחשבות. אמא ואבא עושים תיאום ציפיות. עם עצמם, עם כל ילד בנפרד, ואז עם המשפחה כולה. חשוב להקשיב ולכבד פנטזיה של כל אחד. כמה גרנדיוזית שהיא תהיה, אפשר להוציא ממנה משהו ישים ולהעצים אותו. הכול עניין של שיווק.

שנית, אמא ואבא מחליטים מה חשוב להם להשאיר כסדר יום קבוע, ובאילו חוקים אין להם בעיה להתגמש. זה סובייקטיבי לכל משפחה. זה הזמן להרחיב את הגבולות של המותר, להתגמש. ותתפלאו. זה שיעור לא רע בחינוך ללמד שיש זמן שבו מותר להתגמש ולשנות את חוקי הבית. גם פה עושים שיחה עם הילדים. הם חייבים להיות פרטנרים בשינוי הזה. בלעדיהם זה לא ילך. הם חייבים להבין שבשביל לעשות כיף, הם צריכים לשחרר בעצמם. את הריבים עם האחים, את "זה שלי אל תיגע", את "אמא הוא אכל לי, שתה לי, עצבן אותי". כשהם כיפים, אנחנו כיפים. זה התנאי. מפה, החופש האמיתי מתחיל. זה הזמן המושלם לרדת לגובה שלהם וליהנות מהחופש ביחד. יאללה, מה תרצו להזמין?

*** מאפה פרנץ׳ טוסט ***

במסגרת גמישות החוקים, אני מחליפה בין ארוחת הצהריים לארוחת ערב. ברנץ׳ מפנק. כיף אדיר. הילדים שלי מאוד אוהבים פרנץ׳ טוסט. ובעברית: לחם מטוגן. תרגום איום, אם מותר לומר. אבל במקום לטגן כל פרוסה אני קורעת את הלחם, משרה אותו בבלילת החלב ואופה בתנור. יאמי.

החומרים:

1 חלה משבת. אני ממליצה דווקא על חלה מאתמול, אבל שאריות משבת יעשו את העבודה.

לבלילה:

2 כוסות חלב (אפשר להמיר בחלב שקדים) / חצי כוס שמנת מתוקה (למושחתים בלבד), מי שמעדיף בלי שמנת - להוסיף עוד חצי כוס חלב / 5 ביצים / רבע כוס סוכר / 1 כפית תמצית וניל / 1 שקית סוכר וניל / חצי כפית מלח / 1 כף קינמון טחון

לפזר למעלה:

1 שקית סוכר וניל / 1 כף קינמון / רבע כוס פרוסות שקדים (לא חובה)

אופן ההכנה:

קורעים את החלה לחתיכות קטנות בגודל 3 סנטימטרים בערך / מערבבים בקערה את רכיבי הבלילה / מכניסים את קרעי החלה לבלילה ומשאירים כ-5 דקות, לספיגת הנוזלים / משמנים קלות תבנית פיירקס או תבנית חד פעמית המיועדת לעוגה מלבנית / שופכים פנימה את החלה הספוגה בבלילה / מערבבים יחד את שקית סוכר הווניל והקינמון, מפזרים מלמעלה את הקינמון והסוכר ומעליהם את השקדים / אופים בתנור מחומם בחום של 180 מעלות בתוכנית רגילה, כ‑30‑40 דקות / מגישים עם מייפל, וחובבי השמנת יכולים להקציף את חצי המיכל השני של השמנת המתוקה.

לתגובות: ayakremerman@gmail.com