דוד בן גוריון
דוד בן גוריוןצילום: COHEN FRITZ - לע"מ

בשבועות האחרונים מתקיים שיח ציבורי ער אודות המענה ההולם למול הארועים בגזרת עזה.

לשיח זה השתרבבו הדלפות מישיבות הקבינט, בהם ציטוטים מדברים שנאמרו לכאורה על ידי הרמטכ"ל ושרים בכירים. שיח ציבורי זה, מספק הזדמנות לבחון את פעולת הקבינט הבטחוני מדיני והתפתחותו מאז קום המדינה.

הקבינט הוקם במהלך מלחמת העצמאות, כהמלצה של 'ועדת החמישה' בראשותו של שר הפנים גרינבוים, ועדה שכונסה בעקבות 'מרד האלופים' כנגד בן גוריון שכיהן כראש הממשלה ושר הבטחון. תפקיד הקבינט, היה ניהול המלחמה.

בשנים הראשונות, התנהלו ענייני הבטחון על ידי ראש הממשלה שכיהן גם כשר הבטחון, עד למינוי לבון. בעקבות פעולת קיביא בשנת 1953 שאושרה על ידי לבון ללא ידיעת ראש הממשלה בפועל משה שרת (ובידיעת בן גוריון שהיה בחופשה), הוחלט שכל פעולה צבאית תאושר על ידי ראש הממשלה, ושרי הבטחון והחוץ. מערכת היחסים העכורה בין שרת ללבון, גררה הקמת ועדת שרים לענייני חוץ ובטחון הפועלת במתכונת דומה עד היום.

ערב מלחמת ששת הימים, ולאחר מינוי דיין לשר הבטחון, ביקש ראש הממשלה אשכול מידין, יועצו הבטחוני, לנסח מסמך המסדיר את יחסי ראש הממשלה ושר הבטחון. חוט השני העובר במסמך זה, הוא ששר הבטחון לא יפעל בלי אישורו של ראש הממשלה. המציאות כמובן הוכיחה אחרת. חוק יסוד הממשלה שנחקק בשנת 2001, ביקש להסדיר את תפקיד 'ועדת השרים לבטחון לאומי'. הרכבה נקבע להיות: ראש הממשלה ושרי הבטחון, החוץ, המשפטים, בטחון פנים והאוצר. החוק איפשר למנות לוועדה חברים נוספים ובתנאי שמספר חבריה הכולל לא יעלה על מחצית מספרם של חברי הממשלה.

בעקבות דו"ח מבקר המדינה על ניהול מבצע 'צוק איתן' ומשבר פוליטי בין השר בנט לנתניהו, מונתה ועדה בה היו חברים יעקב עמידרור, יוחנן לוקר ויוסף צ'חנובר. בעקבות המלצות הוועדה, התקבל באפריל 2018 תיקון לחוק יסוד הממשלה שהסמיך את הקבינט להכריז על מלחמה. תיקון נוסף שהקנה לראש הממשלה ולשר הבטחון את הזכות להכריז על מלחמה בנסיבות מסוימות, עורר מחלוקת ותוקן.

חיוניות קיומו של פורום מצומצם ובכיר בו ניתן לקיים דיונים רגישים, רבה מאוד. ניתן להניח שגל ההדלפות האחרון גרם לנזק רב. הן מול אויבנו והן ביכולת של בעלי תפקידים לומר באופן חופשי את דבריהם. צה"ל ושאר גופי הבטחון נדרשים להציג את עמדתם והמלצתם. למרבה הצער, מעת לעת מתרחש שימוש ציני בחומרים הרגישים המוצגים בקבינט כדי לגרוף הון פוליטי או כדי לייצר סחריר. כך קרה בהדלפת מצגת צה"ל אודות משמעויות כיבוש הרצועה במהלך 'צוק איתן' וכך לאחרונה, בהדלפת עמדות שרים וציטוטים מדברי הרמטכ"ל לכאורה, מתוך ישיבות הקבינט.

ראשי מערכת הבטחון הממונים, מוצאים עצמם במלכוד. חובתם להעמיד לרשות הממשלה והקבינט את כל המידע העומד לרשותם ולהמליץ על דרכי פעולה. לעומת זאת, ההבנה שהפורום דולף וכי ישנם שרים המתדרכים את כלי התקשורת השונים על הנאמר בקבינט, מסכנת מקורות מודיעיניים ומקשה על הרתעת אויבינו. בהקשר לחמאס, הרי לא יעזרו אזהרות ואיומים בפעולה צבאית נרחבת, אם שר בכיר מצוטט כאומר שמדובר באיום בלבד ואין בכוונת ישראל ליזום מבצע צבאי משמעותי ברצועת עזה. שלא לדבר על ציטוט דברי מפקדים מתוך הישיבות, כדוגמת דברי הרמטכ"ל לכאורה והנזק לאפשרות לדבר בפתיחות.

אם כך, מה נדרש לעשות? להמשיך ולחזק את המועצה לבטחון לאומי האמונה על ניהול עבודת הקבינט. לשפר את מידור וחשאיות השיח בקבינט על ידי צעדי אכיפה ופיקוח על השרים השותפים בו, כדוגמת בדיקות פוליגרף עיתיות ואמצעים נוספים והסדרת אופן הכשרת השרים לתפקידם כחברי קבינט. פעולות אלו יאפשרו לגופי הבטחון לפעול ברוח החוק באופן שיאפשר למצות את מלוא אחריותם לדרג המדיני ובכך יסייעו לקבינט לממש את ייעודו למען בטחון ישראל.

ד"ר אל"ם (מיל.) גבי סיבוני, ראש תכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי

אל"ם (מיל.) ארז וינר, הפרשן הצבאי של ערוץ 20