ביהמ"ש: המדינה תחזיר תכשיטים שהוחרמו

בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור שהגישו שאול אלוביץ' ורעייתו והורה למדינה להשיב להם תכשיטים שהוחרמו מהם ללא צו.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ד באב תשע"ח

יקבל התכשיטים בחזרה. אלוביץ'
יקבל התכשיטים בחזרה. אלוביץ'
צילום: פלאש 90

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית הורה היום (ראשון) למדינה להשיב לאיש העסקים שאול אלוביץ' ולרעייתו איריס תכשיטים שהוחרמו ללא צו שיפוטי במהלך חיפשו שנערך בביתם.

השופט עמית קיבל את ההחלטה בעקבות בקשת רשות ערעור שהגישו אלוביץ' ורעייתו על החלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי שאישרו את ההחרמה ללא צו בית משפט.

מדובר בנכסים שהוחרמו במטרה שניתן יהיה בעתיד לחלט אותם במסגרת ההליך המשפטי נגד בני הזוג, ובפסק הדין קבע השופט עמית כי החרמה שכזו ללא צו היא בלתי חוקית.

"לשיטתה של המדינה, יכול שוטר להיכנס לבית עם צו חיפוש או בלעדיו, על מנת לאתר חפץ ששימש לביצוע העבירה. והנה, לכדה את עינו של השוטר תמונת פיקאסו מקורית התלויה על הקיר, או שולחן מהגוני בסגנון לואי ה-14 בסלון הבית, והוא יכול לומר לחברו 'מצאתי נכסים שניתן יהיה בעתיד לחלט כרכוש בשווי, קדימה להעמיס'. או שיכול שוטר לעצור פלונית ולתפוס סמים בכיסה, ובאותה הזדמנות לפרוק אותה מתכשיטיה ועגיליה בגדר תפיסה לצורך חילוט של רכוש בשווי", הדגיש השופט את האבסורד בעמדת המדינה.

"כך נעשה במקרה שלפנינו, ואף גרוע יותר. אף שהמשטרה יכולה הייתה לבקש מראש צו תפיסה של חפצי האומנות והתכשיטים, היא לא עשתה כן. אם סבור הקורא כי המשטרה הופתעה למצוא בביתם של העוררים חפצי אומנות, נספר כי הגיעה לביתם של העוררים עם שתי משאיות ושמאית להערכת החפצים, ורוקנה את הבית מחפצי האומנות. נטען כי באותה הזדמנות, לצד התכשיטים שנתפסו, הורד שעון מידו של העורר, העוררים הסירו טבעות נישואין מאצבעותיהם, והעוררת הסירה עגילים מאוזניה – וכל אלה נתפסו ללא צו תפיסה, ובגדר חילוט זמני של רכוש בשווי. וכל זאת, כאשר בצו החיפוש עצמו נכתב בסעיף ההערות כי 'אין להשתמש בצו זה למטרה שאינה מפורטת לעיל [בכפיפות לסעיף 24 לפקודת סדר הדין הפלילי] (מעצר וחיפוש]'", ציין השופט.

השופט עמית הדגיש עוד, "כי אנו נמצאים בשלב חקירה, לפני כתב אישום, וכאשר חזקת החפות עדיין מרחפת ממעל".

"לשיטתה של המדינה, די למשטרה לבקש צו חיפוש ותפיסה של חפץ או נכס הדרוש לחקירה, ולהשתמש בצו זה כ'כרטיס פתוח' כדי לרוקן את הבית של החשוד מתכולתו לצורך חילוט עתידי של רכוש בשווי, משל הייתה המשטרה קבלן הוצאה לפועל. תוצאה זו קשה בעיני, בלשון המעטה, אך כאמור, כך ממש נעשה במקרה דנן, תוך חריגה רבתי מנוסח צו החיפוש שאת צילומו הבאתי לעיל, שהסמיך את המשטרה לתפוס", הדגיש השופט.

לדברי השופט עמית, "אין בצו החיפוש כל התייחסות לתפיסת חפצים 'שאינם דרושים לחקירה', כמו תכשיטים וחפצי אומנות. לא ייפלא כי בהחלטתו של בית משפט השלום נאמר 'אודה כי הטריד אותי אלמנט האקראיות והשרירותיות שליווה את תפיסת החפצים מבית המבקשים'. על אחת כמה וכמה, שהמשטרה לא יכולה הייתה לדרוש מהעוררים להסיר מעל גופם שעונים ותכשיטים, מה שגובל בחיפוש על גופו או בכליו של אדם ללא צו חיפוש שיפוטי".

בסופו של דבר הורה השופט עמית כי "התכשיטים שנתפסו יוחזרו לעוררים לאלתר. זאת, בהינתן שאי חוקיות התפיסה של חלק מהתכשיטים אף הייתה כרוכה במֵמד נוסף של השפלה, וגובלת בחיפוש על הגוף ללא צו. קשה להלום כי בית המשפט היה מתיר בצו, במסגרת חקירה, חילוט של תכשיטים אישיים ושעונים. חפצי האומנות שנתפסו יישארו בשלב זה כתפוסים. ברם, בהתקיים הביקורת השיפוטית בחלוף ששה חודשים, לפי סעיף 35 לפסד"פ, ובמסגרת איזון האינטרסים בין האינטרסים הנוגדים, בית המשפט יתן משקל גם לאי החוקיות שהייתה כרוכה בתפיסה".