העוסקים בצורכי ציבור באמונה

במלאת שלושים לפטירתו של הרב חיים איפרגן זצ"ל, רב מושב נווה-מיכאל, שסרב לקבל כל תמורה למעשיו אך בני המקום קיבלו אותו עליהם כרב.

ש"י ויצמן , כ"ה באב תשע"ח

הרב חיים איפרגן זצ"ל
הרב חיים איפרגן זצ"ל
צילום: באדיבות המשפחה

שלושים יום חלפו מאז שהלך לבית עולמו הרב חיים איפרגן זצ"ל, רב המושב נווה-מיכאל הסמוך לעיר בית שמש.

לא הכרתי את ר' חיים, ובמשך חייו שמעתי אודותיו זעיר פה וזעיר שם אבל ידעתי גם ידעתי כי צדיק גדול ונסתר היה כאן בנינו, כפשוטו.

ר' חיים נולד ב 1924 במרוקו, שם גדל ונתגדל ב-ד' אמות של תורה אצל רבו הרב אברהם איפרגן זצ"ל.

בשנת 1963 החיש צעדיו אל ארץ הקודש ונסע עם משפחתו לעיר טיזניט. ערב ראש השנה, כח' באלול התשכ"ג, עלו על ספינת "פלמינה" אשר הפליגה לנמל חיפה, יחד עם רעייתו- עליה, ועם ארבעת ילדיהם: גילה, מיכאל, רחל ודוד. יחד, יצאו וקבעו את ביתם במושב רוגלית אשר לימים יקרא נווה-מיכאל.

מדי יום, היה משכים ר' חיים לעבודת הבורא בשעה שלוש ושלושים ומכוון צעדיו אל בית התפילה, בימי חורף ובקיץ, בנערות ובזקנה. למעלה מחמישים שנה היה מתענה כל שני וחמישי ובמשך היום היה שקוד על תלמודו.

אחר שהגיע למושב, הלכו בני המקום ורשמו אותו כרב במועצה הדתית אך ברגע שהדבר נודע לו הלך ודרש למחוק את שמו מכל מעמד רשמי או קבלת תמורה. עד שהדבר לא יעשה אמר שימנע עצמו מלהתפלל.

ר' חיים לא האמין כי רב משרת ציבור יקבל תמורה למעשיו ועד שלא הודיעוהו כי נמחק מעמדו הרשמי, לא שב להתפלל.

משפט אחד היה שגור על פיו: "הכל לשם שמים".

מכוון שסרב לכהן במעמד פורמאלי, מעולם לא קיבל תמורה או שררה מאיש אבל הציבור כולו קיבל אותו עליו כרב, שליח ציבור, פוסק ומנהיג.

לפני כחודש נדרש לבית עולמו והוא בן 94.

בדקתי, חיפשתי וכל מה שפורסם אודות פטירתו היה באתר מקומי בבית-שמש. ברחבי המושב ובאזור עמק האלה ראיתי גם שנתלו כמה שלטים.

ללמדנו, שעיקר תולדותיהם של צדיקים הם מעשיהם הטובים ואורח חייהם.

יהי זכרו ברוך, זכותו תגן עלינו.