עגיל זהב מרהיב ועתיק התגלה בעיר דוד

עגיל זהב בן יותר מ-2000 שנה התגלה בחפירה ארכיאולוגית בחניון גבעתי. "מי שענד אותו השתייך למעמד הגבוה של תושבי ירושלים".

אלירן אהרון , כ"ז באב תשע"ח

העגיל שאותר בחפירה
העגיל שאותר בחפירה
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

עגיל זהב מרהיב ועתיק התגלה בעיר דוד
עגיל זהב מרהיב, מעוצב בדמות חיה בעלת קרניים, המתוארך למאות ה-2-3 לפני הספירה (התקופה ההלניסטית), התגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים.

מנהלי החפירה, פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות, אמרו כי "התכשיט נמצא במבנה שנחשף בחפירה, המתוארך לתקופה ההלניסטית הקדומה – זוהי תקופה מרתקת, אשר הידע עליה בירושלים דל.

"במהלך יותר ממאה שנות חפירות ארכאולוגיות בעיר, נחשפו בה אומנם ממצאים קטנים רבים מהתקופה – בעיקר שברי כלי חרס ומעט מטבעות – אך כמעט שלא נמצאו בה שרידי מבנים המתוארכים בוודאות לתקופה זו", תיארו השניים.

העגיל, דמוי החישוק, מעוטר בראש חיה בעלת קרניים (אנטילופה או צבי) בו רוקעו עיניים גדולות, פה ותווי פנים נוספים. סמוך לעגיל התגלה גם חרוז זהב מעוטר במעשה רקמה עדין בדגם של חבל דק, המחלק את החרוז לשני חלקים ולשש ספיראלות בכל צד.

לדברי החוקרים, "לא ברור אם עגיל הזהב נענד על ידי גבר או על ידי אישה, וגם לא ברורה זהותם התרבותית והדתית אולם ניתן לומר בודאות כי מי שענד את העגיל בהכרח השתייך למעמד הגבוה של תושבי ירושלים. עובדה זו ניתן לקבוע הן בשל הקרבה להר הבית ולמקדש שהיה פעיל באותה תקופה, והן בשל איכותו של תכשיט הזהב".

צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

אריאל פולוקוף וד"ר עדי ארליך מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שבחנו את העגיל והחרוז, העריכו כי התכשיטים יוצרו בטכניקה הקרויה 'פיליגרן', העושה שימוש בחוטים ובכדורי מתכת קטנטנים ליצירת דוגמאות מורכבות ועדינות. לדבריהן, טיפוס עגילים זה הופיע לראשונה ביוון בתקופה ההלניסטית הקדומה, ויש לתארך את העגילים למאות ה-4 או ה-2 לפסה"נ.

עגילים דומים מאוד (אם כי לא זהים) מוכרים מרחבי אגן הים התיכון - במיוחד מיוון, אולם בישראל הם מאד נדירים. פרופ' גדות סיפר כי "עד כה נתגלו בישראל רק עגילים בודדים מסוג זה, רובם באזור החוף ועגיל מעט שונה במערת קבורה בכתף הינום, אולם זוהי הפעם הראשונה בה מתגלה העגיל בעיר ירושלים בתוך שרידים ארכיאולוגיים בני התקופה".

לדברי החוקרים, "הממצאים מהחפירה פותחים אשנב אל העיר ירושלים של התקופה ההלניסטית הקדומה: נראה שהעיר בתקופה זו לא הצטמצמה לפסגת גבעת עיר דוד, אלא התרחבה מעט מערבה, לכיוון גיא הטירופיאון, ואולי אף מעבר לו.

''מהחפירה עולה גם שמי שהתיישב באזור זה לא היו העניים שהתיישבו בשטחים הריקים סביב המרכז, אלא להיפך – אנשים בעלי אמצעים. גילוים של התכשיטים המוכרים בעולם ההלניסטי, עשוי ללמד על השפעות הלניסטיות שהגיעו גם לירושלים בתקופה זו", הסבירו החוקרים.

צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות