מסלאווי והקצינים בסיור
מסלאווי והקצינים בסיורצילום: יח"צ

שכונות דרום תל אביב אירחו אתמול סיור מיוחד של בכירי משטרת ישראל ששמעו מהתושבים על הקשיים שהפכו לחלק משגרת יומם, על הפחדים, החששות האלימות והפשיעה.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מי שהוביל את הסיור, חבר מועצת העיר שלמה מסלאווי.

בראשית בריו מספר מסלאווי כי העילה לקיומו של הסיור הוא מינויו של מפקד מחוז חדש, דוד ביטן, ולאחר מפגש שקיימו השנים הוחלט על סיור אליו יתלוו בכירי הקצינים במחוז. "דאגנו שאנשים יהיו ושיספרו על מה שעובר עליהם. הם מדברים על חשש גדול לצאת החוצה עם רדת החשיכה, על הורים שצריכים לקחת את הילדים למרכזים קהילתיים והדבר לא מתאפשר באופן עצמאי, ישנה בעיית הגמלאים, שמעבר לבדידות שהיא מגיפה עולמית, יש את החשש לצאת החוצה".

מסלאווי קובע כי בפועל התושבים אינם רואים תזוזה כלשהי שתניח את דעתם. "לא קורה כלום מבחינת רשות ההגירה שנמצאת בשביתה, הממשלה והרשויות. התושבים מיואשים ולכן חשבנו שנביא את המשטרה, לפחות שבתקופת החגים יהיו מודעים למתרחש, כי בתקופה הזו המסתננים לא עובדים והמשמעות היא שהם מסתובבים ברחובות, שותים וחוזרים לבתים שלהם בשכונות שלנו. המרכז הבעייתי ביותר הוא נווה שאנן, שם יש חמארות וכו'", מציין מסלאווי.

באשר לתפקוד המשטרה מול המצוקה, הוא מספר על אזלת יד כמעט אובייקטיבית: "יש מאות שוטרים אבל הם עסוקים בהמון דברים, בנרקומנים, בזנות בכנופיות בדואים ובעוד בעיות. מעט יכולים לעסוק במסתננים, וגם כשעוסקים בזה אין להם באמת יכולת לפעול כי הדברים הם בידי רשות ההגירה. היום אין את 'סהרונים' ואין את 'חולות', אין את רשות ההגירה ואין גורם מרתיע והמסתננים מבינים את זה. תל אביב הפכה להיות מדינת המסתננים ואם יש מסתננים בפריפריה הם מגיעים לחברים שלהם בעיר".

לדבריו יש לבחון את הסוגיה מחדש לנוכח השינויים המתרחשים באפריקה ולנוכח הסכם השלום שנחתם בין אריתריאה לאתיופיה. מסלאווי מציין כי בעוד ארגוני שמאל טענו בעבר שמסתננים שיוחזרו לארצותיהם יגוייסו מיד לצבא לשנות שירות אינסופיות, הרי שכעת, משנחתם הסכם השלום בין המדינות הם יגוייסו לכל היות לשנה וחצי. זאת מעבר לכך שהמציאות הוכחה על ידי גורמים בינלאומיים כבלתי מסוכנת עבור החוזרים לאריתריאה, כפי שנטען על ידי אותם ארגוני שמאל במשך שנים.

עוד מוסיף מסראווי ואומר: "התפנה הרבה כסף בסגירת 'סהרונים' ו'חולות' והמדינה החליטה שהיא מכירה בשכונות שלנו ושאפשר לעשות שיקום שכונות. מדברים על 28 מיליון שקל ל-3 שכונות ומה שישאר לכל אחד זה פרוטה בסוף, אז שיקחו את כל הכסף הזה ויתנו להם כעידוד הגירה מכאן. לא צריך צביעה של מדרכה או קיר בכסף הזה, שיקחו את הכסף ויוסיפו להם על 3500 הדולר שהם מקבלים ושיעזבו".

מסלאווי מביע אכזבה גם ממבטיחי הפתרונות בקיבוצים ובמושבים, הבטחות שהתבררו כחסרות בסיס וגיבוי.

"בשכונת התקווה, השכונה שלי, יש שבעים בתי כנסת, ובחגים היית רואה אותם מלאים ויהודים ברחובות והיום אין מניינים", נזכר מסלאווי ושב לאזלת ידה של המשטרה: "הם עושים מה שהם יכולים, אבל הם לא יכולים לעשות הרבה. הרוב בידי הממשלה ובג"ץ. הם יכולים לטפל בחמארות ששם מוכרים אלכוהול, אבל מעבר לזה המשטרה לא יכולה לעשות הרבה".

לטעמו ניתן יהיה לקלוט פליטים רק לאחר בדיקה של ממש ווידוא שאין מדובר במהגרי עבודה, כפי שעולה ומתברר ביחס למסתננים שכבר הגיעו לישראל, וגם זאת רק לאחר שיקום אנושי של השכונות, הגעת צעירים ובנייה עבורם, שילוב גרעינית תורניים ואחרים.