ד"ר אברהם ליפשיץ מגיב לאדווה ביטון

ראש מינהל החינוך הדתי מגיב למכתבה של ד''ר אדווה ביטון שזעמה על ההחלטה לא לקבל את בתה ללימודים באולפנת רבבה. המכתב המלא

ד"ר אברהם ליפשיץ , כ"ז באב תשע"ח

אברהם ליפשיץ
אברהם ליפשיץ
צילום: יח"צ

לכבוד

ד"ר אדווה ביטון.
במענה למכתבך,

קראתי את המייל ששלחת ואת הבקשה שבתכם תתקבל לכיתה ח' באולפנא רבבה.

אני מבקש להפריד בין המקרה האישי שלכם, שדורש משנה רגישות - משפחה שכולה שיש חשיבות עליונה לעשות הכול, לסייע לה, לתמוך בה ולהיענות לכל בקשה שיכולה לתת נחמה ועזרה להמשך החיים המורכבים שנכפו עליה, לבין האמירה הגורפת שלך על הנעשה במערכת החמ"ד ולמסקנות שאליהן הגעת.

על הפתיח אני מבקש אפוא להשיבך.

החמ"ד חרט על דגלו להשתדל להיות "בית חינוך כמשפחה". כך בתוך מוסדות החינוך.

היחס האישי, הדאגה להצלחתו הלימודית והאישית וחיזוק בעיצוב זהותו הדתית של כל תלמיד, ליווי התלמידים הבוגרים שמסיימים את לימודיהם בבתי החינוך, האווירה החינוכית והמשפחתית הקיימת בבתי החינוך ועוד ועוד- הם נחלת בתי הספר של החמ"ד. "כל המלמד את בן חברו תורה - כאילו ילדו" - שם אנחנו מבקשים להיות. מתוך תפיסת עולם זו נובעת הפעילות הקיימת במרבית מוסדות החמ"ד בחופשה - "חמ"ד של חופש": (תכניות ארציות ובית ספריות) תכניות במ"ה (בית מדרש הורים, המחזק את המשולש: הורים, ילד, מחנך), ועוד.

צוותי החינוך מוסרים את נפשם על חינוך ילדי ישראל באהבה גדולה ובמקצועיות. זהו בית חינוך כמשפחה כפשוטו.

את "בית חינוך כמשפחה" אנו רואים גם בהיבט הרחב. כל החמ"ד זו משפחה אחת גדולה.
אני מניח שאת מודעת לשינוי הדרמטי שהתחולל בנושא קבלת תלמידים לבתי הספר העי"ס בחמ"ד.

נציין מספר עובדות שבוודאי ידועות לך:

במישור הארצי (בתי ספר פנימיתיים):

1. התהליכים הארציים מלווים בהכוונה של החמ"ד. כולל לו"ז לתהליכי הרשמה (היכרות עם המוסד החינוכי, תהליכי קבלה, מתן תשובות בתאריך אחיד ועוד.) עובדה זו מסייעת מאוד ללימודים שגרתיים ואינטנסיביים במחצית הראשונה של כתות ח'.

2. בוטלו מבחני הכניסה במקצועות מתמטיקה, אנגלית ושפה. לתעודה יש משמעות רבה יותר, והחיבור בין צוותי החינוך ביסודי והעי"ס התהדק מאד.

3. ימי הראיונות והקבלה הם (כמעט) ללא תשלום.

4. ההרשמה וההיכרות עם בתי הספר הישיבות והאולפנות מקבלים סיוע באתר הרשמה שהקמנו. (סיוע בניווט התלמידים, אפשרות להיכרות עם מוסדות חינוך שיש בהם מפנויים ועוד)

5. תלמיד שהתקשה במציאת מוסד חינוכי פנימייתי (אם בכך הוא חפץ) קיבל מענה ממדריך ארצי והכוונה בייעוץ אישי (כולל להורים, כמובן).

6. כל תלמיד (!) שנרשם באתר ההרשמה התבקש כאחת האפשרויות לרשום את בית הספר שבמקום מגוריו. מה שהביא לכך- שכל תלמיד שנרשם באתר ההרשמה של החמ"ד, קיבל לפחות תשובה חיובית אחת, לקבלתו ללימודים בחמ"ד. ( אם כי, לא תמיד מה שהוא ראה בעדיפות ראשונה).

לתלמידים המבקשים ללמוד באזור מגוריהם (ללא פנימייה):

ברוב מוחלט במדינת ישראל בחמ"ד, חולקו בתי הספר לאזורי רישום ובהם בתי הספר מקבלים בשמחה את התלמידים הגרים באותו אזור. כל זאת- לצד "שולחנות עגולים" המבקשים לתת מענה גם ע"פ רצון התלמיד, ככל שניתן. (משתדלים למצוא את האיזון הנכון )

מה שקורה, למשל באזור השומרון, כפי שציינת, יש אזורי רישום שהאולפנות מקבלות בשמחה את התלמידות שבאזור הרישום, לצד בדיקת אפשרות להיענות לבקשת העברה לפי שיקולי הדעת של הוועדה הממונה

ד"ר ביטון אדווה,

אנחנו שמחים להיות שייכים לציבור הציוני הדתי, למערכת של החמ"ד המחנכת דורות של תלמידים לאהבת תורה, לחדוות הדעת, למצוינות לימודית לצד רגישות חברתית ואישית.

אנחנו שמחים בעשייה החינוכית הערכית והרוחנית הנושבת בכל מוסדות החמ"ד.

אנחנו שמחים בהישגים הלימודיים (אחוז מקבלי תעודות הבגרות בהצטיינות של בוגרי חמ"ד הוא הגבוה במדינת ישראל) בשדה הערכי (עשרה בתי ספר שבחרו התלמידים ללכת ליחידות קרביות במדינת ישראל הם של החמ"ד) ועוד.

אנחנו משתדלים להמשיך להתקדם, לתקן את כל שנדרש. כל מערכת בודקת את עצמה מה נכון לשפר בה. כך מערכת החמ"ד גם כן, אבל הרצון הזה, משאיר את המקום השלם, המערכתי, שרואה הרבה אור ושמחה בהתקדמות ובעשייה הרבה במוסדות השונים.

נמשיך להשתדל ולהתפלל ולעשות הכול - להיות "בית חינוך כמשפחה". אוהבים ומכבדים את התלמידים והתלמידות כילדינו ממש. הן בתוך מוסדות החינוך והן במעבר בין בתי הספר היסודי לעי"ס.

בהצלחה רבה לכולנו!

אברהם לפשיץ
ראש מינהל החינוך הדתי
משרד החינוך