בשבע מהדורה דיגיטלית

לעשות מה שלא חייבים – סיפור לשבת

מירי התחתנה עם ר' בנימין-יצחק והם התגוררו בירושלים וזכו לזוגיות טובה.

עודד מזרחי , כ"ח באב תשע"ח

סיפור לשבת אילוסטרציה
סיפור לשבת אילוסטרציה
צילום: (פנימה יח"צ)

עברה שנה והם לא זכו להיפקד, חלפו עשר שנים ועדיין לא נפקדו.

בינתיים עשו כל מה שאפשר מבחינה רפואית, אך ללא הועיל. היו להם שלושה קלסרים מלאים בדו"חות של רופאים שכתבו שאין לרפואה המודרנית פתרון למצבם.

"חבל על כספכם", אמרו הרופאים, "חבל על מאמציכם, חבל על תקוותיכם. ילדים זה עבורכם מחוץ ללקסיקון".

הם לא השתדלו רק בדרכי הטבע, אלא גם הרבו להתפלל, ונסעו בין השאר לציונו של רבי נחמן מברסלב, אך בינתיים לא צמחה ישועה.

לילה גשום וסוער אחד, כאשר מירי הייתה לבדה בסלון, התעוררה בליבה תפילה חזקה. היא אמרה לקב"ה: "יש לנו בית יהודי עם אהבה ורצון לתת. לא חבל שבבית כזה לא יהיו ילדים?... אם תיתן לי ילדים, אני מבטיחה לקדש את שמך היכן שרק אוכל! אני לא מקנאה, חלילה, במי שיש להם ילדים, אבל יש לך כל כך הרבה נשמות באוצרך, תן גם לי!"

ואז החליטה לעשות מעשה. היא יצאה החוצה ואותתה למונית לעצור. הנהג אמר: "עכשיו מאוחר, ויש גשם סוער ורוחות. לאן את צריכה לנסוע?"

"קח אותי לצדיק הכי גדול שאתה מכיר!" ביקשה מירי.

הוא ענה: "נפלת על הנהג הכי טוב שיכולת למצוא בעניין הזה!"

"למה?" התפלאה.

"את רואה שאני לא דתי", אמר הנהג, "אבל לכולם יש ניצוץ. אני מסיע אנשים במשך שנים משדה התעופה וממקומות אחרים לרב זקן שגר בשכונת שערי חסד. אבל למה לך לנסוע כעת?! תמצאי זמן יותר מתאים".

"תפעיל את המונה", אמרה מירי, "ואל תדאג לתשלום".

היא התיישבה במושב האחורי והתפללה במשך הנסיעה.

הנהג הגיע לפתח הבניין המבוקש ואמר לה: "את רואה את האור? הרב גר שם, ואם מואר זה סימן שהוא לא ישן. תעלי למעלה".

מירי עלתה במדרגות בחרדת קודש, נקשה בדלת, והרב פתח את הדלת. זה היה הרב שלמה זלמן אוירבך. "גברת, במה אוכל לעזור לך?" הוא שאל.

מירי החלה לספר: "יש לי בעל שהוא מעל ומעבר לחלומותיי, יש לי עבודה וקריירה, אבל אנחנו נשואים עשר שנים ואין לנו ילדים. עשינו כל מה שאפשר ולא זכינו לפרי בטן".

"כואב לי שכואב לך", אמר הרב, "אבל עלייך להבין שאלוקים לא חייב לאף אחד שום דבר. הוא לא חייב לתת לך חיים, לא חייב לתת לך כסף, ולא חייב לתת לך ילדים".

זה היה כל כך אמיתי. מירי ידעה שאם צדיק אומר כך, כנראה שבאמת אין מה לעשות. היא אמרה "תודה רבה", וצעדה לאחור כמו שנפרדים מהכותל, כדי לראות את דמותו הקדושה לעוד כמה שניות.

לפתע הרב קרא לה לחזור ואמר: "כמו שאמרתי, הקב"ה לא חייב לך כלום. אבל אם את תעשי למען אחרים מה שאת לא חייבת להם, הוא יעשה למענך מה שאינו חייב לך!"

מירי חשה שנפתח לה פתח, והחלה לעכל את דבריו של הרב אוירבך. כאשר ירדה במדרגות, חשה כמין הארה אלוקית, ואמרה: "ריבונו של עולם, בוא נעשה עסק. אני אתן מהזמן שלי, מהכסף שלי, מהכוחות שלי למען הילדים שלך, ואתה תעשה מה שאתה לא חייב לי, ותיתן לי ילדים".

למחרת מצאה את עצמה מתנדבת במחלקת יולדות בבית הרפואה ביקור חולים. כעבור כמה ימים שם אמרה לעצמה שעליה לשמח אנשים שקצת יותר קשה להם, חולים ממש. היא רתמה את אמה להתנדבות. במשך הזמן התנדבה במכון הילד בהדסה עין כרם, ואמה התנדבה בשערי צדק.

בתוך שנה חבקו מירי ובעלה בן, ישראל-נחמן, וכעבור ארבע שנים נולדו להם תאומות, אסתר-רייזי וחוה-אדל.

פעילות החסד לא תמה ואף התרחבה, עד שמירי ואמה תפסו פיקוד על שלושה בתי רפואה בירושלים. מדי בוקר הן יוצאות לפעילות במוניות, להביא שפע רב של מטעמים. חדרי ביתה של מירי מלאים ארגזים עם ממתקים לחולים (כולל ממתקים טבעיים ובריאים).

אין ארגון שמחזיק אותן, ובכל זאת הן נותנות את כל טוב הארץ לכל החולים. הוריהם של מירי ובעלה מקדישים כל שקל שמצוי בידם לפעילות החסד, וכמובן שיש נוספים שנרתמים לעזור. במקום לקנות לעצמה בגדים יפים ותכשיטים, קונה מירי מתנות לחולים, וכמים הפנים לפנים, את המתנות הגדולות לחתונות ילדיה קיבלה מהרופאים ומהמטופלים.

כיום שלושת ילדיהם של הזוג נשואים, ולבנם הבכור שני ילדים. ועד היום מירי ממשיכה לעשות מה שאינה חייבת, והקב"ה עוזר לה מידה כנגד מידה.

חלומה הגדול הוא שתהיה להתנדבותן פריסה ארצית ואף עולמית. שבכל בית רפואה יהיה מישהו שיחייך למטופלים, יעודדם, יברכם וייתן להם מילה טובה, מתנה או מאכל טעים.

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: orchozer@gmail.com