שנתיים וחודש חלפו מאז פיגוע הירי רצחני סמוך ליישוב עתניאל, שבו נרצח הרב מיכאל מרק הי"ד.
במהלך נסיעה לביתם שבעתניאל, הותקף רכבה של משפחת מרק על ידי מחבלים מהכפר אדורא, שירו לעברו 19 קליעים כדורים מתוך רכב נוסע. הרב מרק נרצח במקום, רכב המשפחה התהפך, האם נפצעה קשות וילדי המשפחה שהיו ברכב נפצעו גם הם כן בדרגות פציעה שונות.
המחבלים ניסו לחזור לכיוון הרכב ההפוך על מנת לוודא שכל בני המשפחה מתו, אלא שאז הגיעו למקום א' ואשתו, ערבים מהכפר אל פוואר הסמוך לעתניאל.
"אנחנו חזרנו מבאר שבע, שם אספנו את גיסתי שעובדת בעיר שם. נסענו על הכביש, ופתאום ראיתי את הרכב ההפוך. מיד עצרתי את הרכב ויצאתי לראות מה קרה, ואז ראיתי את הפצועים והקליעים והכדורים", משחזר א'.
המחבלים שראו רכב נעצר ליד משפחת מרק החליטו לברוח, אך בינתיים א' זיהה את המספר שעל לוחית הזיהוי של רכבם. מאוחר יותר באותו לילה, סיפק א' תיאור מדויק של הרכב ושל הכפר ממנו הגיעו המחבלים, והם נעצרו תוך זמן קצר.
כשא' ראה את מצבם של הפצועים, הוא החל מיד בניסיונות לחלץ אותם. "הדלת של הרכב היתה נעולה, ונאלצתי לשבור את החלונות כדי להוציא את הילדים החוצה. הם חששו ופחדו בהתחלה, כי חשבו שאני מחבל נוסף, אבל בסוף הם השתכנעו ונכנסו לרכב שלי. אשתי, שהיא אחות במקצועה, והיא טיפלה בהם. בגלל שלא הכרתי שאני לא מכיר את המספר של המשטרה בישראל, אמרתי לילד שיתקשר למשטרה ויבקש שיבואו מהר, כי היה פיגוע ויש פצועים קשה. אני בינתיים חזרתי לניסיונות להציל את האימא. החגורה שלה נכרכה סביב הצוואר ולקח זמן עד שהצלחתי לשחרר אותה".
במהלך הדקות הארוכות שחלפו עד שהגיעה המשטרה, החל הסיוט שא' עובר בשנתיים האחרונות. נוסעים מתוך רכבים ערביים שחלפו על פניהם החלו לקלל את א' ולכנות אותו 'בוגד'.
"הם צעקו עליי למה אני עוזר ליהודים ולא נותן להם למות. לי היה הכי חשוב להגן על הילדים, שלא יקרה להם שום דבר, ולא הייתי מוכן לתת לאותם פורעים לפגוע בהם. הם איימו עליי, אמרו לי שהם יודעים איפה אני גר ושאני עוד אשלם על זה שאני מגן על יהודים", הוא מספר.
הודעות נאצה, איומים וניסיון רצח
הקריאות והאיומים שא' ואישתו קיבלו באותו לילה היו רק הפתיחה למה שעתיד היה להגיע. שבועיים לאחר הפיגוע החל פרופיל הפייסבוק הפרטי של א' להתמלא בהודעות נאצה ובאיומים על חייו ועל חיי משפחתו. שבוע מאוחר יותר פוטר א' מעבודתו כאיש ביטחון ברמאללה, שם עבד במשך כ-4 שנים. עוד שבועיים חלפו, ואלמונים מהכפר אדורא, ממנו יצאו המחבלים, ניסו לרצוח את אחיו, שאושפז בישראל לאחר ניסיון ההתנקשות. א' עצמו ספג אבנים שהושלכו לעברו ולעבר אישתו, שבאותם ימים הייתה בהיריון עם בנם היחיד.
השיא, מבחינתו, הגיע כשלושה חודשים לאחר הפיגוע. כאשר חזר בשעות הערב לביתו הגיח מאחוריו רכב וניסה לדרדר אותו לתהום. עוד באותו לילה פנה א' לפעיל הפוליטי איתי שפירא בבקשה שיעזור לו.
"ההיכרות עם א' התחילה עוד במהלך השבעה. הוא ואשתו רצו לבוא לנחם את המשפחה, ואני אז סייעתי לו בזה. הבאנו אותם דרך דלת צדדית ושם הם ישבו בפרטיות. מאז נשארתי בקשר איתו", מספר שפירא.
שפירא סייע להוציא לא' בהוצאת אישור שהייה זמני בישראל למשך חודש, על מנת להגן על חייו. "חיי הפכו לבלתי נסבלים. היה לי אישור לשהות בישראל, אבל לא אישור לעבוד. ישנתי כמו הומלס בתחנת רכבת באשדוד, בלי כסף ובלי אוכל. אחר כך עברתי לחוף הים. הייתי אוסף אוכל מהפחים בשביל לא לרעוב",לאכול משהו", מספר א'.
בתום חודש, החלה מסכת של אישורים זמניים בלבד שאותם קיבל א', בכלכל פעם לחצי שנה בלבד. את בנו, שנולד במהלך אותם חודשים, ראה רק בשיחות וידאו בוואסטאפ. האישורים הזמניים שקיבל היו לשהייה בלבד ולא לעבודה, מה שהוביל לכך ששוב לא יכול היה למצוא עבודה. "אף אחד לא הסכים להעסיק אותי, כי אין לי אישורים. מעסיקים כל הזמן אמרו לי שאם אני אפצע אצלם הם יסתבכו. היחידים שהיו מוכנים להעסיק אותי הסכימו לשלם לי עשרה שקלים לשעה. הם ידעו שאין לי ברירה אלא להסכים. אני עובד 15-16 שעות ביום ומרוויח 150 שקל".
אז איפה אתה גר?
"במחסן. את השירותים שלי בניתי בידיים שלי. אני מתקלח במדיח כלים. זה המצב שלי כיום".
במהלך התקופה שא' שוהה בישראל, משפחתו ממשיכה לסבול מהתקפות חוזרות ונשנות. "המשפחה שלי מוחרמת בכפר. כל הזמן צועקים עליהם שהם בוגדים, ושבן משפחתם הציל יהודים. אבא שלי הוא אדם נכה, שבגללי אינו מקבל את השירותים המגיעים לו. כל הזמן משליכים אבנים על הבית שבו אשתי והבן שלי גרים. אשתי אמרה לי שהיא לא יכולה יותר לסבול את זה. כשזה קרה, היינו זוג צעיר בהריון. מהחתונה ועד היום חיינו יותר בנפרד מאשר ביחד. את הבן שלי מעולם לא חיבקתי".
קריטריונים נעלמים
מסכת התלאות של א' הגיעה לאחרונה לשיא נוסף. ביום רביעי האחרון הודיעו לו במפקדת מתאם הפעולות בשטחים שיותר לא יקבל אישור שהייה בישראל ועליו לחזור לשטחי הרשות, למרות ששם יש על ראשו "חוזה". בהודעה נאמר שמוקצבים לו שלושה ימים עד שייאלץ לחזור לכפרו.
"הבלגן הזה התחיל לפני כשלושה שבועות", מספר שפירא. "פתאום אמרו לא' שאין לו יותר אישור. פניתי מיד למנהל התיאום והקישור בחברון כדי להבין מה קרה, ומי שאחראי על המקרה שלו אמר שנפלה טעות, שהם יסדרו את זה ושהוא לא יצטרך לעזוב. אבל אז הגיעה ההודעה של המתפ"ש".
הם הסבירו למה הוא לא יכול להישאר יותר?
"הם אמרו שהוא לא עומד בקריטריונים להישאר, אבל הם לא מוכנים לומר מהם הקריטריונים. איך אנחנו יכולים להיאבק בהחלטה, אם לא אומרים לנו מה הבעיות? איך אני יכול לברר האם הוא באמת לא עומד בקריטריונים, אם אני לא יודע מהם? לא מדובר פה בזכאות להנחות בסופר. זה חיים של אדם שסיכן את חייו ואת חיי משפחתו בשביל להציל יהודים בפיגוע".
אחת מהטענות שהועלו במתפ"ש היא שא' חזר פעמיים במהלך שהותו בישראל לתחומי הרשות, אבל כשבודקים את אותם אירועים, מתגלה תמונה שונה לחלוטין. הפעם הראשונה שבה נכנס א' לתחומי הרשות הייתה כשנהג המונית שבה נסע עבר את המחסום, עצר כמאה מטר בתוך שטחי הרשות בשביל שא' יוכל להעביר את מעט הכסף שהצליח להשיג למשפחתו, וחזר חזרה. הפעם השנייה הייתה בלוויה של סבו, כאשר א' נכנס לזמן קצר לאזור מרוחק מביתו במטרה להיפרד מהסב.
"להגיד שבגלל שתי הכניסות הללו אין יותר סכנה לחייו של א', זו טענה מגוחכת. כל מי ששומע את הפרטים מבין שזו טענה שלא מחזיקה מים. את שאר הנימוקים של המתפ"ש אנחנו פשוט לא יודעים", אומר שפירא.
ניסיתם להשיג את המסמך עם הנימוקים?
"בוודאי, אבל אמרו לנו שאי אפשר לתת לנו אותם. בהתחלה ביקשנו את הפרוטוקול המלא של הוועדה, אבל אז נמסר לנו שזה חסוי. בהמשך ביקשנו שימסרו לנו רק את הנימוקים, אבל גם זה נחשב חסוי. כל מה שהצלחנו להשיג בינתיים זה דחייה של חודש".
איך אתם חושבים להילחם בהחלטה בחודש שנותר?
"כל עוד אין בידינו את הנימוקים, אין לנו שום דרך להילחם בזה. רק לחץ ציבורי נרחב יכול לשנות את זה"."
א' יודע בדיוק מה מחכה לו אם ייאלץ לחזור לרשות. "הם יהרגו אותי ברגע שישמעו שחזרתי. הם לעולם לא ישכחו, ולא משנה כמה זמן יעבור. אלה אנשי ג'יהאד. אין להם גבולות. הם יירו בך מול העיניים של הילדים. הם ישרפו אותך ואת הילדים שלך חיים בשביל לנקום. זה מה שמחכה לי שם. פשוט שולחים אותי למות".
אחרי שאתה רואה את המחיר שנאלצת לשלם, יש בך חרטה שעצרת להציל את משפחת מרק?
"ממש לא. אני אגיד לך יותר מזה: גם היום, כשאני יודע מה המחיר, הייתי עושה את זה שוב ושוב. אם זה המחיר שאני צריך לשלם בשביל להציל ילדים – אני מוכן לשלם אותו, אבל זה כואב. כל מה שאני מבקש זה את האפשרות לחיות בבטחה עם אשתי והבן שלי. זה הכול".
ממפקדת מתאם הפעולות בשטחים נמסר בתגובה: "פנייתו של א' התקבלה ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, וניתנו לו היתרי שהייה מתמשכים באופן רצוף עד לקבלת החלטה בעניינו במסגרת ועדה מיוחדת. על פי כלל המידע שהוצג והוסבר לוועדה – שאת חלקו לא ניתן לפרט – ולאחר התייעצות עם כלל גורמי הביטחון, הוחלט בוועדה שלא לחדש את היתר השהייה החריג שלו בישראל. כמו כן, נדגיש כי במסגרת תקופת שהותו בישראל, א' נכנס כמה פעמים לשטחי הרשות הפלסטינית".