יריקות, צעקות ודחיפות בחדר המיון

יו"ר ארגון רופאי המדינה מטיל ספק ביישומה של ההנחיה שלא להעניק טיפול רפואי לאדם אלים. ''חווים את האלימות מדי יום''

שמעון כהן , ב' באלול תשע"ח

בית חולים
בית חולים
צילום: iStock



טוען....

האלימות בבתי החולים מצידם של מטופלים ומלווים של מטופלים עלתה שוב לסדר היום בעקבות מספר אירועים אלימים שהובילו את ההסתדרות הרפואית לקבוע שרופאים יהיו רשאים לסרב לטפל במטופל אלים או כזה שמלוויו אלימים. זאת לבד ממקרים של סכנת חיים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר זאב פלדמן, המטיל ספק רב ביכולת ליישם את ההנחיה ומציג שורת צעדים הכרחיים לטעמו על מנת למצוא פתרון לתופעה.

"אנחנו חווים אותם מדי יום, חלק מגיעים לתקשורת וחלק לא. יש אירועים שמסתכמים באלימות מילולית ויש כאלה שמגיעים לתקיפה פיזית", אומר ד"ר פלדמן ומונה מספר מקרים מהימים האחרונים: "בחדר המיון באיכילוב רופאה הותקפה פיזית, רופא הותקף בחדר המיון נהריה, רופא הותקף בבית החולים 'שער מנשה' והאירוע האחרון שידוע לנו היה בהדסה הר הצופים כשמלווה חנק רופא שרצה לטפל במישהו אחר בזמן שהם היו צריכים להחליט אם מעוניינים בתפירה של פצע קטן ביד".

"אנחנו בסדרה של אירועים בתווך של חברה אלימה בסיטואציה של אווירה טעונה ודאגה אמיתית לקרוב משפחה במצוקה בריאותית, מתמודדים עם הגעה לחדר מיון שהוא עמוס מדי, התורים ארוכים ואין מספיק רופאים ואחיות. כל אלה גורמים לכך שאנחנו חווים את האלימות כל הזמן".

מוסיף ד"ר פלדמן ומציין כי דו"חות ה-OECD מלמדים על פערים עצומים בין מערכת הבריאות בישראל מבחינת תשתיות ואחוזי תפוסה במחלקות האישפוז, מספרי מיטות, מספרי רופאים, יחס רופאים לאחיות וכו', וכל אלה מניבים את הגברת הלחץ שבסופו של יום בא לידי ביטוי לעיתים גם באלימות של מטופלים.

לדבריו יש לזכור שהעובדה שהתוצרים הישראליים מצוינים, כלומר התינוקות מתים פחות ותוחלת החיים ארוכה יותר, עובדה זו נגרמת בשל מצויינות הרופאים והאחיות שמגשרים על הפערים הבלתי אפשריים בתשתיות.

כשהוא נשאל אודות המענה והפתרון הנדרש למצוקה המדוברת, משיב ד"ר פלדמן ומבהיר כי לא מדובר בפתרון שניתן לסכמו בראיון קצר בתקשורת, שכן הפתרון אמור להיות רב מערכתי. "הפתרון הוא בהרבה מישורים, החל מחינוך של האוכלוסיה שאוי ואבוי אם יתקפו רופאים כי יקבלו עונש כבד, ושבבית משפט המונח 'סערת נפש' לא יגרור עונש מקל כי המסר שעובר אחר כך הוא שזה בסדר לתקוף רופאים כי תמיד אנחנו בסערת נפש.

''יש התייחסות להתמודדות בבעיה גם בכנסת. הייתה הצעה לכרטיס אדום וצהוב כלפי מפגיני אלימות במערכת הבריאות. ההצעה הזו אמרה שמפגין אלימות במערכת הבריאות יוזהר ואם המקרה יישנה הוא יורחק לשישה חודשים מהמוסד שבו התרחש האירוע. כך שהדברים כבר נאמרו והם עולים מחדש כי בפועל לא קורה שום דבר. יש החלטות נהדרות אבל הן עולות 300 מיליון שקל אז הכניסו אותן למגירה ושום דבר לא קורה בפועל".

"הפתרונות הן להציב שוטר בכל חדר מיון, להתקין מצלמות בכל חדר בשטחים הציבוריים עם מסכים גדולים כדי שנראה את עצמנו וזה ירתיע אותנו, שתהיה זרימת מידע טובה לחולים שממתינים בתור כדי שלא יחושו חסרי אונים. מידע כזה עובר במיסרונים או במלווים או מלוות שיסבירו למה התור מתמשך ויעדכנו את החולים שאם מטפלים במישהו לפניהם זה בגלל דחיפות. הזרמת המידע הזו כבר החלה במספר בתי חולים. יש הרבה כיווני פתרונות.

''ההנחיה שלנו היא לרופאים לנתק מגע במקרה של אלימות, כלומר שבמקרה כזה נשברו יחסי האמון שנדרשים לטובת טיפול רפואי, ולכן הרופא מנתק מגע. הפציינט לא נשאר חסר טיפול. מישהו אחר יטפל בו בצורה אחרת".

באשר להגדרת המונח אלימות שמניבה ניתוק מגע, אומר ד"ר פלדמן: "הסיטואציה היא תקשורת והבנה. רופא שצועקים עליו זה מבחינתי אלימות, כשאומרים לרופא שאנחנו יודעים איפה אתה גר ונגיע אליך זו אלימות גם אם לא נגעו בו, כשיורקים על רופא או דוחפים אותו זו אלימות ואנחנו לא מקבלים זאת. כשהרופא מרגיש מאוים הוא צריך לנתק מגע ולהגיד לעמיתיו שזו הסיטואציה ואנשי צוות יזמינו איש ביטחון ויטפלו בחולה ללא אותו רופא ספציפי".

"אנחנו שותפים להצעת חוק להגדלת ענישה לחמש שנות מאסר ולא לשלוש שנות מאסר, אבל עד כה לא נכנס אדם גם לא לשנה אחת, ולכן אלו רק אמירות של כותרות. אנחנו חושבים גם להוסיף את אלמנט הקנס הכספי, מה שלא היה עד כה. באנגליה יש קנס של עד 5000 לירות סטרלינג למי שמפגין אלימות. כשזה יפגע בכיס אנשים ייזהרו יותר, אבל האופציה הזו לא קיימת אצלנו בענישה".

על כל אלה מוצא פלדמן את עיקרו של הפתרון בהשקעה רחבה הרבה יותר, כזו שתיתן שתי אחיות לכל חולה ורופא על כל שלושה חולים, ואם יהיו מספיק מיטות ולא חדר המתנה צפוף רמת הדריכות תרד והשיח ישתפר.