למה צריך נשים בגוף הבוחר של הרבנות?

תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה, מסביר מדוע לדעתו ישנה חשיבות להצבת נשים בגוף הבוחר את חברי מועצת הרבנות.

תני פרנק , ב' באלול תשע"ח

הרבנות הראשית. ארכיון
הרבנות הראשית. ארכיון
צילום: פלאש 90

לאחרונה התבשרנו על מינוי של עשר נשים כנציגות השר לשירותי דת דוד אזולאי לאסיפה הבוחרת את חברי מועצת הרבנות הראשית. אסיפה שאמורה להתכנס ולבחור עשרה חברי מועצה, בחלוקה האנכרוניסטית בין אשכנזים לספרדים, מספר ימים לפני ראש השנה.

למה בכלל צריך נשים בגוף שבוחר את מועצת הרבנות הראשית? לכאורה, מדובר בגוף רבני, שאמון על הפסיקה ההלכתית בסוגיות השונות הנוגעות לשירותי הדת בישראל.

נתחיל מכך ששירותי הדת משפיעים מאוד על נשים. אולי אף יותר מאשר על גברים. נשים שומרות כשרות נפגעות בדיוק כמו גברים ממערך הכשרות הכושל שעליו אמונה מועצת הרבנות הראשית; נשים שעדיין מבקשות להירשם לנישואין עם בני זוגן ברבנות מושפעות מאוד ממערכת הנישואין בישראל – הן מחויבות, בניגוד לגברים, בהדרכת כלה ובאישור מהבלנית שטבלה במקווה; נשים שעולות לארץ מושפעות מאוד ממועצת הרבנות הראשית שיכולה להחליט שהקהילה או רב הקהילה שלהן לא יהודי מספיק או לא "רב" מספיק ובכך לפסול את גיורן או את יהדותן; נשים שנוהגות לטבול במקווה, אם הן נשואות, עולות להר הבית או מעוניינות בטבילה ללא נוכחות בלנית, מושפעות הרבה יותר מגברים מהחלטות מועצת הרבנות שלעתים סותרות מנהגים אלה.

ואם זה לא מספיק, נזכיר שנכון להיום נשים עדיין לא יכולות לקבל סמיכה לרבנות ועל כן מנועות מלכהן בכל תפקיד הלכתי רשמי במדינת ישראל של תשע"ח-2018. כמובן שאינן עומדות בתנאי הסף לעמוד לבחירה למועצת הרבנות הראשית עצמה.

בכנסת ה-19, יזם ח"כ אלעזר שטרן הצעת חוק להגברת הייצוג הנשי בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים, שהוא למעשה אותו גוף בוחר שהתמנה כעת לבחירות למועצת הרבנות. בסופו של תהליך, למרות שבקואליציה לא ישבו מפלגות חרדיות, מפלגת הבית היהודי הטילה וטו על צירוף נשים לגוף הבוחר. במקום זאת, ובעקבות הלחץ הציבורי שנוצר בשל הצעתו של שטרן, בחר השר לשירותי דת דאז, יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, למנות נשים בקרב עשרת נציגי הציבור שהוא רשאי למנות לאסיפה הבוחרת. מקרה זה היווה תקדים למינוי עשר נשים על ידי השר אזולאי, שיש להזכיר שהוא נציג ש"ס, מפלגה שבמסגרתה מעולם לא כיהנה אישה כחברת כנסת או חברת מועצה מקומית.

ועדיין, הייצוג הנשי בקרב 150 חברי האסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית עוד לא מתקרב להיות ייצוג הולם. עשר הנשים שמינה השר אזולאי מצטרפות לראש עיר אחת בלבד – מרים פיירברג מנתניה, שתי חברות כנסת – עליזה לביא ושולי מועלם, ושרה אחת – גילה גמליאל. בסך הכל – 14 נשים מתוך 150 חברים. אפילו לא 10%. זו בדיוק הסיבה שיצאנו יחד עם מרכז רקמן וארגונים נוספים למהלך שנועד להגביר את הייצוג.

מכתב ששלחנו ליועץ המשפטי לממשלה כבר הניב הנחיה לכנסת ולממשלה למנות נשים בקרב נציגי הציבור, וכעת עומדת ותלויה עתירה לבג"ץ שמבקשת להכניס נשים גם כנציגות ציבור בקרב 80 הרבנים שחברים בגוף הבוחר. עולם ההנהגה ההלכתית הנשי כיום מכיל מספיק נשים כדי שתוכלנה להתמנות כנציגות הציבור מטעם הרבנים הראשיים ואין סיבה שלא למנות מורות הלכה ורבניות לתפקיד זה. הן בסך הכל בוחרות את הגוף שישפיע מאוד עליהן ועל שכמותן בהמשך.

ואם זה לא יקרה עכשיו – אין ספק שאנחנו בדרך לשם. נשים מתמנות לתפקידים מינהליים והלכתיים, ותופסות חלק חשוב ומהותי מעולם התורה בכלל ומעולם ההנהגה התורנית בפרט.