הצנחנים והמדריכה. הסיפור המושתק

הלה אשר, שאחיה הוא אחד הצנחנים ש"הפנו את הגב" למדריכת צניחה, מתארת סיפור אחר מזה שנשמע בתקשורת ובמתקפה הציבורית על החיילים.

שמעון כהן , ב' באלול תשע"ח

צנחנים באימון
צנחנים באימון
צילום: דובר צה"ל



טוען....

בשבוע שעבר געשה הציבוריות הישראלית סביב פרשת ההסדרניקים שסובבו את ראשם לכאורה כדי שלא להביט במדריכת צניחה מבצעת תרגולים. הפרשה זכתה לכותרות לא מעטות, לתגובות נזעמות בשדה התקשורתי, הפוליטי והציבורי.

גם דובר צה"ל הקפיד לשגר תגובה המבקרת את החיילים, ואולם הלה אשר, אחותו של אחד החיילים שהיו חלק מהאירוע מספרת סיפור אחר לחלוטין. ביומן ערוץ 7 שוחחנו איתה.

בראשית הדברים מספרת אשר על אחיה, אחד ההסדרניקים הצנחנים שהיו באירוע, החתום על שירות בן שלוש שנים לפחות, כאשר שאיפתו היא להמשיך ולשרת מעבר לכך. את סיפור השתלשלות האירועים שמעה מפיו:

"ביום הראשון כשהם הגיעו הגיעה מדריכה. הם שאלו בצורה עדינה אם יש אפשרות שיהיה מדריך. מדובר במאה וחמישים חבר'ה במסלול הסדר. התשובה הייתה חיובית ואכן הגיע מדריך. ביום השני שוב הגיעה מדריכה ושוב הם ביקשו בעדינות שאם יש אפשרות שיהיה מדריך וכנראה שהיא התנגדה בתוקף. במאמר ממוסגר אני יכולה לומר שאני יכולה להבין אותה.

''המפקד שהיה במקום, לא המפקד הישיר שלהם, הגיע ודרש שיעמדו בשלשות בצורה מסוימת, מה שלאחר מכן התפרש כאילו עמדו עם הגב אליה. הוא גם לעג להם והשפיל אותם בצורה שאם היה מדובר בלפני שמונים שנה זה היה נחשב אנטישמיות. זו דעתי".

"הוא הגדיר אותם כסוטים וקטנים שלא יכולים להסתכל על אישה", אומרת הלה ומספרת גם על עמדתה שלה: "אני מאמנת אישית, ובקליניקה שלי אני מדברת איתם על תפיסות העולם המורכבות. אין צד אחד ואמת אחת. בפוסטים של אימא של החיילת - ובכוונה אני לא מכנה אותה הגברת מרגלית, כי אין עניין לייחוס – זה סילוף של העובדות. דמוקרטיה לא עובדת לצד אחד. זה לא מצב חירום אלא אימון שיגרתי ואם יש אפשרות והחיילים ביקשו בצורה נעימה אז אפשר להתחשב בהם".

"לדעתי מה שעשתה אימא של החיילת זה רק להוסיף שנאה וכנראה שזה עבד לה", מוסיפה הלה וכשהיא נשאלת לסיבה שהובילה להערכתה למציאות זו היא מציגה עמדה שבבסיסה מוטרדת מהדרת נשים, אך לא מוצאת לעשות את המאבק בכל מקרה ובכל מצב. "אומר רק את דעתי האישית, כאישה פמיניסטית חילונית, אכן יש עניין עם הדרת נשים וצריך להעלות את הנושא הזה לסדר היום הציבורי, אבל לא בכל מחיר. צריך לדעת לבחור את המאבקים שאנחנו בוחרים להיאבק בהם".

"הדבר השני שעולה מתגובות של אנשים הוא עניין מסלולי ההסדר, אבל באופן כללי אנחנו עדים למצב שבו כל מי שחובש כיפה מופנית אליו האשמה כלשהי. יש כאן שנאת דתיים. זה משהו שאני רואה, גם אם לא מהאם של החיילת זה מה שיצא מזה".

בפוסט שפרסמה בעקבות הדברים שסיפר לה אחיה מציינת הלה כי בשיחה שקיימו החיילים עם המדריכה ובה ביקשו להתנצל אם נפגעה מהאירוע, מצאה דווקא היא לנכון להתנצל בפניהם ואף העירה שחיבתם של הוריה לחולל סערה תקשורתית היא שהובילה להתפוצצות הפרשה.

"החיילים שוחחו איתה וביקשו להסביר לה מה קרה ולמה עמדו כך וגם להתנצל במידה והיא נפגעה, אבל האמירה שלה הייתה שהיא מתנצלת ומי שעושה את הבלאגן בתקשורת זה ההורים שלה ולא היא. אני חושבת שגם זה אומר משהו".

"בפוסט שפרסמתי הצלחתי להראות שיש כאן עוד צד ושהעובדות לא כמו שהיא ציירה. אף אחד מהחיילים לא הפנה את הגב כי היא אישה או בגלל שהם לא יכולים לעמוד בפיתוי כפי שכבר נאמר וראיתי בתגובות,.

על ההתייחסויות שהיא מקבלת מאז פרסמה את הפוסט מספרת אשר כי אלה חצויות ולצד התמיכה היא סופגת גם ריקושטים. "צפיתי שאחטוף ריקושטים מהרבה חברים וקולגות שלי, אבל אני מזכירה להם שפמיניזם זה שוויון זכויות לכולם, גם לחיילים. אי אפשר לשים כל בקשה לגיטימית באור שלילי.

''חשוב גם לזכור שהחיילים לא ביקשו משהו נגד החיילת אלא בעד השמירה על האמונה שלהם. צריך להבין שאין כאן התנגדות אלא רצון לשמור על האמונה שלהם. כשכולם יבינו את המורכבות של העניין זה יוכל לשנות את התפיסה של הרבה אנשים".