הכפר בבורין
הכפר בבוריןצילום: רגבים

כבר שנים ארוכות המדינה לא הורסת מסגד לא חוקי בכפר בורין בשומרון, שהוקם על קרקע פרטית ללא הסכמת הבעלים.

לאחר שבג"ץ דחה לאחרונה עתירה נוספת של תנועת רגבים שדרשה לקדם את הליכי האכיפה – במועצת הכפר מיהרו לחדש את בניית המסגד.

הכפר בורין שבשומרון ממוקם בין היישובים הר ברכה ויצהר, ונמצא בסמוך לכביש 60 – ציר התנועה הראשי שמוביל לכל אורך יהודה ושומרון – מאיזור באר שבע בדרום ועד עפולה בצפון.

לפני כעשור החלו בכפר לבנות מסגד לא חוקי במרחק של עשרות מטרים בלבד מכביש 60 וצומת יצהר. בשנת 2011, לאחר שתנועת רגבים עתרה נגד המשך בניית המסגד, קבעה המדינה בתגובתה כי יש לאטום את המסגד.

בג"ץ הוציא צו ביניים שאסר את המשך העבודות והקפיא את האכיפה – ובשנת 2014 דרש בג"ץ ממועצת הכפר להגיש בתוך חודשיים תכניות להסדרת המסגד, הדורשות גם הוכחת בעלות על הקרקע.

הקרקע המדוברת נמצאת בבעלות פרטית משותפת של עשרות יורשים, שרק שבריר קטן ממנה נמצא בזיקה אפשרית לאחד מתושבי הכפר, ולא הושגה הסכמה של רוב בעלי הקרקע. מאז פסק הדין הקודם חלפו שנים ארוכות, ומועצת הכפר, כצפוי, לא הגישה תכניות ומסמכי בעלות.

כזכור, במצב של בניה לא חוקית ללא הסכמת הבעלים – בג"ץ קבע מספר פעמים רף נוקשה לאכיפה תוך קציבת לוחות זמנים קצרים. בפרשת תשעת הבתים בעפרה, בג"ץ הודיע כי יש להרוס את המבנים הממוקמים על קרקע פרטית, למרות שהתברר בבג"ץ כי הערבים שעתרו יחד עם הארגונים "בצלם" ו"יש דין" אינם בעלי הקרקע עליהם הוקמו הבתים.

בהתאם לפסיקה זו, ומאחר והמדינה לא מימשה את הצהרתה משנת 2011 כי יש לאטום את המסגד, תנועת רגבים המוגדרת בדומה לארגוני השמאל כ"עותרת ציבורית", עתרה בשנית בדרישה לקדם את האכיפה כנגד המסגד, אך לאחרונה בג"ץ דחה את העתירה.

"בנסיבות מקרה זה ומשמדובר בקרקע פרטית פלסטינית שבעלי הזכויות בה אינם בין העותרים ולעותרת אין כל זיקה אליה, לא קמה עילה להתערבותנו בנקודת הזמן הנוכחית על פי אמות המידה המקובלות", כתבו השופטים פוגלמן, מזוז וגרוסקופף. "פסיקתו של בית משפט זה שלפיה ככלל אין הוא רואה להתערב בקביעת סדרי העדיפויות באכיפת החוק באזור אלא אם מדובר בהתנערות מאכיפת החוק".

תוך ימים ספורים מדחיית העתירה, עלו בדף הפייסבוק הרשמי של מועצת הכפר בורין תמונות על חידוש בניית המסגד והרחבתו.

"בג"ץ העביר פה מסרים ברורים של חוסר שיוויון בפני החוק – ערבים שיבנו באופן בלתי חוקי על קרקע פרטית – לא יקבלו את אותו אכיפת ברזל שהופעלה כנגד יהודים במקרים דומים", אומר עו"ד בועז ארזי מתנועת רגבים. "בנוסף, בג"ץ מפלה באופן בוטה בין מעמדה של תנועת רגבים כעותרת ציבורית, לבין ארגוני השמאל הקיצוני שקיבלו פסק דין חלוט כבקשתם – למרות שלא היתה להם כל זיקה לקרקע המדוברת".