משבר חוק הגיוס
"יש זמן, אפשר למנוע בחירות מוקדמות"

ח"כ סמוטריץ' משוכנע שבלי פוליטיקה קטנה אפשר להגיע להסכמות עם החרדים, ושואל: לאן נעלמה דרישת השר ליברמן מהערבים לשוויון בנטל?

שמעון כהן , ד' באלול תשע"ח

בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90



טוען....

חבר ועדת חוק הגיוס, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), משוכנע שאם הצדדים ידונו בסוגיה באופן ענייני וללא פוליטיקה קטנונית הרי שיגיעו להסכמה והמשבר ייפתר.

לדבריו ביומן ערוץ 7 "אם המשבר הזה יביא אותנו לבחירות זה יהיה מיותר ויהיה חוסר אחריות. זו תהיה תוצאה של פוליטיקה קטנה של שר הביטחון שמטפס על עצים ולצערי הרב גם של חלק מהמפלגות החרדיות שעושות אי אלו חשבונות פוליטיים".

"מדובר בחוק שאמנם יש מה לתקן בו אבל יש אפשרות לתקן אותו והדיאלוג בתוך הוועדה, גם בין הגורמים בקואליציה וגם מול אנשי המקצוע של מערכת הביטחון, הוא דיאלוג טוב. אפשר וצריך לבצע כמה תיקונים ממתווה הטיוטה שהונח כדי שהוא יהיה טוב יותר לחרדים לצה"ל ולמדינה ויאזן נכון בין הערך המאוד גדול של לימוד התורה לערך של השירות הצבאי לבין החשיבות של שילוב החרדים בשוק התעסוקה.

''אנשי המקצוע במשרד הביטחון מבינים את זה ויש בינינו לבינם דיאלוג טוב. אם שר הביטחון לא יעשה פוליטיקות וייתן חבל לאנשי המקצוע במשרדו לנהל את המו"מ הזה להערכתי ניתן יהיה להגיע להבנות ומיד בראשית מושב החורף לסיים את החקיקה ולאפשר לממשלה הזו לתפקד לפחות עוד שנה. מועד הבחירות בדרך הטבע הוא נובמבר 2019. יש לנו מספיק זמן".

על אף קריאתו של סמוטריץ' לעסוק בסוגיה באופן ענייני קיים בה פלונטר פוליטי לא מבוטל, שכן במידה ואכן יחושו הצדדים שהבחירות קרבות הם יחושו צורך לטפס על עצים גבוהים יותר על מנת שיוכלו להציג את עמדתם הקשוחה בפני ציבור הבוחרים.

על כך אומר ח"כ סמוטריץ' כי משום כך "זה הזמן לגלות אחריות ולשים את טובת המדינה במרכז ולא שיקולים קטנים ופוליטיים ולקוות שהציבור לא יהיה טיפש ויבוא חשבון עם מי שינהג בחוסר אחריות ויקח אותנו למערכת בחירות מוקדמת ומיותרת בגלל חשבון פוליטי צר. אני מאמין ברצינות של הציבור הישראלי שידע להבין אם מדובר במשבר אמיתי או משבר פוליטי צר ומצומצם".

כשהוא מתבקש לשים את האצבע על התיקונים הנדרשים בחוק, שיוכלו להביא את הצדדים לידי הסכמה, אומר סמוטריץ' כי יש לזכור את שלוש המטרות שצריכות לעמוד בבסיסו של החוק. הראשונה שבהן היא חשיבות השירות הצבאי, ועל כך הוא אומר כי אינו מקבל את הטרמינולוגיה של 'השוויון בנטל' שכן "היא מקפלת בתוכה איזו אמירה שהחרדים לא נושאים בנטל ורק מי שמשרת בצבא נושא בנטל. בעיניי זו אמירה לא נכונה. גם לימוד התורה הוא נשיאה בנטל הביטחון של מדינת ישראל. יש מי שנושא בעול בשירות הצבאי וגם בכך יש הבדלים בסוג התרומה בין מי שמסתכן למי שיושב ליד המחשב, תרומה לא נמדדת בסיכון חיים".

הערך הנוסף הוא ערך לימוד התורה ש"מובן שבצידו ישנה מצווה גדולה של עזרת ישראל מיד צר במלחמת מצווה, וזה השירות הצבאי, נדבך מרכזי בקוממיות שלנו.

הערך השלישי שרואה סמוטריץ' כאחד מבסיסיו של החוק הוא עידוד שילובו של הציבור החרדי בעולם תעסוקה. "זה חשוב מאוד לציבור החרדי ולמדינת ישראל ולכלכלה שלהם. גם החרדים עצמם רוצים וצריכים את זה".

איזון הערכים הללו, צריך להגיע לטעמו של סמוטריץ' על ידי קביעה שמי שלומד תורה לומד ו"לא מגייסים אף אחד מהסטנדר, ומי שלא לומד יגוייס וכאן יש ויכוח אם צריך להתגייס לצבא או לשירות לאומי". על זאת הוא מוסיף ומציין כי אין לשכוח שעל הצבא יהיה להתאים את עצמו לגיוס חרדי שכזה, שכן לא יתכן מצב שבו גם ידרשו את גיוסם של החרדים וגם יזעקו על הדתה, וגם נראה את ראש אכ"א נועד עם שדולת הנשים ומדבר על תיאום ערכים עם נשות השדולה.

"כרגע מדובר על סנקציות כלכליות, כלומר שכאשר הציבור החרדי בכללותו לא יעמוד ביעדי הגיוס שבנויים על התפלגות באוכלוסייה בין מי שלומד למי שאינו לומד. אנחנו יודעים מה השנתונים, יודעים כמה לומדים ברצינות וכמה לא והלמ"ס יודע לחזות את קצב הגידול, אם הציבור החרדי לא יעמוד ביעדים יהיו סנקציות כלכליות בתקציבי הישיבות, וכעת נותר לקבוע את הנוסחה שלא תפגע במי שלא צריך לפגוע".

עוד מוסיף סמוטריץ' ומעיר אודות הסתירה שיש בסוגיה לכאורה, שכן בעוד מדובר על חוסר רצון לגייס את מי שלומד, מדובר כעת על הענשת הישיבות שבהן לומדים בגלל אותם שאינם מתגייסים. "זו השאלה המרכזית שעליה יושבים וניתן לומר שיש כמה וכמה נוסחאות והציבור החרדי סומך את ידיו עליהם, גם אם לא בפומבי, כי לפעמים בפומבי צריך להתנגד אבל כשאנחנו יושבים איתם בחדרים האחוריים אנחנו רואים שאפשר להגיע לנוסחה שתהווה תמריץ לעמוד ביעדי הגיוס, וכמובן יביא להשתלבות בתחום התעסוקה, כלומר הכשרות מקצועיות והבנה שמגיל מסוים הצבא לא זקוק לחרדים ולכן ניתן לשלב אותם בעולם התעסוקה ישירות. אפשר למצוא את הנוסחה אם כולם יעבדו עניינית ולשם שמים ולא לשרת אינטרס פוליטי צר וקצר טווח".

"היה לי דיאלוג מאוד ארוך עם מערכת הביטחון וגורמי הצבא. האינטרסים של מערכת הביטחון לא בהכרח תואמים את האינטרסים הפוליטיים של ליברמן. המערכת יודעת את מי היא רוצה לגייס ואת מי לא, ולכן מול מערכת הביטחון אנחנו יודעים לנהל את השיח. עצתי לשר הביטחון היא לסמוך על אנשי המקצוע ולתת להם לנהל את העניין".

לקראת תום השיחה אתו נשאל חבר הכנסת סמוטריץ' אודות חבר אחד בוועדה שמוגדרת בשמה המלא כ"הוועדה המיוחדת להסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות, ולשילובם של בוגרי ישיבות, בשירות צבאי, בשירות לאומי-אזרחי ובתעסוקה", חבר הכנסת אחמד טיבי. עד כמה ואיך נראית תרומתו לדיונים בוועדה.

במענה אומר סמוטריץ' כי לא זכורה לו הטבעת חותם מיוחדת של אחמד טיבי על דיוני הוועדה, אך בהזדמנות זו ובהקשר זה הוא מציע לשאול את ליברמן לאן נעלמו הבטחותיו לדרישת שוויון בנטל גם מהציבור הערבי, ואיך קורה שמול הציבור החרדי הוא מטפס על עצים גבוהים בעוד מול הערבים אינו נוהג כך וקולו אינו נשמע.

"גם זה קצת מטיל ספק בכנות הכוונות של ליברמן", אומר סמוטריץ' ותוהה אם "יכול להיות שההבטחה הזו מאופסנת יחד עם הדברים שלו על 48 השעות של הנייה. כנראה שיש לו איזה מדף שבו הוא מאפסן אמירות שהוא אמר".