משהו דפוק כאן

מחירי הדירות כל כך גבוהים שרק דרך ירושה של ההורים יוכל צעיר ישראלי להגיע לדבר הבסיסי ביותר אליו שואף כל אדם להגיע - בית משלו.

אבי גבאי , ד' באלול תשע"ח

אבי גבאי
אבי גבאי
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

משהו דפוק כאן. אני מסתובב בארץ ופוגש יותר מדי צעירים שמחכים לרגע שיקבלו ירושה. כי זו הדרך היחידה בה יגיעו לדירה משלהם.

מחירי הדירות כל כך גבוהים ולא פרופורציונאליים לשכר הממוצע שרק דרך ירושה של ההורים, יוכל צעיר ישראלי כיום להגיע לדבר הבסיסי ביותר אליו שואף כל אדם להגיע- בית משלו. זהו המצב הנוראי כיום איתו צריכים הצעירים של ימינו להתמודד.

זו המדינה שהורשנו להם אחרי עשור של הזנחה מזעזעת וחסרת גבולות של שוק הנדל״ן שהפך למפלצת פראית ואכזרית שמונעת מכל אותם צעירות וצעירים טובים, מיטב בנינו ובנותינו להגיע לבית משלהם מבלי לעבור קודם אצל עו"ד של ירושות.

אני עבדתי קשה מאוד, בלי קשרים ובלי קומבינות, בכדי לייצר לעצמי מציאות טובה יותר מזו שגדלתי בה - מציאות צפופה בצריף של 60 מ״ר ביחד עם שבעת אחיי ושני הוריי במעברת צפון תלפיות. ואני גאה בדרך שעשיתי שאיפשרה לי לרכוש בית יפה משלי, אבל אני שואל את עצמי לו הייתי עושה זאת כיום האם הייתי יכול להגיע לבית משלי? אני בכלל לא בטוח.

אם בזמני הספיקו 70-80 משכורות לרכישת דירה, כיום אנחנו מדברים על 150 -200 משכורות לפחות. והנתון הזה הוא הרבה מעבר למספר, הנתון הזה הוא מכת מחץ לתקווה של דור שלם של צעירים שלא רואים עתיד אמיתי ומתנהגים בהתאם - מבזבזים כסף על דמי שכירות מטורפים בטווח המיידי, כי בטווח הרחוק הם אינם רואים דירה משלהם.

הם אפילו לא יכולים לדמיין את הרגע הזה. חיים כאן ועכשיו, מתוך הנחה שאם גם ככה אין עתיד אז לפחות את ההווה הם יסחטו וינצלו מבלי להתחשב בעתיד שגם ככה לא קיים מבחינתם.

משהו דפוק כאן במדינה הזו שהפקירה את הדור הצעיר ושלחה אותו לחפש את האופק שלו בירושות. ראש הממשלה ושרי האוצר והשיכון בעשור האחרון שותפים לפשע הנוראי הזה ואני מסתכל על המצב הנוראי הזה אליו הגענו ואני כולי תקווה שזה לא מאוחר מדי לתקן את הנעשה ואני יודע שהאמת היא שלא אני ולא אף פוליטיקאי אחר בארץ, יכול להבטיח לתקן מעכשיו לעכשיו בעיה בסדר גודל כזה מפלצתי.

אבל אני יודע שני דברים: הדבר הראשון הוא שאין אדם שהולך להילחם על הנושא הזה כמוני. והדבר השני הוא שכמו שאלברט איינשטיין אמר: ״מהי אי שפיות? לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה״. כלומר, אי אפשר להמשיך להצביע לנתניהו ולצפות שאחרי 10 שנים שהוא לא מצליח לטפל במשבר הוא יעשה את זה בשנה ה-11.