בשבע מהדורה דיגיטלית

סכסוך על-תיכוני

המאבק סביב הקמת מסגרות תיכוניות דתיות לבנים ולבנות בעיר אריאל עולה קומה, כאשר גורמים פוליטיים מלבים את האש במאבקי הדתה

יוני רוטנברג , ה' באלול תשע"ח

רוב מוחלט של הורי תלמידי הממ"ד מעוניינים במוסד תיכוני דתי בעיר. העיר אריאל
רוב מוחלט של הורי תלמידי הממ"ד מעוניינים במוסד תיכוני דתי בעיר. העיר אריאל
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

הנה בעיה מילולית לא מורכבת במיוחד: בעיר מסוימת פועלים שני בתי ספר דתיים, אחד ממ"ד ואחד תורני, שבשניהם יחד שלוש כיתות לבנים ושלוש לבנות בכל מחזור. כמה מוסדות דתיים על-יסודיים יידרשו כדי לתת מענה לכל התלמידים הללו? אם שואלים את עיריית אריאל, אף לא אחד.

"כבר לפני שלוש שנים התאגדנו ביחד, קבוצה של הורים מאריאל, ופנינו לעירייה בבקשה לאפשר לנו לשלוח את ילדינו ללמוד פה בעיר", מספרת איילת שליסל, תושבת העיר כבר 13 שנים. "המסגרות כאן הן עד כיתה ו' לבנים ועד כיתה ח' לבנות, ואחרי זה צריך לנסוע לאחד היישובים שמסביב או לאזור המרכז. יש היום הרבה הורים שכבר לא רוצים פנימייה, ובטח שלא רוצים שהילדים ייסעו בטרמפים ויתגלגלו בכבישים לא סימפטיים".

קבוצת ההורים שהתאגדה ביקשה להוכיח לעירייה את הצורך והביקוש למוסדות על-תיכוניים דתיים לבנים ולבנות. בעזרת אחד ההורים הם הגישו לעירייה סקר המפרט את מספר ההורים שירצו לשלוח את ילדיהם לבית ספר על-יסודי דתי בעיר, וכן מה הצביון שהיו רוצים בבית הספר. הנתונים היו חד משמעיים: 95 אחוזים מההורים שילדיהם לומדים בבתי הספר הדתיים מעוניינים שיקום מוסד דתי על-יסודי בעיר, כשהרוב המוחלט מעוניין במוסד תורני דווקא ולא בתיכון דתי רגיל. בנוסף לכך, קרוב ל‑80 אחוזים מהמשיבים גם הודיעו כי ישלחו את ילדיהם למוסד תורני אם יקום. על רקע העובדה כי בבתי הספר היסודיים לומדים גם תלמידים שמגיעים מבתים מסורתיים וחילוניים, נראה כי הנתונים האלה חד משמעיים.

"גם אנחנו הופתענו מכמות ההורים שמעוניינים בבית ספר תורני דווקא, כלומר ישיבה או אולפנה", מודה שליסל, "אנחנו יודעים על משפחות דתיות ומסורתיות ששולחות את הילדים לתיכון הממלכתי בעיר, לא מפני שהן רוצות בכך אלא מפני שהן מעדיפות את זה על פני מציאות שבה הילד נוסע למקומות מרוחקים וחי בתנאי פנימייה". הנתונים המפורטים הובאו לידי אגף החינוך בעיר, שהחל במגעים עם קבוצת ההורים.

"הבטיחו לנו כל מיני הבטחות, אמרו שתוך שלוש שנים בית הספר יפעל, אבל למעשה שום דבר עוד לא קרה", מספרת שליסל. בעירייה מתעקשים שבית הספר שייפתח יהיה תיכון דתי אזורי מעורב לבנים ובנות, שימלא צורך שקיים ממילא במשרד החינוך. "בפגישות הם מסכימים רק לתיכון דתי מעורב לבנים ובנות, שהכיתות בו יהיו נפרדות", אומרת כוכב גריידי-שר, תושבת אריאל גם היא. "הם אומרים שמשרד החינוך רוצה שבית הספר יהיה כתובת לנערים ונערות מהשומרון שנפלטו ממסגרות של ישיבות ואולפנות, מין תיכון ברמה הדתית הכי בסיסית שיש. הם אומרים לנו שיש ישיבות ואולפנות ביישובים שמסביב, דא עקא שהם לא מוכנים לקבל ילדים מאריאל כי הם מחויבים למועצה שלהם בראש ובראשונה. נשאר לנו לשלוח את הבנים לקרני שומרון או למרכז", היא קובלת.

המענה שנותנת העירייה, כך טוענים ההורים, מגוחך לאור הנתונים שאספו והגישו בדו"ח. על פי הסקר, יותר מ‑50 אחוזים מההורים שאמרו שישלחו את הילדים לבית ספר שיוקם, התנו זאת בכך שזאת תהיה מסגרת תורנית של ישיבה או אולפנה, ולא תיכון דתי רגיל. "הזוי שעיריית אריאל דואגת לכל יישובי הסביבה ולא דואגת לתושבים שלה", אומרת גריידי-שר.

הבחירות מלבות את הסכסוך

אם עד כה הייתה הדרך סבוכה וקשה במאבק מול העירייה, בקבוצת ההורים מעריכים שככל שהבחירות יתקרבו וקמפיין ההדתה שמתחולל בעיר יצבור תאוצה, העירייה תהסס יותר ויותר. בשבוע שעבר דווח בכלי התקשורת על מבנה הישיבה הגבוהה של קהילת בני נצרים, שהעברתו לשכונת מגורים חילונית באריאל עוררה זעם רב ותגובות קשות. שליסל משתפת באמירות החריפות כלפי דתיים שהופיעו ברשתות החברתיות הפנימיות של התושבים.

"ישנם חמישה מועמדים לראשות העיר", מסביר יצחק שליסל, בעלה של איילת, "כאשר חלק מהמועמדים משתמשים באופן ציני בסיסמאות של הדתה, כדי לפגוע אלקטורלית בראש העיר ובמועמד הדתי חיים סגל. הם התנפלו על ראש העיר אליהו שבירו כשהעביר את המבנה של הישיבה, תוך שהם רוכבים על גב התושבים שם שבאמת נפגעו, ויצרו מצג שווא כאילו הדתיים מתכננים להשתלט על העיר ושבירו מסייע להם".

המקרה הספציפי של העברת הישיבה עורר בעקבותיו גל של טענות חילוניות להדתה, שלטענת התושבים הדתיים מצוצות מן האצבע. במהלך החודשים האחרונים נטען כי הדתיים מתכננים לסגור כבישים בשבת, גורמים לחנויות להישאר סגורות בשבת בכך שהם לא קונים בהן, האשמות על נערים שירקו וזרקו אבנים על נשים לא צנועות, ואפילו טענה מוזרה לפיה נשים דתיות מחנות את רכביהן בצורה מופקרת ומסוכנת.

הוויכוח בעיר התלהט, והגיע למצב שבו היו מי שקראו לקהילה הדתית לעזוב את העיר. "יש פה ממש שיסוי", אומר יצחק שליסל, "יצרו מצב של תחרות בין המועמדים, מי הכי אנטי דתי. כל אחד מהם היה צריך להתנער מהדתיים כמה שיותר. ביקשתי מהם, אחד אחרי השני, שיגיבו על האמירות הקשות של חלק מתושבי העיר, שירגיעו את השיח. אף אחד לא היה מוכן להגיב. יש כאן הרגשה קשה שיד מכוונת עומדת מאחורי התסיסה הזאת ורוצה בה".

גם ראש העיר המכהן, אליהו שבירו, פרסם פוסט בפייסבוק ובו הוא מתנער מהטענות לפיהן הוא מסייע לדתיים במיוחד, והכריז כי אריאל לא תעבור הדתה. "במצב הנוכחי, קשה מאוד לראות איך יוכל ראש העיר לקדם ישיבה תיכונית ואולפנה מבלי להיפגע פוליטית", ממשיכה איילת את בעלה, "אנחנו מאוד חוששים שזה לא הולך לכיוון טוב ושהמצוקה שלנו תימשך עוד ועוד".

העירייה: הנושא באחריות משרד החינוך

החשש של שליסל לא מנותק מהמציאות. לקראת עונת הרחצה בקיץ האחרון בבריכה, פנו נציגים של הבית היהודי בעירייה לממונים כדי שיאפשרו שעות שחייה נפרדות בבריכה העירונית לטובת הציבור הדתי בעיר. אפילו הבקשה לשעות בריכה נפרדות אחרי שנגמרות השעות הרשמיות ולא על חשבון שעות הפעילות המעורבות, נדחו על ידי הממונים. "הם אמרו לחברת המועצה שפנתה אליהם, שלפני הבחירות אין שום סיכוי לשעות נפרדות", מספרת שליסל.

דקלה שיינדל, חברת מועצת העיר אריאל מטעם הבית היהודי, אמרה בתגובה: "הנושא של שעות ההפרדה בבריכה העירונית יקר מאוד לליבי, ובתחילת החופשה פניתי לראש העיר בבקשה להוסיף שעות נפרדות בבריכה. נעניתי שפנייתי הגיעה מאוחר מדי לגבי שנה זו, והובטח לי כי בקיץ הבא תהיה שחייה נפרדת גם בבריכה העירונית. אני מתכוונת לעקוב מקרוב ולבדוק את הנושא מבעוד מועד לקראת עונת הרחצה הבאה.

"הצורך במסגרת על-יסודית דתית הוא נושא חשוב מאוד שאנחנו עוסקים בו רבות, ואנו מתכוונים להמשיך לפעול בנושא מול העירייה ומול משרד החינוך. אני משוכנעת שנצליח למצוא יחד עם ההורים את הפתרון הטוב ביותר בשביל ילדינו.

"לאחרונה אריאל הייתה בכותרות בנסיבות לא טובות בנושאים הקשורים לסכסוכים בין דתיים לחילונים בעיר. למיטב הבנתי, גם הרצון מצד דתיים לפרסם בתקשורת את הנושא של הפרדת הבריכה וגם פרסום התלונות נגד הקמת ישיבת ההסדר בעיר מצד חילונים, הם ניסיונות של תושבים בעיר להוביל לשינוי. יחד עם זאת, הפרסומים האלה, בתקופה של בחירות, עלולים לשמש מתמודדים מסוימים שמעוניינים בליבוי שנאה בינינו ומטרתם הישגים פוליטיים שמנגחים מועמד זה או אחר. אנחנו בבית היהודי מאמינים בחיים עירוניים של שותפות ושכנות טובה. אנחנו חושבים שאת המחלוקות האלה אפשר לפתור בדרכי נועם ופועלים לשם כך, הן בין התושבים והן מול העירייה".

מעיריית אריאל נמסר בתגובה כי "העיר אריאל היא עיר של שותפות שבה חיים דתיים, חילונים, עולים חדשים לצד צברים בכבוד ובהרמוניה. מיום הקמתה של העיר קיים סטטוס קוו של כבוד בין המגזרים בכל הנוגע לחיי הקהילה המשותפת ואנו משמרים אותו. הנהלת העירייה פועלת בשנים האחרונות מול משרד החינוך למען הקמת בית ספר על-יסודי דתי באריאל ורואה בכך חשיבות רבה. הנושא נמצא במגרש של משרד החינוך".