בן גביר: להיטות יתר של הפרקליטות

עו"ד איתמר בן גביר מותח הערב (מוצאי שבת) ביקורת על החלטת בית המשפט העליון להחמיר בעונשו של הנאשם בהצתת כנסיית הלחם והדגים

אורלי הררי , ז' באלול תשע"ח

השופט דוד מינץ
השופט דוד מינץ
צילום: פלאש 90

עו"ד איתמר בן גביר מותח הערב (מוצאי שבת) ביקורת על החלטת בית המשפט העליון להחמיר בעונשו של הנאשם בהצתת כנסיית הלחם והדגים.

בית המשפט המחוזי בנצרת העמיד את העונש על ארבע שנות מאסר אך שופטי העליון יצחק עמית, דוד מינץ ויוסף אלרון החמירו את העונש לחמש וחצי שנים.

"לצערי השופטים מינץ ואלרון הצטרפו בעניין לשופט עמית שהוא שופט עם הכי הרבה הרשעות בבית המשפט, מעבר לכך שהוא בעל השקפה שיפוטית מאוד מאוד ברורה. אני סבור שעצם ההרשעה של ינון ראובני לא הייתה נכונה, והצבנו בפני בית המשפט יותר מידי סימני שאלה שהיה ראוי לשקול אותם במסגרת זיכוי מחמת הספק.

כך לדוגמה היה את עניין של כפפה שנמצאה שישה קילומטרים ממקום האירוע ו- DNA של הנאשם נמצא עליה. מסרנו שורה של הסברים לדוגמה שהנאשם היה בצפון בהדבקת מודעות חודש לפני, או לחלופין שהנאשם התגורר בדירה שבה התגוררו חשודים נוספים ואולי מישהו אחר לקח את הכפפה או שהנאשם בא עם הכפפה במגע במסגרת עבודתו שכללה שימשו בכפפות, אך לצערי בית המשפט לא קיים את מצוות הפסיקה שאומרת שהסבר סביר צריך להוביל לזיכוי ולו מחמת הספק ודאי בתיק שכל כולו מושתת על ראיות נסיבתיות".

יחד עם זאת, עיקר קצפו של עורך דין בן גביר הוא בעניין העונש החמור שהוטל על הנאשם, "הצגתי בפני בית המשפט עשרות פסקי דין, כך לדוגמה בעניין ערבי שהצית בית כנסת והושת עליו עונש מאסר של שנתיים וחצי או ערבי שהצית ישיבה שלימה בעכו ונדון לשלוש שנות מאסר. ידעתי שהשופטים ישאלו אם כנסיית הלחם והדגים היא לא מקום היסטורי חשוב, ולכן פרט להצתות של בתי כנסת וישיבה בעכו - שלטעמי הם גם מקומות היסטוריים חשובים - הגשתי פסיקה בהר הבית שאין ספק שהוא המקום הכי קדוש במדינת ישראל.

השופטים מינץ ואלרון גזרו עונשים של שנה /שנה וחצי מאסר לערבים בגין כל אירוע של זריקת בקבוקי תבערה על שוטרים בהר הבית . לטעמי לזרוק בקבוק תבערה על שוטרים בהר הבית ובעצם בכל מקום יותר חמור מהצתת מקום ריק ונזק לרכוש, אלא שלהפתעתי לא רק שהשופט עמית לא נתן משקל לפסיקה הזאת, אלא שגם השופטים מינץ ואלרון שהיו אמורים להוות רוח חדשה ומרעננת בבית המשפט הצטרפו לפסק הדין החמור של עמית".

עו"ד בן גביר גם טוען כי הרכב השופטים לא שקל את הנסיבות האישיות של ראובני, "הוא התחתן בשנה האחרונה, נמצא בתת תנאים ולא זוכה לרבע מהזכויות שהמחבלים בכלא זוכים בהם. הוא כלוא 23 שעות ביממה, לא יוצא לאגף כי הוא מופרד מערבים נאסר עליו לשוחח בטלפון אפילו עם רעייתו וההורים שלו, ומאז החתונה לא קיבל את זכות ההתייחדות אותה מקבל כמעט כל אסיר בכלא הישראלי".

עורך הדין מביע אכזבה לא רק מפסק הדין של השופטים אלא גם מעובדה כי פרקליטים דתיים נבחרו להוביל את התיק, "במחוזי זה היה עורך דין אבי פסטרנק מחיפה, בבית המשפט העליון זה היה עו"ד שלומי אברמזון, שניהם מאוד מוכשרים וחכמים, אבל לצערי בתיק כזה יש עודף מוטיבציה ורצון להוכיח שאנחנו לא כמוהו, אנחנו לא כמו נערי הגבעות וזה מוביל ללהיטות יתר של הפרקליטות להשיג הרשעה.

ניחא הרשעה אבל מדוע להחמיר בעונש ולהשית על ראובני את מה שלא פוסקים כלפי מחבלים. בתגובה לדרישה של הפרקליטות להחמיר בעונש ולגזור שנות מאסר רבות, הפניתי לפסק דין לבית המשפט על מחבל שזרק בקבוק תבערה על שוטר, והשוטר החל לבעור, הוא קיבל חמש וחצי שנות מאסר, אבל משום מה השופטים החליטו שדינו של ראובני שכאמור הורשע בהצתת מבנה ריק, דומה לאותו מחבל, זה מקומם ומעציב אך במיוחד מצערת אותי העובדה שהשופטים מינץ ואלרון אמורים היו להביא איתם רוח חדשה לבית המשפט לא עשו זאת. אולי בתיקים הבאים נקווה שיעשו כך, אך כרגע העובדה שהם הצטרפו לשופט עמית יותר ממטרידה אותי".

בסיום דבריו בן גביר מבקש להדגיש, "מן ההגינות לציין שבאשר לנאשם השני שהואשם בסיוע וזוכה בבית המשפט המחוזי ולתדהמת כולנו הפרקליטות ערערה, שם השופטים מינץ ואלרון לא הלכו עם עמית ואני שמח על כך הגם שמדובר בתיק שהיה ברור שאין בו כלום ואין שום ראיות נגד הנאשם השני" אני מקווה שבשנים הקרובות יינתנו בבית המשפט העליון יותר ויותר פסקי דין מזכים, במשפט העברי מצוין שעדיף אשמים יסתובבו חופשי מאשר חף מפשע אחד בכלא, כמו כן נקווה גם לראות יותר ויותר פסקי דין שבהם יש יחס הולם ומשווה למידת הענישה בין המגזרים השונים. התחושה מפסק דין ראובני היא שבית המשפט החמיר כלפי יהודים היכן שהעונש כלפי הערבים הוא מחצית".