"בהלת העכברת חרגה מפרופורציה"

מומחה לשמורות טבע ונחלים לא ממליץ לשכשך בנחליו שפורסמה עליהם אזהרת עכברת, אך מזכיר: מתוך כ-200,000 אושפזו 42 בלבד.

שמעון כהן , ח' באלול תשע"ח

המג'רסה בימים סוערים יותר
המג'רסה בימים סוערים יותר
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

מספר המאושפזים שנדבקו במחלת העכברת חצה את רף הארבעים. נחלי הצפון מתרוקנים ממבקרים ומטיילים. על מה שמתחיל להיראות כבהלה גוברת שוחחנו עם הפרופ' שריג גפני מהמרכז האקדמי רופין, מומחה לשיקום נחלים, שמורות טבע וזוחלים.

"יש כאן התפרצות של מחלה שהיא בהיקף גבוה מאשר בעבר, אבל זו לא מחלה חדשה וצריך לקחת את הדברים בפרופורציה", פותח פרופ' גפני ומציין כי אם מדובר ב-21 יום של דגירה למחלה זו הרי ש"לפני המקרה הראשון היו בנחלי הצפון כעשרת אלפים בני אדם מדי יום בממוצע.

''במג'רסה לבד היו כחמשת אלפים מדי יום, והמשמעות היא שנחשפו כ-200 אלף איש בתקופה שלפני התפרצות המחלה ומתוכם ארבעים חלו. אלה הפרופורציות. זה יותר מאשר בדרך כלל, אבל אלו הפרופורציות ולא מעבר לכך. זו לא מגיפה".

"סביר להניח שהיו כמה מקרים של עכברת ברמה יותר נמוכה בכל שנה גם לפני כן, אבל הצירוף שבשנים האחרונות יש מעט מאוד גשמים בצפון ,ולכן הזרימה ירדה וכעת היא חלשה יחסית והמים יותר עומדים ופחות נשטפים ולכן יש סיכוי טוב יותר לחיידקים להתפתח, בעיקר בחום, כשהמים מגיעים ל-30-32 מעלות. אלו בדיוק התנאים שמאפשרים התפתחות של כלל החיידקים ובכלל זה גם החיידקים של המחלה הזו".

ומה לגבי היום שאחרי? האם יש צורך בפעילות כלשהי להחזרת הנחלים לקדמותם? פרופ' גפני משיב בשלילה. לדבריו "כשתתחיל עונת הגשמים והזרימה תגבר נחזור למצב שבו המים יתחלפו בתדירות יותר גבוהה וההתפתחות תחזור לרמתה הנורמאלית".

עם זאת הוא מציין כי "תמיד טוב שיהיה פחות מגע של בעלי חיים עם המים וכוונתי היא לא לבעלי החיים הקטנים שכמעט אי אפשר למנוע זאת מהם, אלא לבקר ובעלי חיים גדולים שנכנסים למים, טובלים רגליים ומפרישים פרשיהם פנימה וזה מוריד את רמת הסניטציה וההתפתחות תהיה יותר גבוהה".

על השם 'עכברת' שנדמה שלא תרם להרגעת הרוחות אלא להיפך, מסכים פרופ' גפני לתחושה לפיה אם היו מכנים את המחלה כסוג של שפעת הבהלה היית הרבה יותר נמוכה. "יש נטייה לתת למחלות שמות של בעלי חיים כמו חזרת ושפעת חזירים ושפעת העופות. אלו דברים שבעלי החיים והאדם מעבירים וזו לא תופעה חדשה ואת השמות נותנים בהתאם לזה".

לסיכומם של דברים, אומר פרופ' גפני כי "רמת הפאניקה יצאה מפרופורציות ונא להרגיע. אני לא ממליץ להיכנס למים בנחלים שעליהם יש אזהרה. ברוב המקרים לא בודקים את המים בנחלים בהקשר של המחלה הזו, וניתן לשער שבני בקר שמגיעים למים שאינם מתחלפים יגרמו לכך שרמת החיידקים תעלה בקיץ, אבל ניתן להרגיע, גם אם לא להתעלם. אין צורך בשום פאניקה".

ומה באשר לכנרת? האם החיידקים יכולים להגיע גם אליה ולהשפיע על איכות המים או ששם המים הנגועים מתפוגגים? פרופ' גפני משיב כי "רמת המיהול בכנרת היא כזו שהסבירות שאדם ייחשף לכך היא נמוכה ביותר".

הוא מזהיר: "כשמסתובבים בטבע ולא מקפידים על סניטציה טובה יש סיכוי להידבק ממחלות. אני לא ממליץ לשתות מים מנחלים וגם לא מהכנרת ללא חיטוי, אבל מעבר לזה לא צריך להיכנס לבהלות ודאגות".