פונדקאות: ההיצע הולך ומצטמצם

מדינות עולם שלישי בהן היה נהוג להציע פונדקאות פועלות להוציאה מן החוק.

ערוץ 7 , ט' באלול תשע"ח

לידה (אילוסטרציה)
לידה (אילוסטרציה)
iStock

אל מול הביקוש העולמי לאמהות פונדקאיות – מספר המדינות שמתירות לנשים לשמש כפונדקאיות הולך ומצטמצם. כך עולה ממאמר מקיף שפורסם ב-The Asean Post בחודש שעבר.

המאמר, פרי עטה של מאיזורה איסמעיל, נפתח בהסבר, לפיו המושג "פונדקאות" מתייחס לכמה מצבים, שבכולם האישה הפונדקאית נושאת את העובר עד שהיא יולדת אותו, אך מוסרת אותו לידי אחרים.

בפונדקאות "מסורתית", נעשה שימוש בביצית של האישה הפונדקאית. בפונדקאות המכונה gestational (הריונית), הביצית מגיעה מאישה אחרת ואין שום קשר ביולוגי בין האישה לבין העובר שהיא נושאת.

בנוסף, תיתכן פונדקאות מסחרית, שבמסגרתה האישה הפונדקאית מקבלת כסף עבור שירותיה, או פונדקאות אלטרואיסטית, שבה האישה מבצעת את הפונדקאות כמעשה התנדבותי, רק כדי לאפשר למי שאינם יכולים להוליד ילד בדרכים הרגילות, להפוך להורים.

בעיות מהרגע הראשון

הפונדקאות התאפשרה בזכות הקידמה הרפואית המודרנית, אלא שמדובר בהסדר שהיה רצוף בבעיות מהרגע הראשון. התינוקת הראשונה שנולדה בתום הריון מלא במסגרת פונדקאות מסורתית נודעה תחילה רק כ-"בייבי M", ושמה כיום הוא מליסה שטרן. היא נולדה לפונדקאית מארי בת' ווייטהד בניו ג'רזי, ב-1985.

ווייטהד סירבה להעביר את המשמורת על התינוקת לידי ההורים המיועדים – וויליאם ואליזבת' שטרן. בתי המשפט בניו ג'רזי קבעו שווייטהד היא האם הביולוגית של התינוקת ופסלו את הסכם הפונדקאות. ואולם, הם גם קבעו שלטובתה של התינוקת, יש להעניק את המשמורת לאביה, וויליאם שטרן.

במקרה מפורסם אחר, זה של "בייבי גאמי", ההורים המיועדים של תינוק שנולד בתאילנד באמצעות פונדקאות נטשו אותו, לכאורה. התינוק ואחותו התאומה נולדו ב-2013, אך בייבי גאמי נולד עם תסמונת דאון. ההורים – זוג אוסטרלי – לקחו את התינוקת, פיפה, אך לא את התינוק. האמא הפונדקאית פנתה לבית משפט באוסטרליה ודרשה כי פיפה תוחזר לידיה.

בית המשפט קבע כי בני הזוג לא נטשו את בייבי גאמי אלא שהם נאלצו לברוח מתאילנד בשל המהומות שפרצו בה, כאשר התינוק היה מאושפז בבית חולים. בית המשפט קבע שהאם הפונדקאית פיתחה רגשות כלפי התינוקות כשהיו ברחמה אך החליט בכל זאת להשאיר את פיפה בידי בני הזוג האוסטרלים.

איסמעיל הסבירה ש"בעיות מעין אלו הן בלתי נמנעות כאשר תהליך כל כך טעון רגשית הופך למסחרי".

"אדם, גם אם משלמים לו לשאת תינוק, אף פעם לא יכול לתפקד לגמרי כמו מכונה", הסבירה. גם כשהאם הפונדקאית וההורים המיועדים מודעים לכל הבעיות ונכנסים להסכם מרצונם המלא, "העניין של לוותר על תינוק ולקחת תינוק הוא במקרה הטוב קורע לב".

השירות התייקר

עם התמסחרותה של הפונדקאות עלו המחירים. בארה"ב, שרוב מדינותיה מתירות פונדקאות, התשלום הכולל עבור תהליך הפונדקאות מגיע לכ-150,000 דולר, כאשר רק חלק מהכסף הולך לאם הפונדקאית (הוצאות אחרות כוללות תשלום לתורמת ביצית, ביטוחים וטיפולים).

בשל המחירים הגבוהים, צצה תעשייה של פונדקאות במדינות מתפתחות. במשך תקופה מסויימת ניתן היה להשתמש בשירותי פונדקאיות בהודו בעבור 12,000 דולר בלבד, ובאוקראינה בעבור כ-35,000 דולר. בין יעדי הפונדקאות שהתהוו: תאילנד, נפאל, יוון, קמבודיה ולאוס. ואולם, ככל שמדינות שונות החלו לפקח על ההליך, נוצר גם מצב בו נשים שהסכימו להליך הפונדקאות במדינה אחת הועברו למדינה אחרת – לאו דווקא בתנאי תברואה ותזונה טובים.

לאחר כמה מקרים מפורסמים בהם נשים פונדקאיות נוצלו לרעה, החלו המדינות המעורבות לפקח מקרוב על התהליך ולהגבילו. הודו אסרה על פונדקאות מסחרית ועל פונדקאות עבור הורים מיועדים שמתגוררים מחוץ להודו. גם תאילנד נהגה כך אחרי המקרה של בייבי גאמי.

גם נפאל הגבילה את הפונדקאות, וקמבודיה אסרה כליל על המנהג ב-2016, ואף עצרה 33 נשים הרות שנשכרו כפונדקאיות והואשמו בעבירת סחר בבני אדם, שדינה עד 15 שנות מאסר.

שוק הפונדקאות העולמי הולך ומצטמצם וכיום כולל את לאוס, אוקראינה, יוון וקניה. אירופה אוסרת על המנהג כליל, חוץ מפורטוגל, שמתירה פונדקאות אלטרואיסטית בלבד. עם זאת, כאמור, במדינות מסוימות בארה"ב הפונדקאות מותרת וחוקית – אם כי יקרה.

הביקוש לא עומד להיעלם, מסכמת איסמעיל. ואיסור מוחלט על אספקת ההיצע עלול להוריד את התעשייה למחתרת.