כשאיתן פגש את יוחאי

כמו אהוד ברק בשעתו כשעלה לגולן, גם ח"כ כבל הגיע להר חברון כדי להציג משנה מדינית ולהתווכח עם ראשי הישובים. ראש המועצה מספר.

שמעון כהן , י' באלול תשע"ח

מפגש טעון. דמרי עם כבל
מפגש טעון. דמרי עם כבל
צילום: מועצת הר חברון



טוען....

חבר הכנסת איתן כבל, מראשי 'המחנה הציוני' בחר להציג את משנתו המדינית דווקא בפני מי שנחשבים ליריביו הפוליטיים, המתיישבים ביהודה ושומרון.

על המהלך, שמזכיר מעט את ביקורו של אהוד ברק בשעתו ברמת הגולן, כאשר הבהיר שבכוונתו לשאת ולתת על ירידה מהגולן, שוחחנו עם מי שאירח את כבל, ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי.

במפגש המדובר נכחו לבד מדמרי עצמו גם ראשי הישובים שהתעמתו עם עמדתו חודשים מספר לאחר שתבע מחבריו למפלגה להתפכח מחלומות אוסלו. "איתן כבל הפתיע באמירה שלו כשאמר התפכחנו", אומר דמרי. "יש בזה הרבה מאוד אומץ, גם ביחס למחנה שממנו הוא מגיע, מחנה שבמשך תקופה ארוכה הוביל אמירה חד משמעית שאין בלתה שתמכה בהסכמי אוסלו, בשתי מדינות לשני עמים ובנסיגה לקווי 48' והיום הוא מדבר אחרת".

"אנחנו חייבים לשוחח. להתקרנף אחד מול השני ולחדד את הדברים בזירת ההתגוששות של הכנסת זה דבר שאנחנו רגילים אליו אבל לא ראינו בו ברכה לאורך שנים. השיח כואב ונוקב ככל שיהיה, אבל עצם הדיבור שבו מייצר קרבה", דברי ראש המועצה.

על הדברים שהשמיע חבר הכנסת כבל הוא מספר: "כבל פרס את משנתו המדינית החדשה ישנה, שטוענת שנתחיל עם גושי ההתיישבות, 300 אלף יהודים, ולגבי השאר נדון. הוא לא אומר בשלב זה שנגרש או נחזיר בשלב זה. זו אמירה שלא נשמעה עד כה בשיח הפוליטי. אמרתי לו שזה מה שאני טוען לגבי שטחי C, אם לא רוצים לפגוע באוכלוסייה למה לדבר על גושים ולא על שטחי C".

בדבריו מבהיר ומחדד דמרי כי כבל לא נקט באמירה לפיה הוא תומך בהחלת ריבונות ישראלית על גושי ההתיישבות, אך מדבריו ניתן היה להבין שזו המגמה אליה הוא חותר, "לגבי השאר הוא דיבר במעורפל".

"שבעתי ממראות קורעי לב של קריעת חבלי ארץ. זה לא הביא לשום דבר בשום מקום, ולכן טענתי את טענותיי. התקיים ויכוח נוקב", אומר דמרי ומספר כי גם לכבל עצמו הזכיר בדבריו כי מפלגתו שלו הייתה זו שקבעה מדיניות לפיה ההתיישבות היא זו שקובעת את מקום הצבת הגבול.

"מפלגתו תמכה בשנת 47' בהחלטת האו"ם על חלוקה לשתי מדינות, יהודית וערבית, והישוב שהיה בארץ, ה'הגנה' והממשלה הראשונה של בן גוריון, קיבלו את ההחלטה להישאר באותם מקומות, גם אם האו"ם קבע שזה שטח של מדינה ערבית. לא התפנו מחניתה, עכו או קיבוצי הצפון וכך נקבע הגבול. אותם תושבים ערבים שם הם כיום חלק ממדינת ישראל. כשאנחנו מדברים היום על לכל היותר 200 אלף ערבים בשטחי C לעומת 500 אלף יהודים זה לא מה שאמור להבהיל אותנו. מעבר לזה אנחנו מכירים את הריבוי של חמישה ילדים למשפחה בממוצע ביו"ש", הוא מעיר בהתייחסו לאיומי השד הדמוגרפי המרחפים תמיד בחללם של דיונים מעין אלה.

גם החשש ממדינת אפרטהייד עלה בשיחה עם כבל בהתייחס לאותם ערבים תושבי כל שטח שיסופח ריבונית לישראל. "המילה הזו עלתה במהלך השיח. לא קיבלנו אותה. זו אמירה שאינה רלוונטית למה שקורה בשטח. אני מזמין אותו ואת הציבור כולו לראות את הבניה הערבית הבלתי חוקית שיש בעיקר בשטחי C לעומת מה שקורה בישובים, לראות את גניבות המים, גניבות האדמה, הנזקים החקלאיים ועוד, לראות חושות שהופכות למאחזים בלתי חוקיים. יש מאות מבנים כאלה בהר חברון. כבל אמר לי שהם למדו את זה מאיתנו, 'גם אתם התנחלתם בניגוד לחוק ותראה איפה אתם היום', הוא אמר".

כאמור, שיחות שכאלה מתקיימות תמיד כשמעליהן השד הדמוגרפי מנופף בקילשונו, אבל דמרי מסרב להתרשם. "אני מציע שיפסיקו לאיים עלינו עם השד הדמוגרפי. השד הזה נכנס לבקבוק והוא לא יחזור. אני אומר את הדברים על סמך נתונים. יש 2 או 2.5 מיליון ערבים עזתים שהם כבר מזמן לא חלק מהרשות הפלשתינית. אני לא משלים עם זה, אבל הם מעין מדינה בפני עצמה. הם כבר משהו אחר. לגבי ערביי יהודה ושומרון, הנתונים מנופחים. 300 אלף ערבים ספורים פעמים, אלו ערביי מזרח ירושלים שרשומים אצלנו ואצלם. 100 ערבים פלשתינים ביו"ש שהתחתנו עם ערבים ישראלים רשומים במרשם האוכלוסין הפלשתיני.

עוד 300 אלף ערבים שהגרו בשנים האחרונות מיו"ש למקומות אחרים בעולם ולא חיים כאן, על פי כללי מרשם האוכלוסין מי שלא גר במקום למעלה משנה לא נספר, אבל הם סופרים אותם. יש בין 20 ל-40 אלף ערבים שעוזבים לצמיתות מדי שנה. בנוסף ישנם במרשם האוכלוסין מספרים מופרכים של אנשים בגיל 154 שנשארים במרשם. הרש"פ עושה מניפולציות כדי להוציא את השד הדמוגרפי".

לקראת תום השיחה אתו מזכיר דמרי את המענה העתיק של אגרות יהושע בן נון, ולטעמו יש לחזור את המתווה ההוא שבו מדינת ישראל תאפשר למי שרוצה להגר לעשות זאת, תילחם בעצמה במי שיהיה מעוניין בכך ותאפשר מעמד של גר תושב למעוניינים לחיות בה בשלום. "כשנדע לבצע את התמהיל בין שלושת הדברים הללו יהיה שיח אחר שלא היה בשיח הפוליטי והמדיני".