בשבע מהדורה דיגיטלית

מפי א-ל יבורך ישראל – סיפור לשבת

בני זוג נישאו בשנת תשס"ג והתגוררו במרכז. עברו שנתיים והם לא נפקדו. הם החלו לעבור טיפולי פוריות, ובמקביל טיפולים אלטרנטיביים.

עודד מזרחי , י"ב באלול תשע"ח

סיפור לשבת אילוסטרציה
סיפור לשבת אילוסטרציה
צילום: (פנימה יח"צ)

צד האמונה לא נעדר. הם התברכו מרבנים וניסו כל מיני סגולות. הכלל היה: כשלא הולך כלום, מנסים הכול.

עם הזמן הסתר הפנים גדל והייאוש החל לכרסם. בסיוון תשע"ז עברה האישה טיפול פוריות IVF שהסתבך עד שהיה צורך להנשימה. לאחר שהטיפול נכשל, תהו בני הזוג אם להמשיך בטיפולים או לאמץ ילד.

חברים הפצירו בהם: "סעו לאומן! רבנו מחכה לכם". אחרי הטיפול האחרון הפצירו בהם ביתר שאת, ובני הזוג נרשמו לנסיעה לקברי צדיקים באוקראינה. הם ארזו את המזוודות בח' באלול לטיסת הלילה והצטרפו לקבוצה שארגנו רוני ונורית אילון הירש ממרכז 'אשירה שמיים', שיצאה למסע רוחני של ארבעה ימים.

הציון הראשון שפקדו היה של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, סנגורם של ישראל. לאישה היה קשה להתחבר לתפילה בקבר הצדיק, אך כאשר הגיעו לציון שמעה איזה ניגון ולפתע התבהר בנפשה שכל מה שאירע להם היה בהשגחה אלוקית מדויקת. כל חייה עד לשהותה במקום חלפו בעיני רוחה, והייתה לה תחושה ברורה שהיה עליה להגיע לכאן.

משם נסעו לציון הבעל שם טוב במז'יבוז'. רוני עשה בעבורם פדיון נפש ואמר: "תוך כדי שאומר את התפילה, אתם תעשו תשובה!". בסוף אמר לבעל: "יש סגולה שנתקע כף, ובעזרת ה' בעוד תשעה חודשים בחודש סיון ייוולד בן ואני אהיה המוהל".

רוני לחץ יד לבעל והסביר שההתקשרות לצדיקים והאמירה הפומבית פותחות שערי שמיים, ונורית הוסיפה: "תקראו לילד ישראל על שם רבי ישראל, הבעל שם טוב". הדברים נאמרו באמונה, ובכל זאת האישה הביעה ספק, לנוכח הניסיונות הקודמים שכשלו. כולם עודדו אותם להאמין, בירכו אותם שיזכו לזרע של קיימא, ואמרו שאין לנו מושג בגדולתו של הקב"ה.

כשהגיעו לציונו של רבי נתן מברסלב שרו "תהא השעה הזאת שעת רחמים!". האישה חשה שזו שעת רצון לקרוא את פתקי התפילה שנתנו לה קרוביה בארץ. היא קראה את השמות, ולקראת הסוף אמרה: "תברך את הילד רועי-ישראל לבריאות והצלחה".

האישה הביטה בפתקים, והשם הזה לא הופיע! היא לא הבינה מדוע הוציאה מפיה דווקא את השם הזה.

משם נסעו לשבת באומן. בציונו של רבי נחמן אמרו את התיקון הכללי, נתנו צדקה ושפכו את ליבם. זו הייתה הפעם הראשונה שבה התבודדו, דיברו עם הקב"ה והודו לו על מה שיש ועל מה שאין.

באומן עשתה האישה הפרשת חלה והתפללה שוב לילד. לאחר מכן פרשה לצד ובכתה בעצימת עיניים. כאשר פקחה אותן ראתה לפתע שמונח בידיה תינוק... התחושה הייתה עוצמתית. אם התינוק, שלא הייתה שייכת לקבוצה אך התוודעה לסיפור, הניחה את תינוקה אצלה ואמרה: "בעזרת השם יהיה לך תינוק משלך!". לאחר מכן לקחה את תינוקה ונעלמה.

בני הזוג חזרו ארצה והחליטו לבצע טיפול נוסף אחרון לפני ראש השנה תשע"ח. בראש השנה האישה חשה כאבים חזקים שלא בישרו טוב. בכל זאת התפללו בחג באמונה ובבכי והרגישו שאין ייאוש בעולם כלל וישועת ה' כהרף עין.

לפני יום כיפור התבשרה האישה כי היא מעוברת!

לאחר שקיבלה את התוצאות התקשרה לבעלה ואמרה: "אין על השם! מלך מלכי המלכים".

אך ניסיונות האמונה לא תמו.

בסוכות היו לאישה דימומים. הרופא הורה לה לנוח ולקוות שהריונה יחזיק מעמד. בליל הושענא רבה קיימו סגולה שמתאימה לעת הזאת, והדליקו נרות לעילוי נשמת הצדיקים ורחל אמנו.

בבוקר שמחת תורה בבית הכנסת חזרו הדימומים. בני הזוג חזרו לביתם. בהגיעם התמוטטה האישה והם הבינו שעקב הדימום הרב ההיריון כשל.

החג הפך לאבל. האישה השלימה עם האובדן, ובדמעות הודתה לה' גם על כך שלא זכתה להיות אמא. לפתע שמעה את בעלה שר "אין ייאוש בעולם כלל" והתחננה: "תן לי את ההיריון הזה, ואני מבטיחה לפרסם את הנס הגדול ולעשות קידוש השם!".

הבעל החל לשיר "ושמחת בחגך", אך היא התעקשה לשיר שיר שמיוחד לשמחת תורה. היא לקחה את המחזור והחלה לשיר את המזמור "מפי א‑ל יבורך ישראל". כאשר הבחינה במילים "יבורך ישראל", חשה בהשגחה הפרטית והתקווה התעוררה שוב.

בצאת החג נסעו באמונה גדולה לחדר מיון. הרופאה הביעה ספק רב אם העובר שרד, והורתה לבצע בדיקת אולטרסאונד. בסיום התפלאה: "לעובר יש דופק ואין עדות לדימום. הכול תקין!". במוצאי שמחת תורה ידעו כי נחתמו סופית לטובה.

בח' בסיוון, בדיוק תשעה חודשים מיציאתם לקברי הצדיקים באוקראינה, נולד לבני הזוג בן, והוא נקרא רועי-ישראל. המוהל היה כמובן רוני אילון.

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: orchozer@gmail.com