בשבע מהדורה דיגיטלית

דיבור עקיף

באופן רשמי ישראל לא מדברת עם חמאס, אבל בפועל ברור שמתנהל משא ומתן בין ירושלים לעזה, גם אם הדבר מתרחש דרך מתווכים.

אסף משניות , י"ב באלול תשע"ח

פורמלית אין שיחות. שר הביטחון אביגדור ליברמן
פורמלית אין שיחות. שר הביטחון אביגדור ליברמן
Photo by Basel Awidat/Flash9

120 יום לאחר תחילת המשבר הביטחוני בעוטף עזה, ונראה שהפעם אנחנו מתקרבים להסדרה, שעל פי התכנונים והתקוות תחזיק מעמד לפרק זמן של לכל הפחות שנה.

מתווה ההסדרה עדיין מתגבש בימים אלה, וגורמים ביטחוניים אומרים שההסכם גם יתפתח תוך כדי פעולה.

פרטי ההסכם לא נחשפו עדיין, אך ידוע שהוא יורכב משלבים שונים, כאשר בשלב הראשון המטרה היא להשיג שקט מיידי לתושבי הדרום בתמורה להקלות כלכליות לרצועה. השלב השני, שיהיה תלוי בהתפתחויות בשטח, יסדיר רגיעה בין ישראל לחמאס למשך שנה, כשבמהלך הזמן הזה ישוקם מצבה הכלכלי של הרצועה מחד, וחמאס ושאר הארגונים לא יפעלו נגד ישראל מאידך. מי שאמורה להביא את הכסף לשיקום היא קטאר, פטרוניתה של חמאס כבר שנים ארוכות. מי שנותר מחוץ לכל סוגיית ההסדרה הוא אבו מאזן.

זאת לא הפעם הראשונה בחודשים האחרונים שבה ישראל וחמאס מנהלים מגעים על הפסקת אש, כאשר בשבועות האחרונים חמאס מפר את הפסקות האש פעם אחר פעם, לעיתים בעצמו ולעיתים על ידי ארגונים נוספים ברצועה. הפסקת האש האחרונה, שהושגה בשבוע שעבר, הובילה לפתיחתו של מעבר כרם שלום לאחר כשלושה ימי שקט יחסי. עם זאת, שלושה ימים בלבד לאחר פתיחת מעבר כרם שלום נסגר מעבר ארז כתוצאה מגל הצתות והיתקלויות שהיה בסוף השבוע שעבר.

את מדיניות ההסדרה מוביל שר הביטחון אביגדור ליברמן במלוא העוצמה, כאשר ביום שני אף אמר שנשיא הרשות אבו מאזן פועל לסיכול ההסכם המתגבש. "אבו מאזן יודע שהוא לא מסוגל להפיל את שלטון חמאס בכוח. הוא מבין שחמאס לא יעביר לו את השליטה ברצועת עזה, ולכן הוא מדרדר אותנו לעימות מולו", אמר ליברמן בריאיון לרדיו דרום.

בשלישי בבוקר, במהלך סיור ברמת הגולן, חזר ליברמן מדבריו הקודמים והכחיש מגעים עם חמאס. "אנחנו אכן מדברים עם מצרים, עם האו"ם ועם גורמים נוספים בזירה הבינלאומית. מבחינתי יש רק הסדרה אחת - המציאות בשטח", אמר.

"השר ליברמן לא חזר מעולם מדבריו. תמיד אמרנו שאין הסדרה ואין שום דבר אלא לחץ כלכלי שלנו שמוביל לרגיעה של השטח", אומר ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו, "זאת המדיניות של השר ליברמן מהרגע שנכנס למשרד הביטחון".

"במישור הפורמלי ישראל לא מדברת עם חמאס. זה נכון. היא פשוט משתמשת במתווכים לא רשמיים", אומר ד"ר ערן לרמן, סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים. "במקרה הזה ישראל משתמשת בגורמי מודיעין מצריים שתפקידם הוא לנהל משאים ומתנים בלתי רשמיים. זה לא משהו שישראל עושה אותו בפעם הראשונה, גם במשא ומתן לשחרור גלעד שליט השתמשו במודל הזה".

תושבי העוטף מתנגדים

בעוד שר הביטחון מכחיש שמתנהלים מגעים עם חמאס ומשדר שלא תושג הסדרה בקרוב, מי שדווקא רומז לכך שההסכם קרוב מתמיד הוא דווקא ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה. בנאום מיוחד שנשא ברצועה לרגל חג הקורבן אמר הנייה כי "עזה בדרך לסיים את המצור בשל עמדתכם האיתנה. לא יהיה מחיר פוליטי לסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. כל טיפול הומניטרי יהיה בהסכמה לאומית ורשת ביטחון ערבית שתיתן ערבות מתאימה, אך אנו מדגישים כי ההתנגדות היא מסמך הערבות הגדול ביותר". בנוסף לכך ציין שחמאס ופת"ח מתקרבים להגיע להסכם פיוס ביניהם, מה שיאחד את ערביי הרשות.

אך בעוד שבעזה מדברים בגאווה על המתווה המתגבש, אצלנו לא כולם מסכימים עם השיחות בין ישראל לחמאס, על אף התיווך המצרי הלא רשמי. עד היום, ישראל לא הכירה בשלטון חמאס ברצועה, על אף ניצחונו של ארגון הטרור בבחירות היחידות שנערכו עד היום ברשות. השיחות הללו, שעיקרן שיפור מצבה הכלכלי של הרצועה, נתפסות כשינוי בתפיסה, גם אם אף גורם לא אומר זאת באופן רשמי. "בפועל, איך שלא תסתכל על זה, ישראל מנהלת משא ומתן עם חמאס. לא מדובר פה בחילופי שבויים, אלא במשא ומתן על נושאים אזרחיים. זה הישג אדיר שלו. לא לחינם אבו מאזן פועל לסכל את זה. הוא רואה את זה כמהלך שנועד למנוע ממנו לשוב לרצועה", אומר תא"ל (במיל') צביקה פוגל.

גורמים נוספים במערכת הביטחונית מזהירים מפני אשליה של הסכם שתותיר את ישראל במצב של זחיחות וחוסר מוכנות למלחמה שתבוא בשלב מסוים. "צריך להיות ברור לכולם שאנחנו נגיע למלחמה נוספת בעזה, השאלה היא האם התנאים יהיו לטובתנו או לטובת חמאס", אומרים אותם גורמים ל'בשבע'.

תושבי עוטף עזה מתנגדים אף הם להסדרה עם חמאס. החשש שלהם הוא שהמצב יחזור לימים שקדמו לצוק איתן, בהם פעם אחר פעם סבלו התושבים מטפטופי ירי מהרצועה, בעוד צה"ל דוגל במדיניות של הכלה ומפציץ מטרות כמו מחסני נשק. במוצאי השבת שעברה התקיימה בכיכר רבין הפגנה שבה השתתפו מאות בודדות מתושבי העוטף. במהלך ההפגנה הפריחו המפגינים בלונים שעליהם מחוברים זיקוקים, כדי לדמות את הסבל שהם עוברים בחודשים האחרונים.

"תושבי הדרום לא צריכים לחיות בפחד ולא צריכים לחיות תחת איומים. זה השיקול היחיד שמנחה את השר ליברמן וצריך להנחות את כל השרים בקבינט", אומר ח"כ פורר, "צה"ל הגיב על התקיפות של חמאס ביד קשה, יותר מ‑200 מחבלים נהרגו ו‑4,000 נפצעו מאז חודש מרץ, ותשתיות נרחבות הופצצו".

אבל התקיפות של חמאס לא נעצרו למרות הכול, כאשר כל פעם יש הפוגה של שלושה-ארבעה ימים וחוזר חלילה. אולי השיטה של השר ליברמן לא עובדת בשטח?

"מה שלא עובד בשטח זה לחזור על אותה מדיניות שניסו אותה במשך עשור. מדיניות שכוללת מבצעים חסרי תוחלת שרק גובים מחיר בלי שיש לנו איזושהי תמורה מכך. זה מה שלא עובד. מה שאנחנו עושים היום זה ניסיון למנוע מלחמה, ועל הדרך להגיע למצב שאם ניאלץ לצאת למלחמה, חמאס יהיה מוחלש מאוד. אנחנו צריכים להחליט מתי הזמן הנכון לצאת למלחמה, ולא הצד השני".

להשתחרר מתפיסת הפתרון

"מי שמנהל את העניינים היום זה לא מדינת ישראל אלא חמאס", אומר בתגובה תא"ל פוגל. "באופן מופתי חמאס הצליח לגרום לכולנו לזוז לפי החליל שלו. ברגע שחמאס הבין שהוא מיקסם את היכולת שלו להציק לנו, הוא התיישב ליד שולחן המשא ומתן, וזה בכלל לא משנה אילו מטרות הפצצת לו או לא. המחשבה שצה"ל הוא זה שקובע את הלך הדברים, זה קרדיט שלא מגיע לו".

איך הגענו למצב הזה?

"הבעיה התחילה במבצע עופרת יצוקה. יצאנו למבצע הזה בשביל למגר את שלטון חמאס ולא עשינו את זה, תוך כדי כך שאנו חושפים את חולשותינו הגדולות. אחרי 23 ימים שבהם נהרגו לנו 14 חיילים ולחמאס 1,400, תוך כדי כך שאנחנו מכתרים את הרצועה לחלוטין, השגנו הרתעה אדירה מולם אבל לא השכלנו לנצל את זה ועצרנו את הצבא. יצאנו החוצה, ולמעשה הקמנו את חמאסטן. מאז אנחנו לא מרתיעים ולא משפיעים על הנעשה ברצועה. מדי פעם חמאס נותן לנו כמה שנים של שקט, אבל ברגע שהוא רוצה הוא מכניס אותנו מחדש לסבב נוסף".

בתוך הקבינט המדיני-ביטחוני עלתה התנגדות חריפה למהלך, בעיקר מכיוונו של השר נפתלי בנט. טענתו המרכזית של בנט היא שבחסות השקט חמאס יתחזק ויצבור נשק בסדרי גודל שיש כיום לחיזבאללה בצפון. בנט, שאומר שוב ושוב שפניו לתפקיד שר הביטחון, העלה בחודשים האחרונים את תוכניתו שלו להתמודדות ברצועה. המודל הצבאי שבנט מדבר עליו מבוסס על מדיניות דומה להתנהלות של ישראל מול איראן בסוריה. הרעיון הוא תקיפות מסיביות מהאוויר נגד כלל התשתיות של חמאס ברצועה, ובתוכן מחרטות, מפעלים, מצבורי נשק ומבני חמאס מרכזיים ברצועה. סבב כזה אמור להימשך כשלושה ימים, ובסופם חמאס יגיע למצב על סף פירוז. בהמשך, מציע בנט, כל התחמשות שתזוהה תיהרס כליל, וזאת כדי למנוע מצב של התחמשות מחודשת כמו שקרה לאחר המבצעים הקודמים. משך הזמן הקצר של מהלך כזה גם חשוב לתפיסתו של בנט, וזאת כדי למנוע לחץ בינלאומי נגד ישראל. בנט מעריך שאובדן הלגיטימציה של ישראל במערכות הקודמות נבע מכך שהסבבים היו ארוכים, וסבב קצר שכזה עשוי לעבור בשקט בעולם. תוכניתו של בנט, אשר מורכבת מחלקים אזרחיים, צבאיים ומדיניים, זכתה בתחילה להתנגדות בקרב חברי הקבינט, אך בסביבת בנט טוענים שככל שהזמן עובר יש נטייה לקבלה.

בנט, כך מסבירים בסביבתו, לא רואה עניין להיכנס לרצועה אם אין כוונה לכבוש אותה ולהישאר בה, כאשר לעמדה הזאת שותפים כמעט בכל המערכת הפוליטית, גם אם דרכי ההתמודדות שמוצעות הן שונות. עוד נקודה שעולה בקרב גורמים ביטחוניים היא שלא בטוח שיש בכלל פתרון לסוגיה, אלא יש צורך לנהל את הסכסוך, כמו שסבר בנט עצמו לפני כמה שנים.

"צריך להשתחרר מהתפיסה האמריקאית שלכל דבר יש פתרון, זאת אשליה שצריך להיפטר ממנה", אומר ד"ר לרמן, "אנחנו חיים בשכונה אחרת שמבינה טוב מאוד שיש סכסוכים שאין להם פתרון, וצריך פשוט לנהל אותם. שינוי במציאות יכול להיווצר במקרה שבו איראן למשל תיפול, מה שיגרום לרעידת אדמה גיאופוליטית שאנחנו לא יודעים מה יהיו תוצאותיה. אבל גם אז אין ערבות שיימצא פתרון. צריך להתחיל להפנים את זה".