בשבע מהדורה דיגיטלית

הפגישה שלא תהיה

הזעם האמריקני על הפלשתינים הולך וגואה, ובוושינגטון יש אפילו מי שמעריכים שבעצרת האו"ם ייפגש נשיא ארה"ב רק עם נתניהו

ניצן קידר , י"ג באלול תשע"ח

הפעם אבו-מאזן לא ייכנס לסבב הפגישות שלו. טראמפ ואבו-מאזן
הפעם אבו-מאזן לא ייכנס לסבב הפגישות שלו. טראמפ ואבו-מאזן
צילום: Kevin Lamarque, רויטרס

בשבועות האחרונים עולה לכותרות שוב ושוב תוכנית השלום של הממשל האמריקני. "עסקת המאה", כך מכנה אותה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

אי אפשר לאמוד את כמות המילים שנשפכה על התוכנית הזאת, בעוד שבינתיים אין שום נוסח ואין שום רעיון מגובש. למרות זאת, כבר עכשיו מתחיל טראמפ לדבר על סוגיית המחיר.

אחרי שניסו לספר לנו שלא יהיה מחיר להכרה בירושלים, הנשיא הבהיר שיכול להיות מחיר שישראל תשלם, כמובן במקרה שבו הפלשתינים יואילו בטובם להסתכל לאמריקנים בעיניים. אומנם היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון ניסה להפחית מעוצמת הדברים, ואמר שההכרה לא הייתה מ"אהבה שתלויה בדבר", אבל מדברי הנשיא ניכר שזה מה שיקרה.

בולטון היטיב לנסח את מה שאומרים גם מקורביו של טראמפ: הוא איש עסקים. לא לחינם הוא בונה על "עסקת המאה". הוא בא לפרק מוקשים שפוליטיקאים רגילים לא מסוגלים. כאיש עסקים הוא מצפה לתמורה, אם יהיו שני צדדים לעסקה. לנו ניסו לומר שהוא אינו כזה, אבל נודה על האמת: טראמפ אוהד ישראל במידה רבה למדי, הרבה יותר מנשיאים אחרים. אבל הוא עדיין נשיא שחושב כמו איש עסקים. הוא הלך כברת דרך עצומה לטובת ישראל ואין ספק שיצפה לתמורה.

למזלה של ישראל, או שלא למזלה, תלוי איזה צד במערכת הפוליטית שואלים, הפלשתינים בוחרים להיות הסרבנים. זו התובנה של סגן השר ומי שהיה שגריר ישראל בארצות הברית, מייקל אורן, על אמירתו של טראמפ. "בתור איש עסקים, הנשיא טראמפ מצפה מכל צד לעשות ויתורים גם אם כואבים. כמו כן, הוא מתכוון לדרוש מחיר מכל צד שיעזוב את השולחן".

"מדובר על הממשל הכי ידידותי שידענו אי פעם, שעומד לצידנו בנושאים קריטיים לביטחוננו כמו איראן, סוריה, עזה והאו"ם. בהתאם לכך, יש לעשות הכול כדי לרצות אותו. לכן, על ישראל לקבל כל מתווה שיוצע, עם ראש פתוח וקשר עין תמידי עם התמונה האסטרטגית הכוללת. על ישראל לומר 'כן' ואף 'כן, אבל', ולתת לפלשתינים לשם שינוי להיות הסרבנים".

מצייצים בעברית ובערבית

לא רק שהאמריקנים מסמנים את הפלשתינים בתור הסרבנים, אלא שהם מתחילים להשפיע גם על אירופה, שמעוניינת מאוד לקדם את פתרון שתי המדינות ומגלה שגם לכך הפלשתינים לא בדיוק מוכנים.

ההשפעה המיידית עלולה להיות מורגשת בעוד חודש. כבכל שנה בחודש ספטמבר יתכנסו מנהיגים מכל רחבי העולם לעצרת הכללית של האו"ם, שבשוליה נערכת פגישות מדיניות משמעותיות. בשנה שעברה טראמפ הקצה זמן גם לנתניהו וגם לאבו-מאזן. הפעם נראה שרק אחד מהמנהיגים יזכה בפריבילגיה.

פקיד אמריקני אמר השבוע בשיחה עם 'בשבע' כי "על פי המצב הנוכחי מול הפלשתינים, נראה שהנשיא טראמפ לא יפגוש באבו-מאזן בשולי עצרת האו"ם השנה". עד כאן הציטוט. בשיחות פנימיות הזעם האמריקני על הפלשתינים הולך וגואה. זה גם מתחיל לחלחל החוצה. בימים האחרונים מפרסם השליח האמריקני המיוחד למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, שורה של ביקורות נגד הפלשתינים בעזה ובשטחי הרשות.

בציוץ בטוויטר שפורסם בעברית, באנגלית ובערבית, שעליו חתומים יחד איתו גם יועצו וחתנו של הנשיא טראמפ ג'ארד קושנר ושגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן, נכתב כי "ארצות הברית השקיעה כסף בסיוע לעם הפלשתיני יותר מכל מדינה אחרת בעולם". הציוץ היה חלק מסדרה של מסרים בשלוש השפות. מסר אחר היה: "על חשבונו של העם הפלשתיני, החמאס מנהל מלחמה בת עשרות שנים שפשטה רגל מבחינה מוסרית, ושהוא הפסיד בה מזמן". לפני כן כתבו השלושה כי "הפלשתינים בעזה לכודים במעגל קסמים, שבו מנהיגות מושחתת ומלאת שנאה מעוררת סכסוכים שמובילים לצמצום ההזדמנויות וכתוצאה מכך לעוני ולחוסר תקווה".

מה שמסתמן כקמפיין של ממש, החל בתגובה יוצאת דופן של הממשל האמריקני למתקפה של אבו-מאזן נגד תוכנית השלום של הנשיא טראמפ. על הציוץ ההוא חתמה גם ניקי היילי, שגרירת ארצות הברית באו"ם. "אף אחד לא יהיה שבע רצון לחלוטין מההצעה שלנו, אבל כך הדברים צריכים להיות כדי להשיג שלום אמיתי. השלום יכול להצליח רק אם הוא מבוסס על המציאות", כתב גרינבלט. דברים דומים השמיע כאן גם ג'ון בולטון.

האמריקנים מאבדים את הסבלנות. הציטוט של הפקיד האמריקני טומן בחובו מסר ברור לאבו-מאזן: יש לך חלון זמנים קטן לתקן, אחרת יהיה ברור לעולם שדווקא אותך לא רוצה הנשיא לפגוש במהלך העצרת. סבירות גבוהה שבסופו של דבר זה מה שיקרה. לארצות הברית כבר אין גישה אמיתית ופתוחה לפלשתינים, הדיבורים נעשים באמצעות ירדן, מצרים וסעודיה. לא הרבה יוצא מזה. אבו-מאזן רק הולך ושוקע, הולך ומחריף את הקו. טראמפ שלח מסר שישראל תצטרך לוותר, אבל הפלשתינים נמצאים על גל אחרי לגמרי, כזה שבכלל לא קולטים בו את המסרים הפשוטים.

ג'ון בולטון סיכם זאת היטב השבוע: "היינו מצפים שהפלשתינים יאמרו 'לא קיבלנו את ירושלים, בוא ננסה לקבל משהו אחר', אבל הקיצוניים לא מאפשרים את זה. הנשיא הוא איש של עסקאות, וברור לו שהפלשתינים בסופו של דבר ירצו משהו בתמורה. רק שזה לא קורה".

אלף יחידות זה קצת

הבשורה על אלף יחידות דיור ליו"ש שאושרו השבוע במועצת התכנון העליונה נמהלת בתחושת החמצה. ראש המועצה האזורית שומרון לא מתלהב ממנה, וזו גם התגובה במועצת יש"ע. למה לא להתלהב? הסיבה פשוטה מאוד: מועצת התכנון, שעל פי החלטת ראש הממשלה ושר הביטחון מתכנסת אחת לרבעון, אישרה בפעמים הקודמות מספרים כפולים של יחידות ועוד יותר מזה.

ח"כ בצלאל סמוטריץ', מיושבי ראש שדולת ארץ ישראל בכנסת, מסביר שגם אלף היחידות שאושרו הן ברוטו ולא נטו: "מדובר בלעג לרש. פחות מאלף יחידות דיור לחצי מיליון תושבים. תרשו לי לא לקנות את המניפולציות שמנפחות את המספרים. זה מסוג הרגעים שאני מתבייש להיות חלק מהקואליציה. עוד מעט בחירות והגיע הזמן שתושבי יו"ש יבהירו שהם לא אזרחים סוג ד'".

גם ראש מועצת שומרון יוסי דגן, שבשטחו אושרו כמחצית מיחידות הדיור, לא מרוצה. "חצי מיליון בני אדם ביו"ש לא יכולים להסתפק באישור אלף יחידות דיור, זה דבר שברור לכל בר דעת. אנחנו מצפים מהממשלה להעלות הילוך, להפסיק לחשוש ממה שיגידו מעבר לים ולקדם את האזור היפהפה הזה, שיושב בלב המדינה ויש לו חשיבות אסטרטגית והיסטורית שברורה לכולם".

במועצת יש"ע מדברים על "כמות דלה, מספר יחידות הדיור הקטן ביותר שאושר בשנה וחצי האחרונות. בוועדות הקודמות מספר אישורי הבנייה עמד על בין 2,000 ל‑3,000 יחידות דיור, שגם הן היו מעטות יחסית להיקפי האישורים בכל הארץ, שעומדים על עשרות אלפי יחידות דיור. דווקא ממשלה לאומית לא צריכה לצמצם את הבנייה אלא להרחיב".

אבל מספרים זה לא כל הסיפור, חבוי כאן עניין נוסף. כתבנו כאן באחרונה יותר מפעם אחת על גרירת הרגליים המתמשכת בנוגע להכשרת המאחזים. מתברר שבהוראת בכירים בסביבתו של נתניהו (ויש הטוענים בהתיישבות שבהוראתו הישירה של ראש הממשלה) הוסרו רגע לפני הדיון במועצת התכנון העליונה שני מאחזים שיועדו להסדרה: איבי הנחל הצמוד למעלה עמוס, והרועה העברי סמוך לנופי פרת.

בשעת לילה מאוחרת לפני הדיון קיבלו הרשויות שבתחומן מצויים המאחזים הודעה שהוחלט להסירם מסדר היום. הסברים כמובן לא ניתנו. אפשר רק להזכיר את גרירת הרגליים המתמשכת בהקמת צוות ההסדרה, ואת חוסר ההשקעה בצוות עצמו שכמובן מעוניין ורוצה לעבוד. אם פעם זה היה נראה כמו שכחה, היום הדברים נראים כאילו הם מבוצעים בכוונת מכוון.

ח"כ יואב קיש, גם הוא מיושבי ראש שדולת ארץ ישראל בכנסת, אומר כי "לאחר שהממשלה החליטה על הסדרת ההתיישבות הצעירה, עליה לפעול במשנה מרץ לבצע את ההחלטה ולקדם באופן פעיל את הסדרת היישובים ולא ההפך".

השדולה לא מסתפקת במילים. עם פתיחת מושב החורף היא מתכוונת לקדם עוד חקיקת הסדרה, ותנסה לעורר את המערכת לפעול. נראה כי לשדולה יש לא מעט עבודה. ראש השנה מתקרב, ובשנת תשע"ח לא נרשמה בשורה הסדרתית מצד ראש הממשלה, מי שבמשרדו הוקם צוות ההסדרה ושהיה אמור לתת את הדחיפה המרכזית בנושא.

הסרת הסדרת המאחזים מעל סדר היום מתפרשת בהתיישבות רק בצורה אחת – הם מבינים שמישהו מעוניין לתקוע את מהלכי ההסדרה. זה כמובן לא הצוות שהוקם לשם כך. שתי כתובות יש לעניין: ראש הממשלה ושר הביטחון. ראשי המתיישבים לא מתכוונים לוותר, ונראה שיש להם גם גיבוי פוליטי לא מבוטל בכנסת.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com