בשבע מהדורה דיגיטלית

הטביעו חותם

למרות הביקורת על הסרטון הסאטירי של 'חותם', הוא הצליח לחולל דיון מחודש ונרחב בסוגיה כואבת וחשובה

עמנואל שילה , י"ב באלול תשע"ח

מתוך הסרטון
מתוך הסרטון
צילום מסך

1

לפני כמה שנים הוזמנתי לתת הרצאה פרוגרמתית-אידיאולוגית באחד ממוסדות הציונות הדתית שנתמך על ידי הקרן החדשה לישראל.

תחת אותו מוסד התקיימה תוכנית מנהיגות, שבמסגרתה כונסו לסדרת מפגשים צעירים וצעירות מבטיחים מכל קשת הדעות בציונות הדתית. באותם מפגשים לובנו נושאים השקפתיים שונים, נישאו הרצאות והתקיימו דיונים. דווקא משום שמנהלי התוכנית ומארגניה באו מהאגף היותר ליברלי של הציונות הדתית, ראיתי חשיבות בכך שגם דעות כמו שלי יישמעו שם, וקיוויתי שאוכל לייצג אותן בצורה בהירה ומשכנעת. את הפנייה להופיע בפני משתתפי התוכנית קיבלתי מאחד ממוביליה, חבר קרוב שלי בעבר שסירוב לבקשתו היה כרוך באי נעימות. גם תשלום נאה הוצע לי תמורת ההרצאה. דא עקא, שהתקשיתי מצפונית לקבל תשלום ממוסד שנתמך בכספי הקרן החדשה לישראל - גוף עתיר ממון בעל תפיסת עולם חילונית-שמאלנית רדיקלית, שגורם נזק אדיר למדינה וליהדותה בפעילות הארגונים הרבים מספור שהוא תומך בהם ופועל באמצעותם. לאחר התלבטות החלטתי שאת ההרצאה אתן אבל את הכסף לא אקח, וכך עשיתי. הכסף נותר בקופת המוסד.

לימים, באחד הסיבובים הקודמים שבהם גופים בציונות הדתית הותקפו על המימון שהם מקבלים מהקרן, שמעתי נציגים שלהם טוענים שאדרבה, טוב שהכסף של הקרן הולך אליהם. שהרי אם הכסף היה נשאר בקופת הקרן, הוא היה עלול ללכת ל'עדאלה' או ל'שוברים שתיקה'. אז לפי אותו היגיון, נראה לי שאילו נקלעתי כיום לסיטואציה דומה, במקום להשאיר את הכסף בקופת המוסד היה ראוי שאתרום אותו לארגון 'חותם', שיצא למאבק נגד הקרן ונגד פעילותה והשפעתה בתוך הציונות הדתית. ואם לא ל'חותם', כי השקפת עולמם וקו הפעולה שלהם לא תמיד תואמים את שלי, אז לאחד מהגרעינים התורניים שפועלים בערי גוש דן, ובתקופה האחרונה נתונים להתקפה משולבת מצד ארגוני הקרן החילוניים-מיליטנטיים נגד הרוח היהודית שהם מביאים לשם.

2

ארגון 'חותם' הפיץ השבוע ברשת סרטון הסברה נגד ארגונים נתמכי הקרן החדשה שפועלים בתוך ומתוך הציונות הדתית.

הביקורת בסרטון הסאטירי התייחסה גם לעצם שיתוף הפעולה עם קרן שתומכת גם בארגוני שמאל רדיקליים כמו 'שוברים שתיקה', וגם לדעות ורעיונות שמפיצים הגופים המבוקרים ופעילים מרכזיים בהם. הסרטון הקצר הפך לשיחת היום במגזר, באתרי החדשות וברשתות החברתיות. מפיצי הסרטון הצליחו לעורר דיון נרחב ולהעמיד שוב בסימן שאלה את לגיטימיות שיתוף הפעולה של גופים בציונות הדתית עם הקרן. מאידך, הארגון והסרטון ספגו גם לא מעט ביקורת, ולא רק מהגופים המותקפים ומי שקרובים אליהם בהשקפת עולמם. בין המבקרים יש גם כאלה הקרובים יותר לדעותיהם של אנשי חותם, אבל סבורים שהסרטון אינו ראוי או משיג תוצאה הפוכה מהרצויה.

אסף בנמלך, יו"ר 'נאמני תורה ועבודה', האשים את יוצרי ומפיצי הסרטון בהתרת דמה, לא פחות, של עמיתתו לראשות התנועה תהילה פרידמן. מכיוון שבסרטון עצמו יש אומנם סאטירה נוקבת ואישית אבל לא הסתה, נאלץ בנמלך להסתמך על טוקבקיסטים שכתבו דברי נאצה חמורים בתגובה לסרטון. אני חייב לומר שעליי הטקטיקה הזאת, השגורה בידי השמאל מאז רצח רבין, אף פעם לא עבדה. לא ייתכן שהשמאל יוכל לגדף ולהוקיע כרצונו, אבל את הימין תמיד יאשימו בהסתה. הדברים שמובאים בסרטון אינם בגדר הסתה, והם כלולים במסגרת חופש הביטוי. לא סביר שמישהו יפעל באלימות בהשראת הסרטון, ואם זה חלילה יקרה – האחריות המלאה מוטלת עליו. אני לא רואה שהשמאל לוקח אחריות על רצח הרב כהנא ובנו או על רצח השר רחבעם זאבי, למרות שאין לשלול אפשרות שרטוריקת השנאה וההוקעה של השמאל כלפי אותם מנהיגי ימין התירה את דמם בעיני המחבלים הערבים. גם היום נאמרים ונכתבים דברי נאצה חמורים נגד מירי רגב, איילת שקד, בצלאל סמוטריץ' ואחרים. הלוואי שנזכה לשיח ציבורי נקי, בחברה הישראלית בכלל ובציבור הדתי במיוחד. כאן ב'בשבע' אין ולא יהיה סגנון כזה. הסגנון הזה, משני הצדדים, הוא אכן מגונה ופסול, אבל הסתה והתרת דם הוא לא.

אחרים האשימו את יוצרי הסרט בשקרים. התלוננו על כך שהוא מציג את תהילה פרידמן כמנכ"לית 'נאמני תורה ועבודה' (להלן: נת"ע), כשבפועל היא יושבת ראש. אכן רשלנות מצד מפיקי הסרטון, אבל מדובר באי דיוק לא רלוונטי שאין מקום להציגו כשקר. התלוננו שמציגים אותה בשם המשפחה פרידמן-נחלון בעוד שבשנים האחרונות היא חזרה לשם נעוריה ונקראת פרידמן בלבד. אכן, פגיעה נוראית. עוד טענו שלתנועת נת"ע אין תוכנית בת מצווה - אבל גם בסרטון לא נאמר שיש להם. גם טענו שמייסדת 'קולך' חנה קהת אינה תומכת בנישואים אזרחיים, אבל קטעי עיתונות מהעבר מוכיחים אחרת. ואחרי הכול הרי מדובר בסאטירה, שמעצם טבעה היא מוגזמת. עוד מעט גם תאמרו שהסרטון הוא שקרי כי טליה ששון, נשיאת הקרן החדשה, לא מנהלת שום מספרה כפי שמוצג בסרטון.

3

טענה רצינית יותר נגד הסרטון מתייחסת לכך שהוא פרסונלי ותוקף לא רק גופים אלא גם אישים בתוך הציונות הדתית כמו תהילה פרידמן, חנה קהת, בתיה כהנא-דרור והרב שי פירון. אכן, עדיף שכל דיון יהיה עקרוני ולא פרסונלי. אבל לעיתים, מה לעשות, ההיבט הפרסונלי הוא חלק מהדיון. כאשר דנים בהתאמתו של אדם לתפקיד מסוים, הדיון מטבע הדברים הוא גם פרסונלי. כאשר נעשים מעשים חמורים, יש לפעמים צורך גם בהטלת אחריות פרסונלית.

כמדומני שלפחות חלק מהגופים והאישים שהוזכרו בסרטון עסקו ועוסקים גם בביקורת פרסונלית, לעיתים חריפה ביותר, בין השאר על מנהיגי ציבור ועל רבנים ומחנכים נערצים ורבי זכויות. את הוויכוחים הפנימיים בתוך הציונות הדתית הם אוהבים להוציא אל התקשורת החילונית, שם מובטחת תמיכה אוטומטית לכל מי שעמדתו קרובה יותר לעמדת החילונים. לברי-הפלוגתא שלהם מהמחנה התורני הם הצמידו את הכינוי המדיר והשקרי "חרד"לים" כדי לשייך אותם לציבור החרדי ולהוציא אותם אל מחוץ למחנה הציוני-דתי. להתחזקות דתית והקפדה הלכתית הם המציאו את הכינוי השלילי "הקצנה דתית", בעוד שלעצמם הם הדביקו את התואר המחמיא והיומרני "נאמני תורה ועבודה". אז גם אם הסרטון הזה הוא לא בדיוק הסגנון שלי, אני לא בטוח שלאותם ארגונים קולניים ומתוקשרים יש זכות להתלונן על הצד שכנגד בכל מה שנוגע לכללי הנימוס וההוגנות של השיח.

אולי לא נעים להיווכח שאחרי שנים של אש חד-צדדית בשיח הציבורי, גם הצד השני למד לזרוק בליסטראות. אז תתמודדו. ואולי ייווצר כאן מאזן אימה שיביא לתוצאה רצויה וברוכה של ריסון משני הצדדים. לא אהבתי את ההתקפה הפרסונלית בסרטון. אני מעדיף דיון ענייני ומנומק ולא סאטירה שאינה מחויבת לדיוק. אבל סאטירה היא נשקו של החלש. לארגון 'חותם' ודומיו, שאינם נהנים מתמיכת הקרן החדשה, יש משאבים דלים. סרטון ענייני ומשעמם לא היה מעורר שיח כזה. הסרטון הסאטירי משמש כטריגר לדיון יותר מדויק ויותר ענייני.

4

לגבי התועלת או הנזק שבקמפיין, נדמה לי שאם יוזמי ומפיצי הסרטון ביקשו לסמן ארגונים נתמכי קרן בציונות הדתית ולהכניס אותם לעמדת התגוננות, הם הצליחו בכך לא רע. גם מקרב תומכים אידיאולוגיים של אותם ארגונים, היו מי שחזרו והתבטאו כעת נגד השימוש בכספי אותה קרן, שגם האידיאולוגיה החילונית-שמאלנית-קיצונית של ראשיה וגם דרכי הפעולה שלהם בתחומים רבים הן חמורות ופסולות בעיני רבים.

ואחרי הכול, קמפיין מוצלח יותר או פחות לא ימוטט את הארגונים הללו. אי אפשר גם לטעון שאין ולו צדק חלקי בטיעוניהם, ושמאבקיהם לא הביאו מעולם לשום תוצאה חיובית. ארגון 'מבוי סתום' בראשות בתיה כהנא-דרור הוא ארגון רדיקלי שפועל לא פעם בדרכים פסולות, אבל צריך להודות ביושר שהמאבק למען מסורבות הגט דרבן את מערכת בתי הדין לייעל את מאבקה בתופעת הסרבנות. גם ארגון 'קולך', לצד לא מעט תופעות בעייתיות שהוא מחולל או מעודד, תרם תרומה חשובה למאבק בהטרדות מיניות, גם אם לעיתים עשה זאת בדרכי פעולה לא ראויות. אותם צדדי אמת שיש בפעילות הארגונים הם גם הסיבה לכך שיש להם אחיזה מסוימת בציבור - אחיזה שאי אפשר לבטל אותה במחי קמפיין.

טוב יהיה אם הביקורת תגרום לכך שהם יתנתקו מהקרן. אך גם אם לא יתנתקו, לפחות נכון שהציבור יזכור מי מממן אותם. זה לא אומר שהם אנשים רעים, או שצריך להוציא אותם אל מחוץ לגדר. זה כן אומר שצריך להתייחס אליהם ואל דעותיהם בחשדנות. כי מי שממומן על ידי הקרן, אם ירצה או לא, הוא במידה מסוימת סוג של סוכן שינוי בשירות מטרותיה. כאשר הגוף שמממן אותך הוא גם זה שעומד מאחורי המאבק להרס מאחזים, להצפת ישראל במסתננים מאפריקה, לחיזוק מעמד הרפורמים והקונסרבטיבים בארץ ולהפצת דיבת חיילי ומפקדי צה"ל בחו"ל – את היחס החשדני כלפיך הרווחת ביושר.

לתגובות: eshilo777@gmail.com